הרכבל לאי רוזוולט (ניו יורק)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
רכבל, urban aerial tramway  |
| שימוש | חציית נהר האיסט ריבר |
| על שם |
רוזוולט |
| מיקום |
מנהטן |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מיקום ההתחלה | רחוב 60 עם השדרה השנייה |
| מיקום הסוף | האי רוזוולט |
| בעלים | Roosevelt Island Operating Corporation (אנ') |
| מפעיל | Leitner-Poma (אנ') |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | יולי 1975 – ספטמבר 1976 (כשנה ו־9 שבועות) |
| תאריך פתיחה רשמי |
17 במאי 1976 |
| מידות | |
| אורך | 940 מטר |
| גובה | 76 מטר |
| מידע טכני | |
| נתיבים | 2 |
| מידע נוסף | קיבולת מקסימלית בקרונית - 125 נוסעים. |
| קואורדינטות | 40°45′26″N 73°57′15″W / 40.757361111111°N 73.954111111111°W |
| האתר הרשמי | |
  | |
הרכבל לאי רוזוולט הוא רכבל חשמלי בניו יורק שפרוס מעל איסט ריבר ומחבר את האי רוזוולט לאפר איסט סייד במנהטן בקו מזרח-מערב בין האי לשדרה השנייה, בנקודה שבין רחובות 59 ל-60, כשהכניסה למערכת היא מרחוב 59[1]. הרכבל הוא הרכבל החשמלי הראשון שהופעל בצפון אמריקה, לאחר שנפתח בשנת 1976[2]. מאז שנפתח הוסעו באמצעותו מעל 26 מיליון נוסעים.[דרושה הבהרה]
הרכבל מורכב משתי קרוניות הנעות הלוך ושוב בשני כבלים מקבילים. זוהי אחת מצורות ההובלה ההמוניות בניו יורק שאינה מנוהלת על ידי רשות התחבורה המטרופולינית (אנ'), אך משתמשת במטרוכארד (אנ') של המערכת הזו ויש לה העברות חינם אליה.
הרכבל מופעל על ידי חברת לייטנר-פומה (אנ') מטעם התאגיד המבצע של האי רוזוולט (אנ'), תאגיד ציבורי לתועלת הציבור שנוסד בשנת 1984 כדי להפעיל שירותים באי.
האי רוזוולט היה מחובר למנהטן ולקווינס באמצעות קרון חשמלי שחצה את גשר קווינסבורו מאז פתיחתו בשנת 1909[3]. שני קרונות חשמליים אלה עצרו באמצע הגשר ומשם עברו למעלית, שהורידה את הנוסעים לאי. עד שנת 1976, היה זה החיבור היחיד לשני הרבעים הללו, ולעיר בכלל, מהאי.
בשנת 2006 נותק זרם החשמל לרכבל, ו-76 איש נתקעו בקרונית למשך שעות.[4]
ב-1 במרץ 2010 נסגר הרכבל כחלק ממיזם שיפוץ ושדרוג בעלות של כ-25 מיליון דולר. במהלך השיפוץ הוחלפו כל הרכיבים למעט שלושת בסיסי המגדל. בין השיפורים המרכזיים: כבלי הקרוניות יכולים לפעול באופן עצמאי זה מזה, כאשר לכל קרונית 2 כבלים משלה, שבלתי תלויים בקרונית שמגיעה מהכיוון הנגדי. לפני כן נסעו הקרוניות רק במקביל. הרכבל נפתח מחדש ב-30 בנובמבר 2010. הפרויקט הושלם תוך תשעה חודשים, חודשיים יותר משתוכנן במקור[4]. הקרוניות נגישות לכיסאות גלגלים ולאופניים[1]. בנקודת היציאה מהרכבל על האי רוזוולט, יש גישה לאוטובוס האדום (אנ') שמסיע בחינם מסביב לאי. האוטובוס יוצא מתחנת הרכבל כל 8 דקות בשעות העומס, וכל 15 דקות בשאר הזמן. יוצאים במקביל 2 אוטובוסים לכיוונים מנוגדים לאורך הכביש הטבעתי המקיף את האי[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרכבל לאי רוזוולט (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Roosevelt Island Tram, ny.com
- ^ Ferretti, Fred (May 1, 1976). Aerial Tram Ride to Roosevelt Island Is Opened With a Splash on O'Dwyer. The New York Times May 1, 1976, p. 69.
- ^ Queensborro Bridge Opens To Traffic, New York Times, March 31, 1909
- ^ 1 2 Roger Clark, Roosevelt Island Tram Once Again Running Over The East River, WayBackMachine, November 30, 2010
- ^ RIOC Red Bus & Q102, Roosevelt Island Operating Corporation