האגודה הפדרליסטית
 סמליל האגודה היא צלליתו של אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיא ארצות הברית הרביעי ג'יימס מדיסון | |
 | |
| התאגדות | מוסד ללא כוונת רווח |
|---|---|
| תחום | משפטים |
| שפה רשמית | אנגלית |
| מדינה | ארצות הברית |
| משרד ראשי | רחוב איי צפון מערב מספר 1776, וושינגטון די. סי. 20066, ארצות הברית |
| מטה הארגון |
וושינגטון די. סי.  |
| חברים | 70,000[1] |
| נשיא | יוג'ין בי. מאייר[2] |
| תקופת הפעילות | 1982–הווה (כ־42 שנים) |
|
fedsoc | |
| קואורדינטות | 38°54′11″N 77°02′29″W / 38.9031°N 77.0414°W |
 | |
  | |
האגודה הפדרליסטית (באנגלית: The Federalist Society for Law and Public Policy Studies או The Federalist Society) הוא ארגון של שמרנים וליברטריאנים, המקדמים פרשנות טקסטואלית[א] ומְקוֹרׇנִית[ב] של חוקת ארצות הברית. הארגון נוסד בשנת 1982, והוא אחד מהארגונים המשפטיים המשפיעים ביותר בארצות הברית.[3][4]
רעיונותיו של הארגון כוללים: "בקרה על הכוח הפדרלי, הגנה על חירות הפרט ופרשנות חוקת ארצות הברית במובנה המקורי",[1] ותפקידו המרכזי הוא יצירת קשרים חברתיים והדרכת עורכי דין צעירים.[5] על פי אמנדה הוליס-ברוסקי ('Amanda Hollis-Brusky'), מחברת הספר Ideas with Consequences: The Federalist Society and the Conservative Counterrevolution ומרצה למדעי המדינה במכללת פומונה, האגודה הפדרליסטית "נהייתה שומרת השער דה-פקטו עבור עורכי דין ימין-מרכז השואפים לעבוד עבור הממשלה תחת נשיאים רפובליקנים".[3] על פי פרופסור ניל דווינס מ-William & Mary Law School ופרופסור לורנס באום מאוניברסיטת אוהיו, הממשלים של רונלד רייגן וג'ורג' ו. בוש שאפו למנות שופטים שמרנים וחברים באגודה הפדרליסטית מתוך היצמדות לאידאולוגיה שמרנית.[6] האגודה הפדרליסטית מילאה תפקיד מרכזי בהצגת מועמדים לכס השיפוט עבור הנשיא דונלד טראמפ; האגודה בדקה את רשימת המועמדים עבור בית המשפט העליון של ארצות הברית, ו-43 מתוך 51 המועמדים לבתי המשפט לערעורים הם חברים באגודה.[7]
באגודה יש מחלקות של סטודנטים, של עורכי דין ושל חברי סגל בפקולטות למשפטים. לאגודה יש סניפים ביותר מ-200 בתי ספר למשפטים בארצות הברית. מחלקת עורכי הדין מונה יותר מ-70,000 עורכי דין פעילים ביותר מ-90 ערים.[1] המטה של האגודה שוכן בוושינגטון די. סי.. בנוסף להרצאות ולפעילויות אחרות, האגודה מספקת פורום למומחים משפטיים בעלי דעות מנוגדות ליצירת קשרים עם עורכי דין, חברי הרשות השופטת ואנשי אקדמיה.[8]
בינואר 2019 נכתב בוושינגטון פוסט, שחברי האגודה הפדרליסטית הגיעו ל"פסגת כוח והשפעה חסרת תקדים". מתוך תשעת חברי בית המשפט העליון של ארצות הברית, שישה מהם (ברט קוואנו, ניל גורסץ', קלרנס תומאס, ג'ון רוברטס, סמואל אליטו ואיימי קוני בארט) הם חברי האגודה בעבר ובהווה.[1][9]
במגזין פוליטיקו נכתב שהאגודה הפדרליסטית "הפכה לאחד מארגוני המשפט המשפיעים ביותר בהיסטוריה – לא רק מעצבים את מחשבתם של סטודנטים למשפטים, אלא משנים את החברה האמריקנית עצמה, באופן מכוון, בשקדנות, משנים את מערכת המשפט של הארץ ימינה".[10]
בשנת 2019 הוקם בישראל ארגון "הפורום הישראלי למשפט וחירות" שפועל בהשראת האגודה הפדרליסטית.[11]
הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארגון נוסד בשנת 1982 בידי סטודנטים מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל, בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת שיקגו. האגודה הפדרליסטית החלה כארגון של סטודנטים שקראו תיגר על מה שנתפס בעיניהם כאידאולוגיה אורתודוקסית ליברלית המושרשת ברוב בתי הספר למשפטים. הפעילות הראשונה של הקבוצה הייתה סימפוזיון בן שלושה ימים תחת הכותרת: "סימפוזיון על פדרליזם: השלכות חוקיות ופוליטיות", שנערך באוניברסיטת ייל באפריל 1982. הסימפוזיון אורגן על ידי סטיבן קלאברסי, לי ליברמן אוטיס ודייוויד מקינטוש, והשתתפו בו כ-200 אנשים. בין הדוברים ניתן היה למצוא את אנטונין סקאליה, רוברט בורק ותיאודור אולסן.[10]
ב-2018 נכתב במגזין פוליטיקו "אין זו הגזמה לרמוז שהייתה זו ועידת הסטודנטים האפקטיבית ביותר אי פעם – דגם, בדיעבד, כיצד יש לחבר התלהבות צעירה עם עוצמה אינטלקטואלית כדי להשיג תוצאות מרחיקות לכת".[10] האגודה מצהירה כי "היא נוסדה על העקרונות שתכלית השלטון היא שימור חירות אזרחיו; כי הפרדה בין הרשויות היא חיונית לתפקודה של כל דמוקרטיה; וכי תפקידה וחובתה של מערכת המשפט לומר מהו הדין המצוי ולא מה צריך להיות הדין הרצוי."
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגודה מדגישה את המעלות של הריסון השיפוטי לתפיסתם כפי שנכתב בקובץ מספר 78 בכתבי הפדרליסט שנכתבו על ידי אלכסנדר המילטון: "אין כל משקל לאימרה שבתי המשפט יורשו, בעילה של סתירה, להעמיד את רצונם שלהם על מקום כוונותיה החוקתיות של הרשות המחוקקת. ... בתי המשפט צריכים להכריז על מובנו של החוק, באם הם נוטים להפעיל את הרצון ולא את כוח השיפוט, שוב תהיה התוצאה שהם יבטלו את רצונו של הגוף המחוקק מפני רצונם."[2]
סמליל האגודה הוא צלליתו של ג'יימס מדיסון, שהיה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיא ארצות הברית הרביעי, וממחברי החוקה שהשתתף בחיבור כתבי הפדרליסט. פול ס. אטקינס, הממונה על הוועדה לניירות ערך ולבורסות החשיב את חברי האגודה "היורשים של מורשת ג'יימס מדיסון" בנאום שנשא בינואר 2008 לעורכי דין בסניף בדאלאס, טקסס.[12]
הכנס הראשוני ב-1982 עלה כ-25,000 דולר ומומן על ידי המכון לענייני חינוך.[10] מאוחר יותר, מימון של כ-5.5 מיליון דולרים הגיעו מקרן ג'ון מ. אולין (אנ'). תורמים מוקדמים נוספים הם קרן סקאיף (אנ') וקרן האחים קוק (אנ'). תורמים נוספים הם חברות גוגל, שברון, דייוויד קוק (אנ'), צ'ארלס קוק (אנ') ומשפחת מרסר (אנ').[13] ב-2017 ההכנסה השנתית של האגודה הפדרליסטית הסתכמה ב-20 מיליון דולר.[1] האגודה מפיקה כנסים לאומיים של עורכי דין בכל שנה בוושינגטון די. סי.. זהו אחד הכנסים המשפטיים-שמרניים החשובים ביותר בכל שנה.[14][15] בין הדוברים בכנסים ניתן למצוא את נדין סטרוסן (אנ'), לשעבר ראש האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות, אשת העסקים ומתמודדת לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית קרלי פיורינה, יושב-ראש בנק BB&T (אנ') לשעבר ג'ון אליסון (אנ'), שר המשפטים לשעבר מייקל מוקייסי, הסנאטור מייק לי והיועץ המשפטי של הבית הלבן תחת ברק אובמה ניל אגלטון.[16] האגודה הפדרליסטית מזמינה לכנסים "דוברים פרוגרסיבים מוצלחים כדי לנסות ולהפריך תפיסות שמרניות".[1]
כתב העת Harvard Journal of Law and Public Policy הוא כתב העת הרשמי של האגודה הפדרליסטית, וכל חברי האגודה מנויים לכתב עת זה.[10]
שיטה והשפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאגודה הפדרליסטית יש כ-200 סניפים בבתי ספר למשפטים באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית שבהם חברים סטודנטים למשפטים, וכ-90 סניפים בערים שונות, שבהם חברים עורכי דין. האגודה הפדרליסטית מספקת ל-70,000 חבריה "התדיינות אינטלקטואלית וטיפוח מקצועי".[1] דייוויד מונטגמרי (David Montgomery), כתב הוושינגטון פוסט אמר כי כל חבר באגודה הוא "תא סינפסה פעיל במוח כוורת פרוש ללא מנהיג". מונטגמרי קרא לאגודה הפדרליסטית "דוגמה מאלפת להצלחה, שמומחי מדעי המדינה קוראים לה 'קהילה פוליטית אפיסטימית'", כשהוא מהדהד את דבריה של אמנדה הוליס-ברוסקי, שתיארה את האגודה הפדרליסטית כ"רשת מוחבאת של מומחים עם ידע מבוסס מדיניות שחולקים אמונות מסוימות ועובדים כדי לתרגם באופן פעיל את האמונות הללו למדיניות".[5] סגן הנשיא לשעבר של האגודה הפדרליסטית, לאונרד ליאו, אמר ש"הוא תומך בתאוריית הרשת של האגודה", ואמר ש"זה פחות אודות מי מקבל איזו עבודה ויותר אודות בניית קהילה שיכולה לשמר, להחזיק ולהניע את עצמה".[1]
סטיבן טלס (Steven Teles), פרופסור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס והסופר של The Rise of the Conservative Legal Movement: The Battle for Control of the Law כתב כי השפעת האגודה הפדרליסטית על תהליך הבחירה של המשפטנים אינה בהכרח ההישג הכי חשוב של האגודה. תחת זו, יחסי ההיצע וביקוש בין האגודה והשופטים הם החשובים ביותר, כאשר "השופטים זקוקים למלומדים וטיעונים פדרליסטיים שיתרחבו לשטחים חדשים. כאשר התיאוריות המשפטיות מתרחקות מן הסטטוס קוו, הם זקוקים שיבדקו אותן וכדי להעניק להן לגיטימציה בדיון הציבורי. הם זקוקים למקרים המעלים שאלות שמספקות פתח כדי לשנות את החוק. ללא רשת של פרופסורים ועורכי דין הממלאים את הדרישה, לא ניתן למקסם את מה שיש לך דרך תהליך הבחירה".[1]
בוושינגטון פוסט נכתב כי האגודה הפדרליסטית "מספקת אקלים מתמשך שבתוכו סופות מימין באות והולכות" וגם כי "רוב ההשפעה של האגודה הפדרליסטית אינה מגיעה מהניצחונות הפומביים שלה בוושינגטון, אלא מהיותה תנועה שורשית שפועלת מאחורי הקלעים ומזיזה את החוק ברמת הרעיון, ואפילו ברמה התרבותית".[1] האגודה הפדרליסטית אינה מקדמת מדיניות מסוימת, היא אינה ידידת בית המשפט ואינה מייצגת לקוחות בתיקים.[1]
אמנדה הוליס-ברוסקי וקלווין טרביק, דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטת שיקגו, חולקים על כך שהאגודה הפדרליסטית אינה קשורה למפלגות, ומצביעים על מסמכים שנכתבו על ידי האגודה הפדרליסטית בשנת 1984 שבהם הארגון מצהיר שמטרתו היא לקדם עמדות שמרניות.[17] מנגד, פרקליט המדינה של ארצות הברית בדימוס, טד אולסן כתב במגזין 'פוליטיקו', שב-37 שנות קיומה, "האגודה הפדרליסטית מעולם לא הגישה תביעה, ומעולם, באותה התקופה לא העבירה החלטה בעד או נגד עניין משפטי".[18]
ב-2018 נכתב במגזין 'פוליטיקו' ש"הארגון שינה את אופייה של הרשות השופטת בצורה בולטת ובלתי ניתנת להכחשה".[10] האגודה הפדרליסטית תוארה כמשפיעה בזמן הנשיאות של ג'ורג' הרברט ווקר בוש, ג'ורג' ווקר בוש ודונלד טראמפ.[8][6]
אגודת החוקה האמריקנית שנוסדה בשנת 2001 הוקמה כדי לתת משקל נגד לאגודה הפדרליסטית.[1]
בינואר 2020 הפיצה ועדת כללי האתיקה של מערכת המשפט של ארצות הברית מסמך דעה שמציע לאסור על אנשי מערכת המשפט להיות חברים באגודה הפדרליסטית או באגודת החוקה האמריקנית. לפי ההצעה, החברוּת לא תיאסר על חברי איגוד עורכי הדין.[19][20] ההצעה הוגבלה לחברוּת בלבד; שופטים עדיין יוכלו להשתתף באירועים שיאורגנו על ידי הארגונים. לאחר דיון, ההצעה נדחתה.[21]
פילוסופיה שיפוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הוושינגטון פוסט "פדרליסטים רבים הם לוחמים פוליטיים אידאולוגיים, אף על פי שלעולם לא יעשו כן בשמה של האגודה הפדרליסטית. תחת זאת, אירועי האגודה מספקים להם הזדמנות להשחיז את הטיעונים שלהם, לתפוס הזדמנות לככב ולהגיע לתשומת הלב של המנטורים הנמצאים גבוה בהיררכיה הפוליטית-משפטית. במובן זה, האגודה הפדרליסטית היא סוכנות להשמה ויצירת קשרים".[1]
במחקר משנת 2008 נמצא כי לחברי האגודה הפדרליסטית שמונו על ידי הממשל הרפובליקני לבתי המשפט לערעורים בארצות הברית היו יותר הצבעות שמרניות מאשר אלו שאינם חברי האגודה הפדרליסטית.[22] מבקרי הארגון טוענים כי הוא מעדיף אקטיביזם שיפוטי, בייחוד בנושאים חברתיים.[23] רבים מחברי האגודה הפדרליסטית מעדיפים לבטל את פסק דין רו נגד וייד (Roe v. Wade), שבו התיר בית המשפט העליון של ארצות הברית לבצע הפלות.[23] הארגון נוטה להעדיף שופטים בעלי עמדות שמרניות בנושאי זכויות העובר ונושאים חברתיים אחרים.[23] חברי האגודה הפדרליסטית טענו בכל התיקים שהגיעו לבית המשפט העליון של ארצות הברית בנושאי הפלות מאז 1992.[24]
על פי מחברי הספר Building Coalitions, Making Policy: The Politics of the Clinton, Bush, and Obama Presidencies (2012) "חברי האגודה הפדרליסטית דוחים את הטענה שהם מאוחדים סביב פילוסופיה מסוימת", אף על פי שחברים רבים מזוהים עם פרשנות טקסטואלית ומְקוֹרׇנִית[ב] של חוקת ארצות הברית. הגבלות שיפוטיות מתאימות לראייה שמרנית בנושאי הפלות וזכויות להט"ב, בעוד ש"מבקרים מצביעים על כך ששמרנים באופן כללי אינם מחפשים את 'המשמעות המקורית' בתחומים כגון אפליה מתקנת, סמכויות הרשות מבצעת, חופש הביטוי ופדרליזם".[25] פרוגרסיבים מציינים את "הנוחות המחשידה שבה תורת המשפט הנתמכת על ידי חברי האגודה מניבה תוצאות שמרניות".[1] לאונרד ליאו, סגן הנשיא לשעבר של האגודה הפדרליסטית, "חולק על הרעיון שהחוקה מכילה ערכים שמרניים או פרוגרסיבים, והוא מכחיש כי פרשנות מקורנית של החוקה מבטיחה תוצאות שמרניות וליברטריאניות." לאונרד אמר למגזין הוושינגטון פוסט כי "אתה תומך בפרשנות מקורנית של החוקה בצורה נכונה כאשר אתה עושה זאת מבלי להציץ מעבר לפרגוד ולנסות לקבוע מראש תוצאות" וש"ישנם פרוגרסיבים שעובדים קשה מאוד כדי לפתח פרשנות מקורנית נייטרלית... העובדה שאנשים לפעמים מגיעים לתוצאות שונות – זה בסדר. חצי מהקרב הוא רק להסכים שזה חיוני".[1] לפי המגזין, "מספר מלומדים פרוגרסיבים לקחו על עצמם את המשימה להראות כיצד גישת פרשנות מקורנית יכולה דווקא להפיק תוצאות פרוגרסיביות. מכיוון שקו המחשבה הזה התפשט מעבר לכותלי האקדמיה, היגיון הפרשנות המקורנית מופיע יותר ויותר בכתבי טענות משפטיים ואפילו בדעות מיעוט בבית המשפט העליון".[1]
חברים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית – ג'ון רוברטס
- שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית בדימוס – אנטונין סקאליה
- שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית – סמואל אליטו[8]
- שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית – קלרנס תומאס[8]
- שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית – ניל גורסץ'
- שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית – ברט קוואנו
- שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית – איימי קוני בארט[9]
- שופט בית המשפט לערעורים – תומאס גריפית
- השופט הראשי בבית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים של ארצות הברית בדימוס – אלכס קוזינסקי
- שופטת בית המשפט לערעורים – אידית' בראון קלמנט
- שופט בית המשפט לערעורים בדימוס – רוברט בורק
- פרופסור מבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד ושופט בית המשפט לערעורים בדימוס – מייקל מקונל
- שר המשפטים בדימוס – אדווין מיז
- שר המפשטים בדימוס – ג'ון אשקרופט
- שר המשפטים בדימוס ומייסד שותף של האגודה הפדרליסטית – פיטר קיסלר[5]
- פרקליט המדינה של ארצות הברית בדימוס – תיאודור אולסן
- פרקליט המדינה של ארצות הברית – פול קלמנט[5]
- הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית – אורין האץ'
- הסנאטור הרפובליקני מטקסס – טד קרוז
- הסנאטור הרפובליקני ממיזורי – ג'וש האולי
- הסנאטור הרפובליקני מאינדיאנה – טוד יאנג
- הסנאטור הרפובליקני ומזכיר האנרגיה של ארצות הברית בדימוס – ספנסר אברהם
- שגריר ארצות הברית לאיחוד האירופי בדימוס – קליילנד בויידן גריי
- מזכירת הפנים של ארצות הברית בדימוס – גייל נורטון
- מזכיר ביטחון המולדת של ארצות הברית בדימוס – מייקל צ'רטוף
- היועץ הכללי של משרד הניהול והתקציב ומזכיר ביטחון המולדת של ארצות הברית בדימוס – פיליפ פרי
- נציג בית הנבחרים של טקסס בדימוס ועורך דין מדאלאס – ביל קפר
- שופט בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה, פרקליט המדינה של ארצות הברית, נשיא אוניברסיטת ביילור בדימוס – קנת' סטאר
- דיקאן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה בדימוס – דייוויד שיזר
- פרופסור מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק – ריצארד אפשטיין
- פרופסור מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון – רנדי בארנט[5]
- מנהל הלימודים החוקתיים במכון קאטו – רוג'ר פילון
- מזכיר העבודה של ארצות הברית – יוג'ין סקאליה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האגודה הפדרליסטית
חדשות הערב 30.05.19: ישראל הולכת לבחירות - המהדורה המלאה, בביצוע כאן 11, כתבה באתר יוטיוב- Dark Money and the Courts
- ניו יורק טיימס, המועמדת של טראמפ לעליון: קתולית, שמרנית ואהודה על מתנגדי ההפלות, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2020
נתנאל שלומוביץ, ארגון ימין אמריקאי פועל לעצב בדמותו את מערכת המשפט בישראל, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2020- האגודה הפדרליסטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
האגודה הפדרליסטית, ברשת החברתית פייסבוק
האגודה הפדרליסטית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
האגודה הפדרליסטית, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרשנות חוקת ארצות הברית במובנו המפורש של הכתוב.
- ^ 1 2 פרשנות של חוקת ארצות הברית במובנה המקורי של אותה התקופה. באנגלית: Originalism.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 Montgomery David (January 2, 2019). "Conquerors of the Courts". Washington Post Magazine.
- ^ 1 2 "Our Purpose". Federalist Society
- ^ 1 2 Fletcher, Michael (July 29, 2005). "What the Federalist Society Stands For". Washington Post.
- ^ Farrell, Henry (May 17, 2017). "Trump's values are abhorrent to the Federalist Society of conservative lawyers. That doesn't stop them from helping him". Washington Post.
- ^ 1 2 3 4 5 Hollis-Brusky, Amanda (2015). Ideas with Consequences: The Federalist Society and the Conservative Counterrevolution. Oxford University Press. ISBN 9780199385522
- ^ 1 2 Devins, Neal; Baum, Lawrence (2016). "Split Definitive: How Party Polarization Turned the Supreme Court into a Partisan Court". The Supreme Court Review. 2016 (1): 301–365. doi:10.1086/691096. ISSN 0081-9557. S2CID 225087145.
- ^ Ruiz, Rebecca R.; Gebeloff, Robert; Eder, Steve; Protess, Ben (2020-03-16). "A Conservative Agenda Unleashed on the Federal Courts". The New York Times. ISSN 0362-4331
- ^ 1 2 3 4 Rosen, Jeffrey (May 10, 2013). "Packing the Courts". Sunday Book Review. New York Times. Archived from the original on 3 April 2015
- ^ 1 2 "'She's been groomed for this moment': Amy Barrett's Supreme Court preparation began early". POLITICO.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Kruse, Michael (September 2018). "The Weekend at Yale That Changed American Politics". Politico Magazine. Archived from the original on 2 February 2019.
- ^ הפורום הישראלי למשפט וחירות
- ^ Atkins, Paul S. (2008-01-18). "Speech by SEC Commissioner: Remarks at the Federalist Society Lawyers' Chapter of Dallas, Texas". SEC
- ^ Eric Lipton and Jeremy W. Peters (March 18, 2017). "In Gorsuch, Conservative Activist Sees Test Case for Reshaping the Judiciary". NYT
- ^ Stein, Sam (November 19, 2014). "Legal Panel At Federalist Society Begrudgingly Accepts Obama's Immigration Powers". Federalist Society.
- ^ Mencimer, Stephanie (November 13, 2014). "Justice Scalia Goes to Conservative Legal Event, Gives Boring Speech". Mother Jones.
- ^ Volokh, Eugene (October 30, 2014). "Federalist Society 2014 National Lawyers Convention". Washington Post.
- ^ AM; Hollis-Brusky, A.; Terbeek, Calvin. "The Federalist Society Says It's Not an Advocacy Organization. These Documents Show Otherwise".
- ^ "Opinion: No, the Federalist Society Is Not an Advocacy Organization". POLITICO Magazine
- ^ "Draft Judicial Ethics Opinion Favors ABA over Federalist Society and ACS". National Review. January 21, 2020
- ^ "Advisory Opinion No. 117: Judges' Involvement With the American Constitution Society, the Federalist Society, and the American Bar Association" (PDF). Committee on Codes of Conduct of the Judicial Conference of the United States. January 1, 2020.
- ^ After Conservative Backlash, Judiciary Drops Proposed Ban on Federalist Society, American Constitution Society Memberships from law.com
- ^ Scherer, Nancy; Miller, Banks (2009). "The Federalist Society's Influence on the Federal Judiciary". Political Research Quarterly. 62 (2): 366–378
- ^ 1 2 3 Zengerle, Jason (August 22, 2018). "How the Trump Administration Is Remaking the Courts". New York Times.
- ^ ISBN 9780826518774 Avery, Michael; McLaughlin, Danielle (2013). The Federalist Society: How Conservatives Took the Law Back from Liberals. Vanderbilt University Press.
- ^ ISBN 9781421405094 Levin, Martin; DiSalvo, Daniel; Shapiro, Martin (April 13, 2012). Building Coalitions, Making Policy: The Politics of the Clinton, Bush, and Obama Presidencies. JHU Press. p. 225.