התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי
איוש נוכחי	כרים קאן
תאריך כניסה לתפקיד	16 ביוני 2021
דרכי מינוי	בחירה על ידי המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבין-לאומי
תחום שיפוט	מדינות החתומות על חוקת רומא
משך כהונה קצוב	9 שנים
ייסוד המשרה	21 באפריל 2003
איוש ראשון	לואיס מורנו אוקמפו
	www.icc-cpi.int/about/otp

התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי הוא פקיד בית הדין הפלילי הבין-לאומי שתפקידיו כוללים חקירה והעמדה לדין בגין הפשעים שבסמכותו של בית הדין: רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשעי תוקפנות.

התובע הנוכחי הוא כרים קאן מהממלכה המאוחדת, שנבחר ב-12 בפברואר 2021^[1] ונכנס לתפקידו ב-16 ביוני 2021. קודמתו הייתה פאטו בנסודה מגמביה, שכיהנה מ-15 ביוני 2012 עד 15 ביוני 2021.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין הפלילי הבין-לאומי נוסד ב-1 ביולי 2002 עם כניסתה לתוקף של חוקת רומא, ושופטיו הראשונים נבחרו בפברואר 2003. הבחירות הראשונות לתפקיד התובע נערכו ב-21 באפריל 2003, במהלך המושב הראשון של אספת המדינות החברות בניו יורק.^[2]

לואיס מורנו אוקמפו (2003–2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמד היחיד בבחירות הראשונות לתפקיד התובע היה לואיס מורנו אוקמפו מארגנטינה, שנבחר פה אחד עם 78 קולות. אף מדינה לא הצביעה נגד או נמנעה, אולם תשע מדינות חברות לא הצביעו.

במהלך כהונתו הגיש מורנו אוקמפו, בין היתר, אישומים נגד מנהיג לוב מועמר קדאפי בשל פשעים נגד האנושות,^[3] נגד נשיא סודאן עומר אל-בשיר בגין רצח העם בדארפור,^[4] נגד נשיא חוף השנהב לורן גבאגבו בשל פשעים נגד האנושות שביצע במהלך מלחמת האזרחים השנייה בחוף השנהב^[5] ונגד מנהיג צבא ההתנגדות של האל באוגנדה ג'וזף קוני בשל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

פאטו בנסודה (2012–2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות השניות לתפקיד התובע הראשי התקיימו במהלך הישיבה העשירית של אספת המדינות החברות בניו יורק ב-12 בדצמבר 2011. הוקמה ועדת איתור שקיבלה 52 מועמדויות, וצמצמה את הרשימה לארבעה מועמדים. מדינות בית הדין הסכימו כי התובע הבא יהיה אפריקאי בשל העיסוק הרב (והמוגזם, לטענת האיחוד האפריקאי) של בית הדין בפשעים ביבשת, ולאחר שהמועמד מוחמד עות'מאן מטנזניה פרש מהמרוץ נבחרה בקונצנזוס סגנית התובע, פאטו בנסודה מגמביה.^[6]

בנסודה נקטה קו תקיף יותר מקודמה בקשר לפשעים שבוצעו בידי מדינות המערב, ובספטמבר 2020 אף הוטלו עליה עיצומים מצד ארצות הברית לאחר שביקשה לפתוח בחקירה נגד חיילי צבא ארצות הברית וה-CIA בגין פשעי מלחמה שביצעו במלחמת אפגניסטן.^[7] בנוסף פתחה בחקירה מקדמית נגד נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו.

ב-2 במרץ 2021 הודיעה בנסודה שפתחה בחקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין פלסטין, בה תחקור את האירועים שהתרחשו בשטחים הפלסטיניים (יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה) מאז 13 ביוני 2014, יום אחרי רצח שלושת הנערים ופרוץ מבצע צוק איתן.^[8] בנסודה הודיעה שתחקור שלושה נושאים עיקריים בחשד לפשעי מלחמה של ישראל: הלחימה ברצועת עזה במבצע צוק איתן ב-2014, הירי לעבר מפגינים במהלך צעדת השיבה הגדולה ב-2018 והבנייה בהתנחלויות ביהודה ושומרון. בנוסף הודיעה כי תחקור את פעולותיהם של חמאס וארגוני הטרור הפלסטינייים האחרים במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנים אלו.^[9]

כרים קאן (2021–הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות השלישיות לתפקיד התובע נערכו במהלך המושב ה-19 של אספת המדינות החברות בניו יורק ב-12 בפברואר 2021, ובהן נבחר כרים קאן מהממלכה המאוחדת בסיבוב השני עם 72 קולות, לאחר שגבר על קרלוס קסטרסנה פרננדס מספרד, פרנצ'סקו לו וויי מאיטליה ופרגל גיינור מאירלנד.^[1]

בספטמבר 2021 חידש קאן את חקירת הפשעים שביצעו הטליבאן והמדינה האסלאמית בח'וראסאן שבאפגניסטן, ומנגד החליט לבטל את חקירות הפשעים שבוצעו על ידי כוחות ארצות הברית באפגניסטן, לטענתו, בשל "האמצעים הכספיים המוגבלים של בית הדין". בנובמבר אותה שנה פתח בחקירה נגד משטרו של נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו בגין פשעים נגד האנושות.^[10]

במרץ 2023, בעקבות מלחמת אוקראינה–רוסיה, הגיש בקשה (שהתקבלה) להוצאת צווי מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונגד הנציבה הנשיאותית לזכויות ילדים מריה לבובה-בלובה בשל החשד לחטיפת ילדים בפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.^[11] בתגובה, הוציאה נגדו רוסיה צו מעצר וכתב אישום בטענה ל"תכנון התקפה על נציג של מדינה זרה".^[12]

ב-20 במאי 2024, על רקע מלחמת חרבות ברזל, הודיע קאן כי ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט בטענה לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצע צבא הגנה לישראל במסגרת הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, בהם "הרעבת אזרחים כשיטת לחימה" (ראו הסגר על רצועת עזה והמשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל).^[13] לצד זאת ביקש להוציא צווי מעצר למנהיג חמאס ברצועת עזה יחיא סנוואר, למפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם מוחמד דף, ולראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה בחשד ל"השמדה, רצח, לקיחת בני ערובה, אונס ותקיפה מינית במעצר" במסגרת מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.^[14]

רשימת התובעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם	מדינה	בחירה	תחילת כהונה	סיום כהונה
לואיס מורנו אוקמפו	ארגנטינה ארגנטינה	21 באפריל 2003	16 ביוני 2003	15 ביוני 2012
פאטו בנסודה	גמביה גמביה	12 בדצמבר 2011	16 ביוני 2012	15 ביוני 2021
כרים קאן	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	12 בפברואר 2021	16 ביוני 2021	15 ביוני 2030