האחים פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונת הפתיחה לסרט האנימציה של האחים פרנקל, "מפיש פיידה". מיש מיש אפנדי הוא הדמות בצד ימין

האחים פרֶנקלערבית: الإخوة فرنكل, בצרפתית: Les Frères Frenkel) היו חלוצי סרטי האנימציה במצרים, והאנימטורים הראשונים באפריקה ובעולם הערבי. האחים, בנים למשפחה יהודית אשכנזית שהגרה למצרים, היו הרשל פרנקל (19021974), סלומון פרנקל (19122001) ודוד פרנקל (19141994), ובאולפן היה שותף גם אביהם, נחום בצלאל פרנקל.

תרומתם להתפתחות האנימציה בעולם הערבי הוכרה לאחר גילוי ושחזור סרטיהם הקצרים בצרפת בשנת 1995 וכשהוצגו החל משנת 1996 בפסטיבלים לרגל מאה שנה לקולנוע הערבי בקהיר, בפריז במכון העולם הערבי, במקנס שבמרוקו ובמקומות אחרים.

תולדות המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבי המשפחה, נחום בצלאל פרנקל, נולד וגדל ברצ'יצה שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). עבד כצלם ובשנת 1905, תחת רושם הפרעות נגד היהודים, החליט יחד עם אשתו, גניסה לבית גינצבורג, לעלות לארץ ישראל. בשנת 1905 הגיעו ליפו והתיישבו בה. בצלאל פרנקל פתח בית דפוס, כריכייה וחנות ספרים. לזוג נולדו שלושה ילדים – הרשל, דוד ושלמה (סלומון).

הגירת המשפחה למצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשפרצה מלחמת העולם הראשונה והשלטונות העות'מאנים התנכרו ליהודי הארץ וגירשו את חלקם, נמלטה משפחת פרנקל לאלכסנדריה שבמצרים, אז בשלטון בריטניה. אבי המשפחה הקים שם בית מלאכה מצליח לרהיטי לכה בסגנון סיני, שאת מלאכת ייצורם למד הבן דוד ממומחה בתחום בשם סטולוב. מבית המלאכה של פרנקל הוזמנו פריטים על ידי חצר המלך ועל ידי נכבדים רבים במצרים.

עיסוק בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים פרנקל ואביהם גילו עניין רב בראינוע ובקולנוע. הרשל, הבן הבכור, היה מעריץ של יצירות צ'ארלי צ'פלין, דוד, בנוסף לנגרות, למד ציור, וסלומון התמחה בטכניקה של צילום ויצירת סרטים. אחרי שסרטים מצוירים בכיכוב הדמויות מיקי מאוס ופליקס החתול הגיעו למצרים, פתחו בצלאל פרנקל ובניו אולפן צנוע בקהיר בשם "Frenkel Animated Pictures" (פרנקל סרטי אנימציה) והחלו ליצור סרטי אנימציה.

יצירה קולנועית במצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאב המשפחה פנה לאיש עסקים מקומי בבקשה להשקיע בעסקם נענה בשלילה: "מפיש פיידה!" (אין בזה תועלת). כשנשאל אם יוכלו לפנות אליו פעם אחרת, השיב "בוקרה פיל מישמיש", ביטוי ערבי שמשמעותו "מועד שלעולם לא יגיע". על כן האחים פרנקל קראו לסרטם הראשון "אין בזה תועלת" - "מפיש פיידה!", והגיבור (המצרי) של הסרט קיבל את השם "מיש מיש אפנדי".

הקרנת הבכורה של סרט זה, שאורכו שמונה דקות וחצי, נערכה בקולנוע "קוסמוגרף" בקהיר ב-8 בפברואר 1936, תאריך שנחשב ציון דרך בתולדות קולנוע האנימציה הערבי והאפריקאי.

האחים יצרו סרטי מיש מיש אפנדי בין השנים 19361947. חלקם בעלי תוכן חינוכי, תעמולתי או פרסומי. בשנת 1937 הזמין משרד החקלאות מהאחים פרנקל סרט המיועד ללמד איכרים איך להתמודד עם מגפת טפילים שפגעו בגידולי הכותנה.

בשנת 1939, סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, יצרו האחים פרנקל סרט אנימציה תעמולתי הקורא לחיזוק הצבא המצרי לקראת הסכנות העתידות לבוא (בעיני היוצרים והשלטונות הפרו-בריטים מדובר היה במדינות הציר). הסרט נקרא "ההגנה הלאומית" (א-דִפאע אל-וַטַני).

בין סרטים אחרים אפשר לציין את "הבן שסרח", "בתיאבון!" (1946) וסרטים לפי הזמנת המועדון המלכותי למכוניות. בסף הכל יצרו כ-30 סרטונים. בכמה סרטים שולבו גם שחקנים בשר ודם, כמו הזמרת סבאח והרקדנית תחיה כאריוכא.

הגירה לצרפת והמשך יצירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעלתה במצרים השפעת הלאומנות והאווירה הפכה לקסנופובית ועוינת ליהודים, עקרה משפחת פרנקל לצרפת ב-1951. האחים פרנקל המשיכו ליצור סרטי אנימציה, שגיבוריהם היו מימיש (Mimich, במקום מיש מיש), ז'ני (Jenny) ודני (Danny), ובעלי חיים מגן החיות ונסאן. סרטם האחרון הופק ב-1964.

חשיבותן של היצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איכותם האמנותית של סרטי האחים פרנקל אינה נחשבת גבוהה במיוחד, אך הם מהווים דף חשוב בהיסטוריה של האנימציה בארצות ערב ובאפריקה. סלומון פרנקל, בגיל 85, היה אורח כבוד בפסטיבל הקולנוע הערבי שהתקיים בפריז בשנת 1996 בחסות מכון העולם הערבי. אחד משלושת ילדיו, דידייה, חקר את מפעל משפחתו ופרסם על כך מאמרים בתקשורת המקצועית והיהודית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Giannalberto Bendazzi - Il cinema d'animazione africano – ג'אנאלברטו בנדאצי - קולנוע האנימציה האפריקאי (איטלקית)
  • Didier Frenkel- Les Freres Frenkel, artisans en Egypte - en "Positif:Revue de cinema 1998, 447, p92-94 – (דידייה פרנקל - האחים פרנקל, אומנים במצרים, ב"פוזיטיף - כתב עת לקולנוע, 1998, 447, ע' 92–94)
  • Leonid Smilovitzky - Jewish Addresses in Rechitsa (לאוניד סמילוביצקי - כתובות יהודיות ברצ'יצה) – מכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת בר-אילן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]