האיחוד נגד איראן הגרעינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

האיחוד נגד איראן הגרעינית (UANI) הוא איחוד דו-מפלגתי, ללא כוונת רווח ארגון סנגור בארצות הברית הטוען שמטרתו היא "למנוע מאיראן להגשים את שאיפתה להפוך למעצמת-על אזורית בעלת נשק גרעיני".[1] הארגון יזם מסעות הסברה והוביל את המאמצים להפעיל לחץ על חברות מסחריות להפסיק את פעילותן באיראן כאמצעי להפסקת תוכנית הגרעין האיראנית ופיתוחה הגרעיני.

בשנת 2014, מחלקת המשפטים של ארצות הברית התערבה בתביעה פרטית שהוגשה נגד UANI והציעה לדכאו בטענה כי ההתדיינות משפטית המתמשכת על התיק מסכנת את הביטחון הלאומי של ארצות הברית. הצעה זו ניתנה על ידי שופט פדרלי בשנת 2015, המציע הרחבה נדירה של זכויות סודיות המדינה לתוך ליטיגציה אזרחית פרטית שבה לממשלה לא היה צד.[2][3][4][5]

מנהיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל UANI הוא מארק וואלאס, שהיה בעבר שגריר ארצות הברית באו"ם, נציג האו"ם ורפורם.[6] כיו"ר הארגון, משמש מקונטיקט ג'ו ליברמן, סנאטור ארצות הברית לשעבר.[7]

השגרירים ריצ'רד הולברוק ודניס רוס היו המייסדים המקוריים של UANI.

במאי 2012, UANI יצרה שותפות טרנס-אטלנטית עם המכון לדיאלוג אסטרטגי כנגד איראן הגרעינית. אוגוסט האנינג, לשעבר נשיא שירות המודיעין הפדרלי (BND) בגרמניה, מונה ליועץ הבכיר ליוזמה.[8]

מימון האיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורמים המובילים ל- UANI הם המיליארדר תומאס קפלן והקרן המשפחתית של התורמים הרפובליקנים שלדון ומרים אדלסון. המימון של קפלן ואדלסון היווה יותר משלושה רבעים מהכנסות האיחוד. בסך 1.7 מיליון דולר בשנת המס 2013.[9][10][11]

קמפיינים עסקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

UANI מנהלת את ה- Business Business Registry) IBR) - מוסד נתונים של מדיה ודוחות אקדמיים של תאגידים בינלאומיים שעוסקים באירן. UANI מעודדת אזרחים להשתמש בIBR כדי להגדיל את המודעות לפועלה וליצירת קשר עם עסקים ונבחרי ציבור. כמו כן, היא קוראת לחברות לחתום על הצהרה שמאשרת אי עשיית עסקים עם איראן.[12] יותר מ -500 חברות משתתפות בדף ה- IBR של UANI.

בחודש ספטמבר 2009, ג'נרל אלקטריק (GE) חתמה על טופס שבו התחייבה לא לנהל עסקים עם איראן. כחלק מההתחייבות שלה, GE תרמה לארגוני צדקה מרווחיה ממכירת מוצרי בריאות הומאניטאריים לאיראן.[13]

צייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2010, לאחר לחץ מצד UANI, התחייבה חברת הכימיקלים האמריקנית האנטסמן להפסיק את מכירותיה באיראן. אך, מUANI דווח כי אחת מחברות הבת של האנטסמן מכרה פוליאוריתנים באיראן. חומר בעל שימוש כפול, שניתן להשתמש בו גם בפיתוח של דלק טילים מוצק. בהצהרה, אמר האנטסמן, כי עשיית עסקים קטנים באיראן, אינו מצדיק את סיכון המוניטין שיש כיום לעשיית עסקים עם גופים באיראן. בשל החשש הבינלאומי מהמשטר הנוכחי.[14]

זחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות קמפיין הלחץ של UANI, יצרנית הציוד הכבד קטרפילר הפסיקה את פעילויותיה של חברות הבת הלא אמריקאניות שלה באיראן. כחלק מהקמפיין, הקים UANI לוח מודעות לצד הכביש ליד מטה החברה בפאוריה, אילינוי, אשר הציג חוקר של קטרפילר לצד תמונתו של מחמוד אחמדינז'אד עם הסיסמה "עבודה של היום, איראן הגרעינית של מחר".

UANI ביקשה לקשר את פעילותה של חברת Lovat, יצרנית מכונות לכריית מנהרות, חברת בת בבעלות מלאה של קטרפילר, לבניית מנהרות באיראן. במטרה לטשטש ולהגן על מתקני הגרעין באיראן. בנוסף, החברה האיראנית Arya Machinery, משווקת את עצמה באתר האינטרנט שלה כחברה היחידה שסוחרת במכונות קטרפילר באיראן. Arya Machinery רכשה ציוד קטרפילר מחברת הבת של קטרפילר באירופה.[15][16][17]

אינגרסול רנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2010, UANI גם הצליח ללחוץ על תאגיד הייצור האמריקאי Ingersoll Rand להפסיק לעשות עסקים באיראן. במכתב נגד איראן הגרעינית, אמר מנכ"ל אינגרסול רנד, מייקל ליימק, כי מיד לאחר מכן, תדרוש החברה מכול חברות הבת הזרות שלה להפסיק כל עסקה עם איראן לנוכח חששות לגבי כוונות המשטר הנוכחי באיראן .[18][19] העסקיים המדוברים היו מדחסי האוויר אינגרסול רנד ששימשו במפעלי תעשייה שנוהלו על ידי חברת הנפט הלאומית האיראנית .[20]

קמפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לפעילותה של ממשלת איראן ב -2011, השיקה עמותת מסע מנופים במטרה ללחוץ על יצרני עגורנים ברחבי העולם לסיים את עסקיהם באיראן כדי למנוע את השימוש בציודם בהוצאות להורג פומביות.[21] באמצעות הקמפיין שלה, UANI הצליחה ללחוץ על Terex (ארצות הברית),[22] Tadano (יפן), Liebherr, UNIC (יפן), ו Konecranes (פינלנד) לסיים את עסקיהם באיראן. Tadano ו- UNIC, שניהם ביפן, סיימו את מכירותיהם באיראן לאחר שUANI הציגה ראיות צילומיות גרפיות לכך שעגוריהן מנוצלים בהוצאות להורג פומביות במדינה.[23]

מקרה סודות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2013, הגיש סגן המשלוח היוונית ויקטור רטיס תביעה להשמצה נגד UANI בטענה כי חברותיו היו אנשי חזית לפעילות האסורה של המשטר האיראני. בספטמבר 2014, הגישה ממשלת ארצות הברית (שלא הייתה צד למקרה) בקשה להצהיר על זכותה להתערב בהליכים ולבקש לבטל את תלונתו של רטיס משום שלטענתה, המשך התדיינות משפטית תיחשף לעניינים רגישים הנוגעים בדבר לביטחון לאומי.[24] ב 23 במארס 2015 ניתן פסק הדין לבג"ץ.[25] השופט אדגרדו ראמוס ציין ארבעה מקרים קודמים שבהם בית משפט בארצות הברית דחה תביעות על בסיס סודות מדינה כאשר המקרה לא היה מעורב ישירות בממשלה.[26] אך, זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה, כאשר המקרה לא כלל את הממשלה עצמה ולא כקבלן הגנה.[25]

מערכת מעקב של ספינות איראניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013, UANI השיקה את רשת המודיעין הימי של הרשת Rogue Vessel Analysis) MINERVA). הניו-יורק טיימס תיאר זאת כשידורים ללוויינים ציבוריים, שמספקים מידע על מהירות, זהות, כיוון ויעד, וקושרים את המידע לנתוני ניווט אחרים ולאלגוריתמים ממוחשבים כדי לעקוב אחר כלי שיט איראניים שעלולים לפגוע בסנקציות. לאחר מכן, המערכת יוצרת פרופילי התנהגות של כלי שיט שיכולים לזהות פעילויות מפוקפקות, גם אם הטרנספונדרים הופסקו באופן זמני. לדברי הארגון, המערכת חשפה הפרות של סנקציות אפשריות שהחברה פרסמה אז, ואילצה את האיראנים ואת שותפיה לשנות תוכניות.[27]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009, רון קליין וג'ון מיכה (Rica) הציגו את בית הנבחרים של ארצות הברית בנוגע לחובות העסקיות באיראן (חוק ABC Iran), אשר ימנע מחברות שמנהלות עסקים באיראן לקבל חוזים מממשלת ארצות הברית. החקיקה נועדה למנוע שותפים עסקיים איראנים כמו נוקיה סימנס מקבלת חוזים ממשלתיים גדולים, וגם למנוע מבנקים זרים כמו קרדיט סוויס מלקבל את כספי החילוץ הפדרלי. קליין אמר כי צריכים לשלוח מסר חזק לתאגידים שלא ימשיכו להם לתמוך בכלכלה האיראנית. קליין הזמין את UANI לסיוע בהכנת הצעת החוק.[28] המעשה נחתם בסוף הפגישה ב-2009 בקונגרס.[29]

קמפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי מלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך העצרת הכללית של האו"ם בספטמבר 2009, קרא ארגון UANI למלונות ולמקומות אירוח בניו יורק לסרב לארח את נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד. בקמפיין החרם שלה הצליחה UANI להזמין את מלון הלמסלי לבטל את הזמנתו[30] וכן, גם את אסקס בית דובאי[31] בעקבותיו.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלירזה מיריוזופי, דובר המשלחת הקבועה של האו"ם, אמר כי ממשלת איראן רואה בפעולותיה של UANI תוצר שלילי ומנוגד למדיניות שהכריז הממשל החדש בתחילת 2009, שביקש לקיים אינטראקציה דיפלומטית עם איראן.[27]

סאסאן פייאזמאנש, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת קליפורניה, קרא ל- UANI ארגון ניאו - שמרני .[32] פייזמנש הצהיר כי פרסומת וידאו שנוצרה על ידי UANI השתמשה בעיקר בחדשות כוזבות ומפורטות כדי לעודד תגובה דחופה לתחזיותיה המפחידות על איראן הגרעינית. בסרטון הוצגו מוזיקה מתוחה, תמונות פרובוקטיביות של מחמוד אחמדינז'אד, רוחאללה ח'ומייני, המהפכה האיראנית ומשבר בני הערובה, ההמונים המשחיתים את דגל ארצות הברית, הפצצות המוניות מעיראק והפגנות ה-PMOI נגד ממשלת איראן, המעורבות בתמונות של מתקני הגרעין של איראן.[32]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "About Us". UANI (באנגלית). נבדק ב-2018-11-03.
  2. ^ "Obama administration shuts down lawsuit to protect U.S. secrets on Iran". cnn.com. 2015-03-23. נבדק ב-2015-03-29.
  3. ^ "Justice Dept. invokes 'state secrets privilege' to block lawsuit". cnn.com. 2015-03-23. נבדק ב-2015-03-29.
  4. ^ "Feds shut down lawsuit; cite U.S. secrets on Iran: Judge says it's bad for plaintiff, not no intermediary step". wbaltv.com. 2015-03-24. נבדק ב-2015-03-29.
  5. ^ "Lawsuit vs anti-Iran group is dismissed over U.S. state secrets". Reuters. 2015-03-23. נבדק ב-2015-03-29.
  6. ^ Perelman, Marc (11 בספטמבר 2008). "Broad-Based Coalition Seeks To Prevent a Nuclear Iran". The Forward. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Ex-Sen. Lieberman takes reins of anti-Iran deal group". The Hill. 11 באוגוסט 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "UANI and the Institute for Strategic Dialogue Launch Transatlantic Initiative to Prevent a Nuclear-Armed Iran". UANI. 17 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Eli Clifton (6 ביולי 2015). "Document Reveals Billionaire Backers Behind United Against Nuclear Iran". LobeLog. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Eli Clifton (14 בינואר 2015). "GOP Mega-Donor Sheldon Adelson Funds Mysterious Anti-Iran Pressure Group". The Nation. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Catherine Ho (13 באוגוסט 2015). "Mega-donors opposing Iran deal have upper hand in fierce lobbying battle". The Washington Post. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Use the IBR" | UANI
  13. ^ Lorraine Woolert (22 בספטמבר 2009). "Obama Aides Started Group Pressuring Siemens on Iran". Bloomberg News. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Bill Varner (27 בינואר 2010). "Huntsman Stops Sales in Iran on Concern for Government Actions". Bloomberg News. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Harvey Morris (1 במרץ 2010). "Caterpillar moves to cut links with Iran". Financial Times. p. A1. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Chip Cummins (2 במרץ 2010). "Caterpillar Prohibits Sales of Equipment Bound for Iran". The Wall Street Journal. p. B2. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Jo Becker and Ron Nixon (12 במרץ 2010). "Profiting From Iran, and the U.S." The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Kris Maher and Jay Solomon (10 במרץ 2010). "Ingersoll Bars Units From Sales to Iran". The Wall Street Journal. p. B1. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Ron Nixon (11 במרץ 2010). "2 Multinationals Pull Back From Iran". The New York Times. p. A11. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Ingersoll says fully disclosed sales to Iran". Reuters. 3 במרץ 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Mark Wallace (6 ביולי 2011). "Iran's execution binge". Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Bob Tita (24 במרץ 2011). "Terex Convinces Lobbying Group It Has Stopped Doing Business With Iran". Dow Jones Newswires. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Stephen White (1 באוגוסט 2011). "Execution evidence stops Tadano selling in Iran". ConstructionWeekOnline.com. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Private Lawsuit Jeopardizes State Secrets, US Says Steven Aftergood, Federation o American Scientists, September 15, 2014
  25. ^ 1 2 Feldman, Noah (29 במרץ 2015). "A court case so secret, US Govt says it can't go on". New Zealand Herald. נבדק ב-29 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Jeremy Bob, Yonah (23 במרץ 2015). "Blocking disclosure in Restis v. UANI: Who's ever heard of national security?". Jerusalem Post. נבדק ב-29 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 "Group Keeps Long-Distance Watch on Iran and Possible Sanction Violations". The New York Times. 23 ביוני 2013. p. A15. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Jo Becker and Ron Nixon (7 במרץ 2010). "U.S. Enriches Companies Defying Its Policy on Iran". The New York Times. p. A1. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Ron, Klein, (2009-10-23). "H.R.3922 - 111th Congress (2009-2010): Accountability for Business Choices in Iran Act". www.congress.gov (באנגלית). נבדק ב-2018-02-25.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  30. ^ Campanile, Carl (18 בספטמבר 2009). "A'jad gets heave-ho from Helmsley Hotel". The New York Post. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Goldman, Russell (24 בספטמבר 2009). "Iranian President Ahmadinejad Booted From Third New York Hotel". ABC News. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 Fayazmanesh, Sasan (2013). Containing Iran: Obama’s Policy of “Tough Diplomacy”. Newcastle upon Tyne: Cambridge Scholars Publishing. p. 101-102. ISBN 9781443852470. OCLC 865743873.