ויקטור סביניך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויקטור סביניך
לידה 7 במרץ 1940 (בן 84)
מחוז קירוב, ברית המועצות
מידע כללי
בשירות קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית
לאום ברית המועצותברית המועצות סובייטי
השכלה האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה לגאודזיה וכרטוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בעבר מודד
תקופת השירות 19781988 (כ־10 שנים)
זמן שהייה בחלל 252 ימים, 17 שעות, 38 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 1
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 5 שעות, 0 דקות
משימות
סויוז T-4, סויוז T-13, סויוז TM-5
עיטורים
גיבור ברית המועצות (פעמיים) אות מסדר לנין (3 פעמים) עיטור ההצטיינות למען המולדת (3 פעמים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויקטור פטרוביץ' סביניךרוסית: Виктор Петрович Савиных; ‏נולד ב־7 במרץ 1940) הוא קוסמונאוט סובייטי שטס ב-2 משימות חלל כחבר משלחת לתחנת החלל סאליוט 6 וסאליוט 7.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור סביניך נולד בכפר במחוז קירוב. הוא סיים בית הספר בשנת 1957 והתחיל ללמוד בעיר פרם לטכנאי רכבות. לאחר סיום בית הספר לטכנאים הוא עבר תקופה קצרה וגויס לצבא. בצבא הוא שירת ביחידת מודדים. בשנת 1963 הוא החל ללמוד המכון למיפוי ומדידות וסיים אותו בהצטיינות בשנת 1969 תוך הסמכה למהנדס מכונות בהתמחות לאופטיקה. ויקטור סביניך החל לעבוד בתאגיד הטילים והחלל אנרגיה.

בשנת 1978 ויקטור סביניך נכלל ביחידת הקוסמונאוטים.

בשנת 1981 הוא ביצע טיסה בחללית סויוז T-4 (ולדימיר קובליונוק היה מפקד צוות). החללית התחברה לתחנת החלל סאליוט 6 ומשלחת מס' 5 החלה לפעול.סביניך היה האדם ה-100 בחלל. המשלחת חזרה לכדור הארץ לאחר 74 ימים פעילות.

בשנת 1984 נערכה הטיסה השנייה בחללית סויוז T-13 (ולדימיר דז'ניבקוב היה מפקד צוות). במהלך טיסה זו הם ביצעו עגינה ידנית לתחנת החלל סליוט 7 וביצעו בה מספר תיקונים חשובים. הצוות הצליח לבצע את המשימות הנדרשות ובהמשך החל לפעול כמשלחת מס' 4 לתחנת החלל. סביניך ביצע פעילות חוץ רכבית להרחבת פאנל סולארי שנמשכה כ-5 שעות. לאחר סיום פעילות המשלחת הוא המשיך לפעול במשלחת מס' 5 לתחנת החלל. סביניך חזר לכדור הארץ בחללית סויוז T-14 לאחר 168 ימים בחלל.

בשנת 1988 נערכה הטיסה השלישית בחללית סויוז TM-5 (אנטולי סולוביובהיה מפקד צוות) ואלכסנדר אלכסנדרוב (בולגריה). החללית התחברה לתחנת החלל מיר. בתחנת החלל כבר פעלה משלחת מס' 3 בפיקוד ולדימיר טיטוב. הם חזרו לכדור הארץ בחללית סויוז TM-4 לאחר סיום תוכנית ניסויים.

בפברואר 1989 ויקטור סביניך מונה לרקטור של מכון למיפוי ומדידות בו למד. הוא השלים דוקטורט וכתב מספר ספרים בנושא חקר החלל. בשנת 2007 ויקטור סביניך סיים את כהונתו ותוך זמן קצר נבחר לנשיא המכון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויקטור סביניך בוויקישיתוף