הירונימוס פרנקן הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הירונימוס פרנקן הראשון
Hieronymus Francken I
הירונימוס פרנקן הראשון, דיוקן עצמי
הירונימוס פרנקן הראשון, דיוקן עצמי
הירונימוס פרנקן הראשון, דיוקן עצמי
לידה סביב 1540
הרנטלס, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 במאי 1610
פריז, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות רנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הירונימוס פרנקן הראשון או הירונימוס פרנקן האב (בצרפתית: Hieronymus Francken I;‏ סביב 1540 בהרנטלס – 1610 בפריז) היה צייר פלמי וחבר חשוב במשפחת האמנים פרנקן. לאחר הכשרתו באנטוורפן הוא היה פעיל בעיקר בצרפת, שם הפך לצייר בחצר המלוכה. יצירותיו מתאפיינים בחבורות אנשים אלגנטיות ודמויות רוקדות, מוזיקאים ואנשי חצר, בישרו את התפתחות הז'אנר זה במאה ה-17. [1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירונימוס פרנקן נולד בהרנטלס כבן של ניקולאיס פרנקן, צייר מהרנטלס. [2] לימים התיישב אביו באנטוורפן והיה ככל הנראה המורה הראשון שלו.[3] אחיו פרנס פרנקן הראשון ואמברוסיוס פרנקן שניהם הפכנו לציירים מצליחים.

הביוגרף המוקדם של המאה ה-17 קארל ואן מנדר, התייחס אליו שלוש פעמים באמצעות שמות שונים - אירון פרנקן ואן הרנטאלס, אירון ורנקס, ואירון פרנקן. פרנקן היה תלמידו של פרנס פלוריס. [4] הוא כנראה עבד עם פלוריס בראשית שנות ה-60.[5] לא ברור אם הוא נסע לאיטליה לאחר הכשרתו באנטוורפן. נסיעה כזאת נרמזת על ידי עבודתו משנת 1565 המתארת סצנה מהקרנבל של ונציה.[3]

הירונימוס פרנקן הראשון, קרנבל בוונציה

בשנים 1566–1572 הוא היה בצרפת, שם היה אחד מהאמנים שהועסקו בקישוט ארמון פונטנבלו. [6] קורנליוס פלוריס, האדריכל באנטוורפן (אחיו של פרנס פלוריס), שלח את בנו לפריז בשנת 1568 להתאמן עם הירונימוס פרנקן הראשון.[3] הירונימוס הפך לאמן בפריז בשנת 1570 ואזרח צרפתי בשנת 1572.[5] בשנת 1571 הוא חזר לאנטוורפן לסיים עבודה שנותרה לא גמורה על ידי פרנס פלוריס שנפטר בשנת 1570.[7] בשנת 1574 הוא תועד באנטוורפן.[8]

בשנת 1571 הוא שיתף פעולה עם אחיו הצעיר פרנס בעבודה הגדולה של טריפטיך מגי. הנושא את המונוגרמה שלו ושל אחיו הצעיר פרנס. האחים כללו דיוקנאות עצמיים בפרופיל: הירונימוס בצד שמאל ופרנס בצד ימין של הטריפטיך.[5] משנת 1578 ועד מותו חי הירונימוס בפריז ובפונטנבלו. בשנת 1578 התחתן הירונימוס בפעם השנייה. אשתו השנייה הייתה פרנסואז מיראיל, לזוג היו שבעה ילדים. בשנת 1619 תועדו ארבעה מילדיו שהם עדיין בחיים.[8] בתו איזבלה הייתה ציירת סצנות היסטוריות וז'אנר. [10] הוא הצליח בעסקיו, ומכר את עבודותיו לחוגים מהמעמד הבינוני הגבוה. ייתכן שהוא גם הפעיל עסק צדדי כסוחר אמנות.[5]

הירונימוס מונה לצייר חצר המלכות בצרפת בשנת 1594. [9] שירותו בחצר המלך בצרפת כבר החל לפני מועד זה. במהלך הקריירה שלו הוא שירת מספר רב של מלכים ומלכות כולל לואיז דה לוריין (בשנת 1578, 1587 ו-1588), הנרי השלישי מצרפת (בשנת 1583), המלכה האם קתרין דה מדיצ'י (בשנת 1586, 1600 ו-1603) והנרי הרביעי מצרפת (בשנת 1603 ו-1610) וכן מארי דה מדיצ'י (בשנת 1603). קרוב לסיום חייו, בשנת 1607, היירונימוס הועלה לדרגת אצולה והיו צריכים להתייחס אליו כאל "אציל, צייר למלך".[5]

הירונימוס פרנקן הראשון, מטיילים בגן

הירונימוס פרנקן היה המורה של אברהם בלומרט במהלך שהותו הקצרה של בלומרט בפריז ופונטנבלו משנת 1581 עד 1583 [9]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירונימוס פרנקן צייר יצירות דתיות, קלסיות שתאמו לחלוטין את הטעם של המאה ה-16. הוא גם צייר יצירות אלגוריות וקבוצות רקדנים בחצר המלוכה. יחד עם יצירתו של לודוויק טופוט, קומפוזיציות אלה של קבוצות דמויות אצילים רוקדות, מוזיקאים ואנשי חצר, בישרו את התפתחות של ז'אנר זה במאה ה-17, במיוחד ביצירת אחיינו פרנס פרנקן השני.[3]

הוא גם צייר דיוקנאות. דיוקן עצמי נשמר וכן הוא כלל דיוקנאות עצמיים בציורים שונים שביצע. בשנת 1602 רשם הירונימוס דיוקן קבוצתי של הסוחרים הבכירים, קציני העיר בפריז.[5]

ציוריו הם בסגנון מניריסטי אלגנטי ומאחדים אלמנטים מסגנונות אנטוורפן, איטלקים (בעיקר ונציאנים) וצרפתים, אם כי השפעת של סגנון פונטנבלו היא הבולטת ביותר.[7]

הירונימוס פרנקן הראשון, נשף החתונה של הדוכס.

הירונימוס זכה לשבחים רבים בזכות רישומיו האנטומיים, כפי שרואים בסדרת ההדפסים של פיליפ גאלה שפורסמה תחת הכותרת Instruction et fondements de bien pourtraire. סביר להניח שהוא גם עשה רישומים להדפסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hieronymus Francken I, Courtiers Strolling In a Garden at Sotheby's
  2. ^ Christa Grössinger, North-European panel paintings: catalogue of Netherlandish & German paintings before 1600 in English churches & colleges, Harvey Miller, 1992, p. 263
  3. ^ 1 2 3 4 Ursula Härting. "Francken." Grove Art Online. Oxford Art Online, Oxford University Press. Web. 7 October 2016
  4. ^ Ieroon Francken in Karel van Mander's Schilder-boeck, 1604 (in Dutch)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 Les échanges artistiques entre les anciens Pays-Bas et la France, 1482 - 1814 : actes du colloque international organisé par l'Institut de recherches historiques du Septentrion - UMR CNRS 8529 - Université de Lille 3 au Palais des Beaux-Arts de Lille les 28-29-30 mai 2008 (2010), 117-128
  6. ^ Ieroon Vrancks mentioned by karel van Mander in Cornelis Ketel's biography
  7. ^ 1 2 Biographical details in the Larousse encyclopedia (in French)
  8. ^ 1 2 Hieronymus Francken I at the Netherlands Institute for Art History
  9. ^ Ieroon Franck mentioned by Van Mander in Abraham Bloemaert biography