הגדלה שפירה של הערמונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגדלה שפירה של הערמונית
תחום אורולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 437359 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D011470
סיווגים
ICD-10 N40 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 GA90 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של ערמונית מוגדלת (ימין) לעומת ערמונית נורמלית (שמאל)
שלפוחית שתן (במתאר פרפר שחור) וערמונית מוגדלת בהדמיית אולטרה סאונד

הגדלה שפירה של הערמונית (או שגשוג שפיר של הערמונית) היא אחת הבעיות הרפואיות הנפוצות ביותר אצל גברים מבוגרים. הגדלת הערמונית נצפית בכ-40% מהגברים בשנות ה-50 לחייהם, וכ-70% בשנות ה-60[1].

בלוטת הערמונית מייצרת אצל גברים את נוזל הזרע. היא ממוקמת בצוואר שלפוחית השתן ועוטפת את השופכה. הגדלה שפירה של הערמונית גורמת ללחץ על השופכה, ולתסמינים הנובעים מחסימת מוצא השלפוחית.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תכיפות במתן שתן (הטלת שתן בתדירות גבוהה).
  • דחיפות במתן שתן (צורך מיידי להטלת שתן ללא יכולת להתאפק).
  • הטלת שתן תכופה בשעות הלילה (נוקטוריה).
  • זרם שתן חלש.
  • תחושת חוסר התרוקנות של השלפוחית.
  • אי נקיטת שתן (חוסר שליטה על מתן שתן).
  • כאבים בעת מתן השתן (דיסוריה).

מהלך המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקדמות המחלה יכולה להתבטא בהידרדרות התסמינים, אצירת שתן, זיהומים בדרכי השתן ופגיעה בכליות. התרופות בהן ניתן לטפל הן חוסמי אלפא ומעכבי האנזים 5-אלפא רדוקטאז.

חוסמי אלפא (Doxazosin (למשל קדקס), Alfozosin, Tamsulosin, Terazosin) מקלים על התסמינים באמצעות הרפיית השרירים סביב השופכה.
מעכבי האנזים 5 אלפא רדוקטז (Finasteride, Dutasteride), ההופך טסטוסטרון לדיהידרוטסטוסטרון (DHT) מקטינים בטווח הארוך את גודל הערמונית ובכך מגיעים לתוצאות טובות בשיפור הסימפטומים. שיא פעולת התרופות (הקטנת הבלוטה והשיפור בתסמינים) הוא כעבור מספר חודשים מתחילת הטיפול. הטיפול המשולב בחוסמי אלפא ומעכבי 5 אלפא רדוקטז משלב את יתרונות שתי הקבוצות, ומוריד את שיעורי התקדמות המחלה בגברים בעלי ערמוניות גדולות[2].

טיפול חודרני בתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הניתוחי המקובל ביותר הוא כריתת הערמונית דרך השופכה. כאשר הערמונית גדולה במיוחד יש לעיתים צורך בניתוח פתוח. לניתוח הקונבנציונלי תופעות לוואי העלולות להיות בלתי הפיכות כמו פגיעה בתפקוד המיני ופגיעה בשליטה על מתן שתן.

בשנת 2009 הודיע ירחון האורולוגים האירופאי (European Urological Review) על זיהוי סיבת הגדלת הערמונית ופיתוח שיטת טיפול חדשה לפתרון בעיית הערמונית המוגדלת[3]. הטיפול, פרי פיתוח של צמד רופאים ישראלים (גת וגורן), מבוסס על צנתור דו צדדי המוביל להקטנה משמעותית של הערמונית וכתוצאה מכך לנסיגה בסימפטומים. זאת ללא תופעות הלוואי הידועות של הניתוח הרגיל[4].

טיפול לייזר בתופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר טיפולי לייזר לטיפול בבעיית הגידול השפיר של הערמונית[5]. טיפול HoLEP (Holmium Laser Enucleation of the Prostate) הוא אחד מהם. טיפול HoLEP הוא היחיד שמאושר ע"י איגוד האורולוגים האמריקאי[6]. בניתוח HoLEP מסירים את הרקמה העודפת של הערמונית שחוסמת את האורארטה ובעזרת מכשיר נוסף חותכים את הרקמה לחתיכות קטנות שמפונות מחוץ לגוף בקלות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Berry SJ, Coffey DS, Walsh PC, Ewing LL.The development of human benign prostatic hyperplasia with age. J Urol. 1984 Sep;132(3):474-9. PMID 6206240
  2. ^ McConnell JD, Roehrborn CG, Bautista OM et al. The long-term effect of doxazosin, finasteride, and combination therapy on the clinical progression of benign prostatic hyperplasia. N Engl J Med. 2003 Dec 18;349(25):2387-98. PMID 14681504
  3. ^ European Urological Review - Reversal of Benign Prostate Hyperplasia 2010 - ירחון איגוד האורולוגים האירופאי מכריז על טיפול חדש
  4. ^ חדשות Sky News מדווחים על פריצת הדרך הישראלית לטיפול בערמונית מוגדלת
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Surgery for benign prostatic hyperplasia, Wikipedia, 2023-10-10
  6. ^ J. Kellogg Parsons, Philipp Dahm, Tobias S. Köhler, Lori B. Lerner, Timothy J. Wilt, Surgical Management of Lower Urinary Tract Symptoms Attributed to Benign Prostatic Hyperplasia: AUA Guideline Amendment 2020, Journal of Urology 204, 2020-10, עמ' 799–804 doi: 10.1097/JU.0000000000001298

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.