הנרי בנברידג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי בנברידג'
Henry Benbridge
לידה אוקטובר 1743
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1812 (בגיל 68 בערך)
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ריאליזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנרי בנברידג', דיוקן של גבר, 1737

הנרי בנברידג'אנגלית: Henry Benbridge;‏ אוקטובר 1743 – פברואר 1812) היה צייר דיוקנאות אמריקני.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בפילדלפיה, ילדם היחיד של ג'יימס ומרי (קלארק) בנברידג'. אביו נפטר שהיה ילד צעיר, וכשהיה בן שבע אמו, נישאה לתומאס גורדון, סקוטי עשיר. תומאס גורדון עודד את הכישרון האמנותי של הילד. הוא הכין עיצובים דקורטיביים לחדר המגורים של אביו החורג שהיו מוצלחים מאוד.

כשהיה בן ארבע עשרה צפה בצייר ג'ון ולסטון מצייר את דיוקנו של תומאס גורדון. ניתן להניח כי הנרי בנברידג' הצעיר קיבל הדרכה מהצייר ולסטון, מאז שצייר את הדיוקן המוקדם ביותר הידוע - דמותה של אחותו למחצה רבקה גורדון.

כשהיה בן 21 נשלח הנרי בנברידג' לאיטליה, שם למד אצל פומפו באטוני ואנטון רפאל מנגס.

באיטליה ולונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1769, קיבל עבודה אצל ג'יימס בוזוול, (הביוגרף של ד"ר סמואל ג'ונסון) הוא צייר דיוקן של הפטריוט מקורסיקה פסקואלה פאולי, ולקח אותו ללונדון. הציור הוצג (1769) בחברת האמנים החופשיים, ומתוכו הודפסו שלושה הדפסים שפורסמו ושם האמן חתום "במברידג'".

כמו אמריקנים צעירים אחרים בלונדון, הוא קיבל עידוד על ידי בנג'מין וסט. הוא כתב ב־7 בדצמבר 1769, לאביו החורג: "עם הגעתי חיכיתי למר וסט שקיבל אותי בחיבת אחים, כאילו הוא בן דודי".

הנרי בנברידג', משפחת גורדון, 1762

חזרה לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הנראה, מתוך געגועים למשפחתו, הוא עזב את אנגליה בשנת 1770 כשהוא מחזיק בהמלצה לפרנסיס הופקינסון אותה כתב וסט: "תמצא אותו אמן מבטיח ואיש נעים. כישרונו באמנות חייב להעניק לו הכרה והערכה רבים. אני מאמין, שהוא יעניק לך הנאה גדולה".

בפילדלפיה נישא תומאס בנברידג' לטי סייג' והתקבל ב־18 בינואר 1771 לחברות בחברה הפילוסופית האמריקאית, שממייסדה היה בנג'מין פרנקלין.

הוא צייר את הדיוקן הגדול של משפחת גורדון, עם שש דמויות, אחת מיצירות המופת שלו. עם זאת, הוא סבל מאסתמה, הוא חיפש אקלים נוח יותר ועבר לצ'ארלסטון, דרום קרוליינה, שם הוא ירש את ג'רמיה תיאוס (נפטר ב־18 במאי 1774) כצייר הדיוקנאות הפופולרי של דרום קרוליינה.[2]

בצ'ארלסטון הוא ביצע ציורים רבים של גברים ונשים דרומיים, שכמה מהם יוחסו בעבר לג'ון סינגלטון קופלי, אמן שמעולם לא צייר בדרום ועזב את אמריקה בשנת 1774.

הנרי בנברידג', דיוקן של אן ברינדלי,1776

בסביבות 1800 התיישב בנברידג' בנורפוק, וירג'יניה, משם ערך ביקורים תכופים בעיר הולדתו. בנורפוק העביר לתומאס סולי את שיעוריו הראשונים בציור שמן. בעבר הנחה את תומאס קוראם מצ'ארלסטון.

בריאותו של בנברידג' הלכה ודעכה בגיל העמידה.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת טכנית צייר בנברידג' טוב ורשם היטב, והפגין מאפיינים רבים של המאסטרים האיטלקים המאוחרים. צ'ארלס פרייזר בן זמנו (שצוטט על ידי דנלאפ) אמר כי "הצללים שלו היו כהים ואטומים ומתאימים יותר לסגנון ההיסטורי." עם זאת, הציורים שלו היו טובים במיוחד בשחור-לבן וחלק מהמיניאטורות היו יוצאות דופן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרי בנברידג' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Robert G. Stewart, Benbridge, Henry (1743-1812), portrait painter, Oxford University Press, 2000-02, American National Biography Online
  2. ^ Robert G. Stewart, Maurie D. McInnis, Benbridge, Henry, Oxford Art Online, Oxford University Press, 2003