ואלרי פקרס

ואלרי פקרס
Valérie Pécresse
לידה	14 ביולי 1967 (בת 56); ניי-סיר-סן, צרפת
שם לידה	Valérie Anne Émilie Roux
מדינה	צרפת
השכלה	בית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז; בית הספר הלאומי למנהל ;
מפלגה	הרפובליקנים
בן או בת זוג	Jérôme Pécresse (6 באוגוסט 1994–?)
	www.valeriepecresse.fr
	18 בדצמבר 2015 – מכהנת; (8 שנים ו־17 שבועות)
	18 בדצמבר 2015 – מכהנת; (8 שנים ו־17 שבועות)
	29 ביוני 2011 – 10 במאי 2012; (45 שבועות ויומיים)
	29 ביוני 2011 – 10 במאי 2012; (45 שבועות ויומיים)
	18 במאי 2007 – 29 ביוני 2011; (4 שנים ו־6 שבועות)
	18 במאי 2007 – 29 ביוני 2011; (4 שנים ו־6 שבועות)
	20 ביוני 2012 – 20 בינואר 2016; (3 שנים ו־30 שבועות)
	20 ביוני 2012 – 20 בינואר 2016; (3 שנים ו־30 שבועות)
	19 ביוני 2002 – 19 ביולי 2007; (5 שנים)
	19 ביוני 2002 – 19 ביולי 2007; (5 שנים)
פרסים והוקרה
	Young Leader of the French American Foundation (2002); The Order of the Rising Sun, Gold Rays with Neck Ribbon (2021); מסדר הנסיכה אולגה, דרגה 3; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

ואלרי פקרס (בצרפתית: Valérie Pécresse; נולדה ב-14 ביולי 1967) היא פוליטיקאית צרפתית חברת מפלגת הרפובליקנים, המכהנת כנשיאת מחוז איל-דה-פראנס (אזור המטרופולין של פריז). היא הייתה מועמדת קואליציית השמרנים בבחירות לנשיאות צרפת 2022. בבחירות לנשיאות היא הגיעה למקום החמישי עם כ-4.8% מהקולות, התוצאה הגרועה ביותר של מועמד הרפובליקנים מאז הקמת המפלגה.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקרס נולדה בניי-סיר-סן. היא בתם של הכלכלן דומיניק רו ושל קתרין ברטאניה. ב-1988 סיימה תואר ראשון מבית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז וב-1992 סיימה תואר במשפטים מבית הספר הלאומי למינהל. היא לימדה משפטים במכון למדע המדינה פריז, עבדה בסוכנות הידיעות הצרפתית.

ב-1997 החלה לעבוד בלשכתו של ראש ממשלת צרפת ליונל ז'וספן ולאחר מכן בלשכתו של נשיא צרפת ז'אק שיראק.

ב-2002 נבחרה לאספה הלאומית כנציגת המושב השני של מחוז איוולין מטעם מפלגת האיחוד למען תנועה עממית (UMP). היא כיהנה כחברה בוועדת התרבות ובוועדת החוקה וכן שימשה הדוברת של מנהיג המפלגה ניקולא סרקוזי.

ב-2007 מונתה לשרה להשכלה גבוהה ומחקר בממשלתו של פרנסואה פֿיוֹן. ביוני 2011 מונתה לשרה לענייני תקציב ורפורמות וכן לדוברת הממשלה. ב-2012 בעקבות הפסד השמרנים בראשות סרקוזי, חזרה לכהן כחברה באספה הלאומית ושימשה חברה בוועדת הכספים.

בדצמבר 2015 נבחרה לנשיאת מחוז איל-דה-פראנס, היא נבחרה לתקופת כהונה נוספת ביוני 2021.

ב-2017 היא הקימה את מפלגת "Soyons libres" ("בואו נהיה חופשיים") בתוך מפלגת הרפובליקנים. היא פרשה ממפלגת הרפובליקנים בשנת 2019 לאחר תבוסת המפלגה בבחירות לפרלמנט האירופי וחזרה אליה ביולי 2021 כדי להתמודד בפריימריז שקדמו לבחירות לנשיאות בשנת 2022.^[2]

בדצמבר 2021 נבחרה למנהיגת גוש השמרנים לקראת הבחירות לנשיאות צרפת 2022 לאחר ניצחון בסיבוב השני של הבחירות המקדימות על אריק צ'יוֹטי. בסיבוב הראשון היא הגיעה למקום החמישי עם כ-4.8% מהקולות, התוצאה הגרועה ביותר של מועמד המפלגה.^[1] לאחר תבוסתה, היא הכריזה על תמיכתה בעמנואל מקרון בסיבוב השני.^[3] כיוון שלא חצתה את הסף של 5% מקולות הבוחרים, פקרס אינה זכאית להחזר על הוצאות הקמפיין, שעלה כ-7 מיליון אירו, מתוכם כ-5 מיליון אירו הוצאו מכיסה הפרטי. היא הכריזה על קמפיין למימון המונים במטרה להחזיר את ההוצאות.^[4]

פקרס נשואה ואם לשלושה.