דווייט אדלמן
| לידה |
27 בדצמבר 1922 סנטרליה, אילינוי, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 2001 (בגיל 78) אורבנה, אילינוי, ארצות הברית |
| עמדה | סמול פורוורד |
| גובה | 1.91 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת אילינוי |
| דראפט |
בחירה מספר 24, 1949 שיקגו סטאגס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1949–1952 1952–1953 |
טריי-סיטיז/מילווקי הוקס פורט ויין פיסטונס |
| הישגים כשחקן | |
| 2 בחירות למשחק האולסטאר של ה-NBA (1951, 1952) | |
תומאס דווייט "דייק" אדלמן (באנגלית: Thomas Dwight "Dike" Eddleman; 27 בדצמבר 1922 – 1 באוגוסט 2001) היה כדורסלן ואתלט אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1949–1953. בשתיים מתוך ארבע עונותיו בליגה נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA, ולאורך הקריירה העמיד ממוצעים כוללים של 12.1 נקודות, 4.5 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק.[1]
בין השנים 1942–1949 שיחק בקבוצות הכדורסל והפוטבול של אוניברסיטת אילינוי, והיה חלק מקבוצת האתלטיקה שלה. כאחד הספורטאים המצטיינים בתולדות האוניברסיטה, נקראים על שמו פרסי האוניברסיטה לספורטאי ולספורטאית המצטיינים של השנה.[2]
קריירת תיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדלמן נולד וגדל בעיר סנטרליה שבאילינוי, ובין השנים 1938–1942 למד ב"תיכון סנטרליה". כשחקן קבוצת הכדורסל של התיכון, שבר בשנת 1941 את שיא ליגת התיכונים של אילינוי עבור נקודות בעונה (969), ובשל הצטיינותו אף קיבל הצעה מטעם חברת MGM להפקת סרט קולנוע המבוסס על חייו. בעונת 1942 קלע 834 נקודות, והוליך את קבוצתו לזכייה באליפות ליגת התיכונים של אילינוי. במקביל, זכה 3 פעמים באליפות הקפיצה לגובה של תיכוני אילינוי, בשנים 1940–1942.[2][3]
קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מידע כללי | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השכלה |
אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין  | |||||||||||||
| גובה | 1.91 מטרים | |||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||
| ענף ספורט | אתלטיקה | |||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1942–1949 (כ־7 שנים) | |||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||
| שיאים אישיים | 2.04 מטרים (1948) | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
בשנת 1942 החל אדלמן ללמוד באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, אך כבר לאחר סמסטר אחד, בינואר 1943, עזב את האוניברסיטה והתגייס לגיס האווירי של צבא ארצות הברית. בשנת 1946, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, חזר לאוניברסיטת אילינוי, בה למד עד לשנת 1949.
כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשתי עונותיו בקבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אילינוי, 1948 ו-1949, נבחר אדלמן לחמישיית העונה של מחוז Big Ten לאחר שקלע 13.5 נקודות בממוצע למשחק. בעונתו האחרונה הוביל את הקבוצה, לראשונה בתולדותיה, לשלב פיינל פור טורניר אליפות המכללות; במשחק חצי הגמר הפסידה אילינוי מול האלופה שבדרך אוניברסיטת קנטקי, ובמשחק על המקום השלישי גברה על אורגון סטייט.[4]
פוטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל להצלחתו בקבוצת הכדורסל, שיחק אדלמן גם בקבוצת הפוטבול של אוניברסיטת אילינוי, אשר בשנת 1946 זכתה באליפות מחוז Big Ten וניצחה במשחק ה"רוז בול" (Rose Bowl). לאורך 3 עונותיו בקבוצה קבע שיאי מועדון רבים – בין היתר עבור ממוצע פאנטים במשחק בודד (51 יארד), ממוצע פאנטים לעונה (32.8 יארד) והפאנט הארוך ביותר (88 יארד).[3]
בשנת 1947 נבחר על ידי שיקגו ברס בבחירה ה-75 של דראפט ה-NFL, ובשנת 1948 נבחר על ידי קליבלנד בראונס בבחירה ה-145 של דראפט ליגת ה-AAFC.
אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מקבוצת האתלטיקה של אוניברסיטת אילינוי, התחרה אדלמן בענף הקפיצה לגובה. בשנת 1948 זכה בתחרות הקפיצה לגובה של ליגת המכללות באתלטיקה, ומספר חודשים לאחר מכן קבע את שיאו האישי – 2.04 מטרים – במהלך תחרות בגלאזגו, סקוטלנד.[3]
בקיץ 1948 התחרה באולימפיאדת לונדון כנציג המשלחת האמריקאית, לצד חברו לקבוצת האתלטיקה באילינוי – בוב ריצ'רדס. בתחרות הקפיצה לגובה השווה את התוצאה השנייה בגובהה, 1.95 מטרים, אולם סיים במקום הרביעי בלבד מכיוון שביצע מספר ניסיונות רב יותר מהזוכים במדליות הכסף והארד.[5]
קריירת מקצועית ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדראפט ה-NBA 1949 נבחר אדלמן בבחירה ה-24 על ידי קבוצת שיקגו סטאגס,[6] ומיד הועבר בטרייד לטריי-סיטיז בלקהוקס. ב-17 בדצמבר 1950 קלע שיא מועדון של 48 נקודות במשחק מול פורט ויין פיסטונס;[7] היה זה סך הנקודות במשחק החמישי בגובהו בתולדות הליגה, כאשר ג'ורג' מייקן (3 פעמים) וג'ו פולקס הם היחידים שקלעו יותר נקודות במשחק בודד. בעונות 1951 ו-1952, בהן קלע 15.3 ו-11.3 נקודות בממוצע למשחק, בהתאמה, נבחר להשתתף בשני משחקי האולסטאר הראשונים של ה-NBA.
בפברואר 1952 הועבר בטרייד לפורט ויין פיסטונס, עמה העפיל בעונת 1952/1953 לגמר האזור המערבי בפלייאוף. בסיום אותה עונה פרש אדלמן ממשחק, בגיל 30.
ב-1 באוגוסט 2001 נפטר אדלמן כתוצאה ממחלה קרדיווסקולרית, בגיל 78.[8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- דווייט אדלמן, באתר olympedia.org
- דווייט אדלמן, באתר Track and Field (גברים)
- דווייט אדלמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטטיסטיקות הקריירה של אדלמן ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 ביוגרפיה, באתר אוניברסיטת אילינוי, 20 במרץ 2014
- ^ 1 2 3 חייו והישגיו האתלטיים של דווייט אדלמן
- ^ הסטטיסטיקות של אדלמן בליגת כדורסל המכללות, באתר sports-reference.com
- ^ דירוג הקופצים לגובה באולימפיאדת לונדון 1948, באתר הרשמי
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1949, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המשחק בין הבלקהוקס לפיסטונס, באתר basketball-reference.com
- ^ ההודעה על פטירתו של אדלמן, באתר שיקגו טריביון, 2 באוגוסט 2001
- כדורסלנים אמריקאים
- אילינוי: כדורסלנים
- כדורסלני אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין
- כדורסלני טריי-סיטיז בלקהוקס
- כדורסלני מילווקי הוקס
- כדורסלני פורט ויין פיסטונס
- משתתפי משחק האולסטאר של ה-NBA
- שחקני פוטבול: תופסים
- קופצים לגובה אמריקאים
- אתלטים אולימפיים אמריקאים
- אתלטים באולימפיאדת לונדון (1948)
- ספורטאים רב תחומיים
- אמריקאים שנולדו ב-1922
- אמריקאים שנפטרו ב-2001