דניאל קריגר
 | |
| דניאל קריגר | |
| לידה |
אוקטובר 1908 תשרי תר"ע רוסיה |
|---|---|
| נהרג |
21 בינואר 1950 (בגיל 41) ג' בשבט תש"י |
| תאריך עלייה | 1933 |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
נוטר,  משטרת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1936–1950 (כ־14 שנים) |
| דרגה | סמל ראשון |
| פעולות ומבצעים | |
| המערכה לשחרור רמלה-לוד, קרב לטרון | |
| הנצחה | |
| רחוב דניאל בבת ים | |
  | |
דניאל קריגר (תשרי תר"ע, אוקטובר 1908 - ג' בשבט תש"י, 21 בינואר 1950) היה ממקימי העיר בת ים, חבר ההגנה כנוטר ושימש אחראי על הנשק ועל הסליקים בעיר. לאחר מלחמת העצמאות התגייס לשורות המשטרה כנָשק וחבלן והיה מראשוני החבלנים במשטרה. סמל ראשון קריגר נהרג בעת מילוי תפקידו והיה לחלל הראשון של חבלני משטרת ישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריגר נולד ברוסיה אך בגיל צעיר מאוד עברה המשפחה לליטא ושם הצטרף לנוער הציוני. הוא עבר הכשרה בעיר ממל עם חברים נוספים, ובשנת 1933 עלה לארץ באנייה "וושינגטון" ונקלט בקיבוץ רמת רחל. במסגרת עבודת החוץ של הקיבוץ נשלח למפעל האשלג של ים המלח. שנה מאוחר יותר הגיע לעיר בת ים והיה אחד מחמשת הפועלים הראשונים של העיר.
בשנת 1936, עם פרוץ המאורעות, התגייס מטעם ההגנה לנוטרות. ביום עבד בעבודות שונות כפועל ובלילה דאג לנשק. הוא דאג להטמנתו מפני הבריטים ולטיפולו השוטף. את תיקוני הנשק ביצע בעצמו.
קריגר היה שותף פעיל מאוד בהגנה על העיר בת ים ונחשב לגיבור העיר. בין היתר היה עובר מעמדה לעמדה לחלק תחמושת וגם אוכל ללוחמים. הוא אף חילץ פצועים וגם הרוגים משטחים שהיו מכוסים באש. במקרה אחר, עזר להקים את קיר המגן ברחוב בלפור בעיר, קיר שנבנה תחת אש. מקרה נוסף שבו נחזתה גבורתו של דניאל, היה בהתנדבותו למערכה לשחרור רמלה-לוד ואחרי כן השתתפותו בקרב לטרון במאבק על דרך ירושלים.
בבוקר יום שבת 21 בינואר 1950 נקרא קריגר לחלץ פצועים משדה מוקשים מתחת לגשר באר שבע. כאשר נכנס אל שדה המוקשים כדי לפתוח ציר לכניסת כוח רפואי עלה על מוקש ונפצע קשה. את חבריו שניסו לחלצו הזהיר: "אל ירד איש, יש עוד מוקשים!" וכשנדמה היה לו שחבריו אינם נשמעים להוראותיו, ולמרות פציעתו, שלף את אקדחו ואמר כי יירה במי שירד לשדה המוקשים. הוא הצליח לחלץ את עצמו לבד, אך איבד הרבה דם ונפטר באותו יום בבית חולים. נטמן בבחלקה הצבאית בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.[1] הותיר אישה ושתי בנות.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריגר היה החלל הראשון של חבלני משטרת ישראל. ביום השלושים למותו קראה מועצת העיר בת ים רחוב על שמו, רחוב דניאל, כאות תודה והוקרה לאיש שבזמנים קשים הפיח בחבריו אומץ לב, עודד אותם והיה לדוגמה של מסירות וגבורה בהתנהגותו ובמעשיו. ליד בית מספר 44 הוקמה גם אנדרטה לזכרו בסמוך לפארק בו היה אחד הסליקים שטופלו על ידי קריגר.
בשנת 2011 התעוררה סערה בעיר כאשר חברי המועצה המקומית החליטו לשנות את שמו של חלק מהרחוב לשמו של אהוד קינמון, אחד מראשי העיר שהתגורר ברחוב דניאל[2][3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דניאל קריגר- קורות החיים של דניאל קריגר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- דניאל קריגר באתר יד לבנים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דניאל קריגר באתר GRAVEZ
- ^ שי אלבלינג, בת ים: מנציחים ראש עיריה על חשבון מייסד העיר, באתר mynet בת ים, 11 באוגוסט 2011
- ^ רגב גולדמן, "הרגו את אבא": בנותיו של החבלן יוצאות לקרב על הנצחתו, באתר nrg, 22 באוגוסט 2011