המוזיאון לאמנות יהודית בפריז
 | |
| אומנות שימושית ותשמישי קדושה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מוזיאון לאומנות יהודית |
| כתובת | 42, Rue des Saules |
| מיקום |
פריז  |
| מדינה |
צרפת |
| מייסדים | אורט צרפת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 9 במאי 1949 |
| תאריך פתיחה רשמי | 9 במאי 1949 |
| קואורדינטות | 48°53′25″N 2°20′26″E / 48.89027778°N 2.34055556°E |
 | |
  | |
המוזיאון לאמנות יהודית היה מוזיאון פרטי לאמנות שפעל בשכונת מונמארטר ברובע ה-18 בפריז בין השנים 1948 - 1988.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המוזיאון לאמנות יהודית בפריז היה המוזיאון הראשון בצרפת שהוקדש כולו לאמנות יהודית. מאמצע המאה ה-19 ועד להקמתו בשנת 1948, הוצגו תערוכות אמנות יהודית במסגרת מוזיאונים לאומיים ומקומיים.[1]
בשנת 1853, מוזיאון הלובר הציג באולם מיוחד חפצים שנתרמו על ידי הארכאולוג פרדיננד דה סולסי[2] אשר סייר באזור ואדי קומראן בשנת 1851 ועסק רבות בארכאולוגיה מקראית.
בשנת 1890, הוצג במוזיאון קלוני אוסף המלחין, המנצח ואספן האמנות אייזיק שטראוס (Isaac Strauss) (צר'). בשנת 1896 נפתח במוזיאון ארלטן (Museon Arlaten) (אנ') בארל אולם לאוספים יהודיים. במוזיאון אלזס נפתח אולם לאמנות יהודית בשנת 1908, בבאיון בשנת 1932 ובמוזיאון ננסי בלורן בשנת 1939.
המוזיאון לאמנות יהודית בפריז הוקם בשנת 1948 ביוזמתו של לאון פרנקל, מנהל התוכנית להוראת הטכנולוגיה ברשת בתי הספר אורט צרפת, במטרה להנציח את זכר התרבות היהודית שהושמדה בשואה. המוזיאון שכן בקומה השלישית בבניין בית ספר אורט, אשר הועמדה לרשות המוזיאון על ידי הנהלת רשת אורט. המוזיאון נחנך רשמית ב-8 במאי 1949 תחת השם "ארכיון ומוזיאון לאמנות עממית יהודית". שנה לאחר מכן שונה שמו "למוזיאון לאמנות יהודית".[3]
רשת אורט העולמית המשיכה לתמוך במוזיאון על ידי מימון חלק מהפעילות, תרומת ספרים, חפצים ומסמכים ובניית דגמים של ריהוט ובתי כנסת בסדנאות של אורט.
פעילות המוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוספים הראשונים שהוצגו במוזיאון לאמנות יהודית בפריז כללו פרטי יודאיקה, בגדים, תכשיטים, פרסומים ותמונות שסיפרו את סיפור הגירת היהודים לצרפת.[4] החפצים נתרמו על ידי הארגון היהודי להשבת זכויות יורשים (Jewish Restitution Successor Organization) (אנ').בשנים עשר חדרי המוזיאון הוצגו דגמים של בתי כנסת מפולין ומרוסיה, אוסף מסמכים בנושא אדריכלות בתי כנסת באירופה, חפצים אתניים, ציורים, פסלים, דגמים של מצבות מבתי קברת יהודיים בבוקובינה ובגליציה ומצבות מבית הקברות בפראג.
האוצרת הראשונה של המוזיאון, מרי שבחאי, בנתה והציגה אוספים של עבודות גרפיות של אמנים רוסים, גרמנים וצרפתים.
בשנת 1953 הוצגה במוזיאון תערוכה מעבודותיהם של תשעים אמני תחריט יהודים ביניהם לאופולד גוטליב, מארק שגאל, מקס ליברמן ויעקב שטיינהרדט (כולל פרסום קטלוג התערוכה).[5]
בשנת 1957 הוצגה התערוכה "ציירים יהודים בני זמננו" שכללה גם פרסום קטלוג.
בשנת 1969 הוצגה תערוכה בשם "תלבושות ותמונות מחיי היהודים" בההוצגן תחריטים מהמאה ה-15 עד המאה ה-19. (כולל פרסום קטלוג התערוכה)[6]
המוזיאון עסק גם בהוצאה לאור של ספרי אמנות כגון "עבודות של אמנים יהודים שנספו לאחר גירוש" (בשנת 1955) ו"הבטים שונים של האמנות היהודית בין השנים 1600 – 1830" (בשנת 1960).
המוזיאון נסגר בשנת 1988 והאוספים הועברו למוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות ברובע השלישי בפריז.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Judith Lindenberg, Le musée d’Art juif de Paris (1948-1998), Dans Archives Juives 2022/2 (Vol. 55), pages 118 à 133
- ^ John R. Bartlett, Archaeology and Biblical Interpretation, Routledge, 2002-01-04, ISBN 978-1-134-76870-7. (באנגלית)
- ^ From workshop to museum: ORT and the transmission of Jewish culture, Musée d'Art et d'Histoire du Judaïsme, 2021-03-26 (באנגלית)
- ^ Mairie de Paris, RAPPORT AUDIT DU MUSÉE D'ART ET D'HISTOIRE DU JUDAÏSME
- ^ Graveurs Juifs Contemporains; Estampes, Livres; Exposition du 15 Mars au 15 Avril, 1953, Musée d’Art Juif | Sanctuary Books | Rare Books & Manuscripts | NYC (באנגלית אמריקאית)
- ^ Musée d'art juif (Paris, France)