דו"ח רולניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דו"ח רולניק
יוצרים גיא רולניק
מנחים גיא רולניק
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
הפקה
מפיק מור טרגר
מפיקים בפועל עידית קליגר
חברת הפקה העמק תקשורת
עורכים אבי זילברברג
צלמים איתי רזיאל
עודד קירמה
אורך פרק 55 דקות
שידור
רשת שידור כאן 11
תקופת שידור מקורית 21 בינואר 2024 – הווה
קישורים חיצוניים
דו"ח רולניק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דו"ח רולניק - מהדורת 2017
יוצרים גיא רולניק עריכת הנתון בוויקינתונים
כותבים שירה הראל, רויטל חובל, הדר פרנקנטל, רום ליאור
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
מספר פרקים 5
הפקה
עורכים הדר פרנקנטל
אורך פרק כ-10 דקות
שידור
רשת שידור yes
רשת שידור בישראל כאן 11
תקופת שידור מקורית 2017
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוּ"חַ רולניק היא תוכנית תחקירים ישראלית. התוכנית נושאת את שמו של גיא רולניק, יוצר התוכנית והמנחה שלה, שהוא גם פרופסור באוניברסיטת שיקגו, מגיש ההסכת "המרקרים" וכתב בעיתון TheMarker.

התוכנית משנת 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת הכתבות הראשונה בשם זה שודרה במסגרת מהדורת החדשות של ערוץ כאן 11 בשנת 2017 ועסקה בעיקר בבנק הפועלים, בבעלויותיו לאורך השנים ובמקורות כוחו הכלכלי, התקשורתי והפוליטי.

בסדרה זו השתתף גם איש הקולנוע דורון צברי.

סידרה זו כללה חמישה פרקים, והיא דנה בגופים כלכליים, באישים ובאינטרסים ששררו במדינת ישראל לאורך שני העשורים הראשונים של המאה ה-21. בין האישים המסוקרים בסדרה: דני דנקנר, נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, גליה מאור, שרי אריסון, ציון קינן, יצחק תשובה, צדיק בינו, משפחת עופר. בין הגופים הכלכליים, בנוסף לבנק הפועלים סופר על כימיקלים לישראל, מפעלי ים המלח, כלל ביטוח, IDB ההסתדרות ועוד.

התוכנית משנת 2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידרת הכתבות המאוחרת יותר בשם זה[1] עלתה לשידור בינואר 2024 בכאן 11 בעת מלחמת חרבות ברזל והיא עוסקת בהשפעותיהן של הרשתות החברתיות על הכלכלה, החברה והפוליטיקה בעולם. נושא זה נחקר על ידי רולניק לאורך שנים, ופעמים רבות הוא התבטא על אודותיו בדאגה[2].
הסדרה מלווה בהסכת[3] מבית כאן הסכתים הדן בנושאים שעולים במהלכה. את ההסכת מגישים רולניק וטלי מורנו.

פרקי הסידרה
פרק 1 הפרק מציג את חמש חברות הענק פייסבוק, אינסטגרם, גוגל, טיקטוק ו־X (מקודם טוויטר), את השפעתן הפוליטית והתודעתית על ישראל ועל העולם לצורך מיקסום רווחיהן ואיך כל זה קשור למתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023. בפרק מוצג ניצול המדיה החברתית לצורך הפצה נרחבת של מסרים אנטי-ישראליים כוזבים בעולם וללוחמה פסיכולוגית-תודעתית, בפרט על ידי ארגוני טרור שונים.[4]
פרק 2 הפרק מתאר איך תוכננה המתקפה המקוונת על ישראל ועל יהודים ברשתות החברתיות חודשים מראש ואיך היא יצאה לפועל בתיאום עם הטבח ב-7 באוקטובר. במתקפה זו השתמשו בבוטים, באוואטרים ובבובות גרב. נטען כי בתכנון המתקפה המקוונת השתתפו סין, רוסיה ואירן.
פרק 3 מכונת הרעל - לבעלי הרשתות החברתיות משתלם לפרסם מידע רעיל, כיוון שהוא מגביר את התעבורה באתרים ומאריך את משך החשיפה לפרסומות. לפי החקיקה הקיימת בארה"ב - סעיף 230 [5] - הן אינן נושאות באחריות לתכנים שמופצים בהן[6]. לחברות אלה יש רווחים גבוהים בישראל והן אף נהנות בארץ מהטבות מס מפליגות. רולניק מציע להטיל בחוק אחריות וסנקציות על הפצה באינטרנט של שקרים והסתה ועידוד טרור.[7]
פרק 4 הפרק עוסק במחדל המודיעיני שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023. סרטה של שני חזיזה.
פרק 5 בין שתי מלחמות - שנה עם מובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית ועל ההתגייסות האזרחית מ-7 באוקטובר למלא חלל שהותירה מדינה לא מתפקדת.

תגובת קבוצת ידיעות אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר וואלה! דיווח כי בקבוצת ידיעות אחרונות הורידו ברגע האחרון קמפיין לקידום הסידרה. הם מייחסים זאת לכך שרולניק מרבה לבקר את מו"ל הקבוצה נוני מוזס. שווי הקמפיין עליו ויתרו בעיתון - כ-200 אלף שקל[8].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית זכתה לביקורות מעורבות.

ב-Time Out תל אביב נכתב כי דו"ח רולניק היא "סדרת תחקירים חשובה ואמיצה" החושפת את "מכונות הרעל הפועלות ברשתות החברתיות והאופן בו מאפשרים להם תאגידי הטכנולוגיה לאיים על עצם קיומן של הדמוקרטיות המערביות".[9]

מבקר הטלוויזיה רועי אבן מ-mako כינה את התוכנית "תעמולה פוליטית עם פרסומים עיתונאיים זניחים".[10]

הפובליציסט נועם פתחי כתב בישראל היום כי "מדובר בדוקו לא יותר מסביר", וכי "ההצדקה היחידה שיש לסדרה כזו" היא "ההחלטה של יוצרי הסדרה להתמקד בקשר המבהיל בין הטבח שאירע במציאות לבין הטבח התודעתי שהרשתות החברתיות ממיטות עלינו מאז".[11]

גם העיתונאי קלמן ליבסקינד כתב כי התוכנית היא יותר סרט הערצה למובילי המחאה נגד הרפורמה המשפטית מאשר תוכנית חקירים[12].

עלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בינואר 2024, יום תחילת שידורה של העונה השנייה של התוכנית, פורסם באתר גלובס כי בכל אחד מפרקיה הושקעו כ-600 אלף שקל מכספי תאגיד השידור הישראלי. סכום זה נחשב חריג אף ביחס לתוכניות תחקירים ישראליות[13]. בתגובה לכך, מסר תאגיד השידור כי התוכנית עברה מספר שינויים מהותיים לאורך השנתיים שקדמו לשידורה, בין השאר בעקבות הצגת הרפורמה המשפטיתהמחאה שפרצה בעקבותיה) ומלחמת חרבות ברזל, ולכן נדרשה לעבור התאמות תקציביות.[14].

חשיפת העלות גררה ביקורת ציבורית[13][14]. בעקבותיה פנה שר התקשורת שלמה קרעי לרואי החשבון המבקרים של התאגיד בדרישה לעריכת ביקורת מיוחדת ולמסירת מידע בעניין.[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הסידרה
  2. ^ דו"ח רולניק - ההסכת | פרק 1 - ברוכים הבאים למטריקס, נבדק ב-2024-01-24
  3. ^ ההסכת
  4. ^ אמיר בן-דוד, "חמאס התחיל ברשתות קמפיין ענק נגדנו, כשעוד טבחו באנשים שלנו", באתר זמן ישראל, 19 בינואר 2024
  5. ^ הסעיף בויקיפדיה האנגלית
  6. ^ אסף וינר ועדו אילי, בית המשפט העליון של ארה"ב: עיצוב גבולות האחריות של פלטפורמות ושירותים מקוונים בשנת 2023, באתר איגוד האינטרנט הישראלי, ‏19 במאי 2023
  7. ^ דו"ח רולניק | פרק 3 - מכונת הרעל, נבדק ב-2024-02-05 דקה 51
  8. ^ דוד ורטהיים‏, בידיעות אחרונות סירבו לפרסם קמפיין לסדרה החדשה של רולניק, באתר וואלה!‏, 18 בינואר 2024
  9. ^ מה רואים הלילה: הדו"ח שאף אחד לא רוצה שתראו. צפייה חובה, באתר "Time Out ישראל", 21 בינואר 2024
  10. ^ רועי אבן, ‏"דו"ח רולניק" היא קמפיין פוליטי שהתחפש לתוכנית תחקירים, באתר ‏מאקו‏, 21 בינואר 2024
  11. ^ נועם פתחי, קיבלנו דו"ח: מה גיא רולניק היה אומר על התוכנית שעולה לנו 600 אלף שקל לפרק?, באתר ישראל היום, 21 בינואר 2024
  12. ^ קלמן ליבסקינד, ‏אין שום סיבה בעולם שנממן את "זהו זה" ואת "דוח רולניק" | קלמן ליבסקינד, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
  13. ^ 1 2 דוד ורטהיים‏, פירות ההשקעה: 5% צפייה ל"דו"ח רולניק", באתר וואלה!‏, 22 בינואר 2024
  14. ^ 1 2 נבו טרבלסי, ‏על חשבון משלם המסים: כמה עולה פרק בתוכנית החדשה של גיא רולניק | בלעדי, באתר גלובס, 21 בינואר 2024
  15. ^ חזקי ברוך, השר שלמה קרעי נגד התאגיד: פזרנות לא סבירה, באתר ערוץ 7, 21 בינואר 2024