דורון שנער

דורון שנער
לידה	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
יצירות בולטות	"חלונות נמוכים", "ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק", "תמיד היא", "מה חייל מבקש", "לילי לא כלה"
בן או בת זוג	רות פלאטו-שנער
	shinar.co.il

דורון שנער הוא סופר ועורך דין ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורון שנער נולד בתל אביב. גדל בקיבוץ כילד חוץ. בתור ילד שימש כתב נוער במעריב לנוער, וקודם לכן פרסם בהארץ שלנו ומשמר לילדים. בנעוריו שהה בלונדון. שירת בצה"ל כחייל קרבי, השתחרר בדרגת רס"ן.

למד בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב ובמקביל השלים את בחינות הבגרות. בתקופת שירותו הצבאי ולימודיו הסטודנטיאליים כתב במוסף "חותם" של על המשמר, בעריכתו של רוביק רוזנטל, בו היה לו טור בשם "רשימות שחורות" של סיפורים פסאודו-אקטואליים.

בשנת 1994 פרש משותפותו במשרד חיים צדוק ושות' והקים משרד עורכי דין שנער, שחור, וייסברגר. בשנת 2008 התמזג במשרד איתן-מהולל ופרש מעיסוק מלא בעריכת דין.^[1] כעורך דין עסק במשפט מסחרי, עם התמחות בתחומי מימון, שוק ההון ודיני תאגידים. דירקטור בחברת יוניטרוניקס ובחברות פרטיות אחדות. בעבר כיהן כיו"ר כלל חתמים ודירקטור בקבוצת לאומי ושות' וקבוצת נץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016 - "חלונות נמוכים", בעריכת יעל שכנאי, הוצאת כנרת זמורה-ביתן.
2017 - "אפרוחים סופרים בסתיו", בעריכת חיה לנדא, הוצאת אריה ניר והוצאת מודן.
2018 - "ההיסטוריה העלובה של משפחת פסטרנק", בעריכת תמר ביאליק, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן.
2019 - "תמיד היא", בעריכת תמר ביאליק, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן.
2021 - "מה חייל מבקש", בעריכת תמר ביאליק, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן.^[2]
2022 - "תעלומה במרתף בית הספר", ספר לנוער צעיר (ראשון) בעריכת יעל שכנאי, הוצאת רימונים.^[3]
2022 - "שולמית מאושרת", בעריכת תמר ביאליק, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן.
2023 - "לילי לא כלה", בעריכת תמר ביאליק, הוצאת כנרת, זמורה דביר.^[4]

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 פרסם שנער סיפורים קצרים באסופת "צלילים" בהוצאת פטל בעריכת אביבית משמרי;^[5] באסופת "תן", סיפורי מסע ושוטטות בעריכת נועה לקס;^[6] פרסומים עצמאיים בהוצאה עצמית;^[7] סיפור קצר במסגרת אסופת סיפורים קצרים תן 3;^[8] ובאסופת פטל 7.^[9]

דורון שנער מתגורר בתל אביב, נשוי לרות פלאטו-שנער, פרופסור למשפטים, ואב לשתי בנות.