הארמייה הראשונה (האימפריה הגרמנית)
 | |
| סמל המטה הכללי הגרמני | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 האימפריה הגרמנית |
| שיוך |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| סוג | ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
2 באוגוסט 1914 19 ביולי 1916 – 17 בספטמבר 1915 24 בינואר 1919 |
| מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי |
אלכסנדר פון קלוק  |
| מפקדים | מפקדים |
  | |
הארמייה הראשונה הייתה ארמייה גרמנית, שפעלה במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפקדה של הארמייה בתחילת הקרבות היה אלכסנדר פון קלוק. במסגרת תוכנית הפלישה הגרמנית לצרפת הוצבה הארמייה באגף הימני הקיצוני של הגרמנים, והיה עליה לכתר את פריז מכיוון מערב. בתחילה נחלה הארמייה הצלחה מרובה, כבשה את בריסל ב-20 באוגוסט, וניצחה את הבריטים בקרבות מונס ולה קאטו, אולם לבסוף הוכתה בקרב על המארן, ונאלצה לסגת אל מעבר לנהר האן. הארמייה השתתפה במרוץ אל הים, ובכלל זה בקרב אראס.
ב-27 במרץ 1915 נפצע קשה מפקד הארמייה פון קלוק ברגלו, והוחלף על ידי גנרל מקס פון פבק.
לאחר שהחזית המערבית קפאה על שמריה במלחמת חפירות ממושכת, הוחלט בפיקוד העליון שאין צורך בארמייה, ובעקבות כך פורקה הארמייה ב-17 בספטמבר 1915, ויחידותיה חולקו בין הארמיות האחרות.
הקמה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 ביולי 1916 במהלך הקרב על הסום, עקב ריבוי הכוחות בגזרה, שהייתה בפיקוד הארמייה השנייה, הוחלט לפצל את הכוחות ולתת את הפיקוד בגזרה הצפונית לארמייה הראשונה שהוקמה מחדש בפיקוד פריץ פון בלוב, שהיה מפקד הארמייה השנייה, ואילו הארמייה השנייה הועמדה תחת פיקוד גנרל מקס פון גלוויץ, שהיה בנוסף לכך מפקד קבוצת הארמיות גלוויץ - שהוטל עליה לתאם בין הארמיות הראשונה והשנייה.
במהלך שנת 1918 פעלה הארמייה במסגרת קבוצת הארמיות של וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה. ב-9 ביוני 1918 עבר גנרל פון בלוב לפקד על הארמייה התשיעית, ובמקומו מונה גנרל ברונו פון מודרה. ב-15 - 17 ביולי 1918 השתתפו כוחות הארמייה במתקפה הגרמנית על המארן. ב-12 באוקטובר 1918 עבר גנרל פון מודרה לפקד על הארמייה ה-17, ובמקומו מונה גנרל אוטו פון בלוב. ב-8 בנובמבר 1918 עבר גנרל פון בלוב לפקד על כוחות ההגנה במערב, ובמקומו מונה גנרל מגנוס פון אברהרדט שפיקד על הארמייה עד לסיום המלחמה.
לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, הוחלט על פירוק הצבא הגרמני. בעקבות כך פורקה הארמייה הראשונה ב-24 בינואר 1919.
סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
23 באוגוסט 1914[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקרב מונס ב-23 באוגוסט 1914, כללה הארמייה את היחידות הבאות:
| ארמייה | קורפוס | דיוויזיה |
|---|---|---|
| הארמייה הראשונה | הקורפוס ה-2 | הדיוויזיה ה-3 |
| הדיוויזיה ה-4 | ||
| הקורפוס ה-3 | הדיוויזיה ה-5 | |
| הדיוויזיה ה-6 | ||
| הקורפוס ה-4 | הדיוויזיה ה-7 | |
| הדיוויזיה ה-8 | ||
| הקורפוס ה-9 | הדיוויזיה ה-17 | |
| הדיוויזיה ה-18 | ||
| קורפוס המילואים ה-3 | דיוויזיית המילואים ה-5 | |
| דיוויזיית המילואים ה-6 | ||
| קורפוס המילואים ה-4 | דיוויזיית המילואים ה-7 | |
| דיוויזיית המילואים ה-22 | ||
| קורפוס המילואים ה-9[1] | דיוויזיית המילואים ה-17 | |
| דיוויזיית המילואים ה-18 |
30 באוקטובר 1918[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף המלחמה, כללה הארמייה את היחידות הבאות:
| ארמייה | קורפוס | דיוויזיה |
|---|---|---|
| הארמייה הראשונה | קורפוס המילואים ה-7 | הדיוויזיה ה-1 |
| הדיוויזיה ה-50 | ||
| דיוויזיית המילואים הבווארית ה-8 | ||
| הדיוויזיה ה-17 | ||
| חלק מדיוויזיית הפרשים של המשמר | ||
| קורפוס המילואים ה-6 | דיוויזיית המילואים ה-80 | |
| דיוויזיית הפרשים של המשמר (מוקטנת) | ||
| קורפוס המילואים ה-24 | דיוויזיית המילואים ה-51 | |
| הדיוויזיה ה-7 |
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלכסנדר פון קלוק (2 באוגוסט 1914 - 28 במרץ 1915)
- מקס פון פבק (28 במרץ 1915 - 17 בספטמבר 1915)
הקמה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פריץ פון בלוב (19 ביולי 1916 - 9 ביוני 1918)
- ברונו פון מודרה (9 ביוני 1918 - 12 באוקטובר 1918)
- אוטו פון בלוב (12 באוקטובר 1918 - 8 בנובמבר 1918)
- מגנוס פון אברהרדט (8 בנובמבר 1918 - 24 בינואר 1919)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Die höchsten Kommandostellen des Heeres. אתר בגרמנית על צבא גרמניה במלחמת העולם הראשונה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הקורפוס לא השתתף בקרב מונס, משום שהיה מעורב במצור על אנטוורפן
