גשר קיגסטון-ריינקליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גשר קיגסטון-ריינקליף
Kingston–Rhinecliff Bridge
גשר קיגסטון-ריינקליף מעל נהר ההדסון
גשר קיגסטון-ריינקליף מעל נהר ההדסון
מידע כללי
סוג גשר מסבך, גשר אגרה, גשר עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש חציית נהר ההדסון לכלי רכב, אופניים והולכי רגל ממזרח וממערב.
כתובת קינגסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במערב, קינגסטון (מזרח)(אנ') במזרח, ריינקליף(אנ') ניו יורק (מדינה)
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1954 – 2 פברואר 1957 (כ־3 שנים)
עלות 17.5 מיליון דולר
מידות
אורך 2,375 מטר
גובה 46.3 מטר
מידע טכני
נתיבים 2 למכוניות, 1 לרוכבי אופניים, 1 להולכי רגל.
קואורדינטות 41.9776°N 73.94625°W
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גשר ג'ורג' קלינטון קינגסטון-ריינקליףאנגלית: George Clinton Kingston–Rhinecliff Bridge) הוא גשר אגרה המשתרע מעל נהר ההדסון במדינת ניו יורק, הנושא את כביש ניו יורק NY 199(אנ') מצפון לעיר קינגסטון(אנ') ולכפר ריינקליף(אנ'). הוא נפתח לתנועה ב-2 בפברואר 1957, כגשר דו-נתיבי (אחד לכל כיוון). הפתיחה הרשמית הייתה ב-11 במאי 1957. העלות המקורית הייתה 17.5 מיליון דולר[1].

שמו של גשר קינגסטון-ריינקליף מעט מטעה, מכיוון שהוא למעשה מחבר את מזרח קינגסטון עם ריינבק(אנ'). למעשה, הגשר קיבל את שמו מהמעבורת שחצתה בעבר את ההדסון באזור זה[2]. בשנת 1999 שונה שם המעבר באופן טקסי ל"גשר ג'ורג' קלינטון קינגסטון-ריינקליף", כדי לכבד את המושל הראשון של מדינת ניו יורק[3]. עם זאת, רוב האנשים עדיין מתייחסים לגשר כ"גשר קינגסטון-ריינקליף"[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקידים מקומיים ציפו שהתנועה חוצת ההדסון תגדל לאחר מלחמת העולם השנייה, והציעו הקמת גשר חדש כדי להתמודד עם הביקוש, במקום חידוש שירות המעבורות. תמיכה בגשר בין קינגסטון לריינקליף הופיעה לראשונה ב-1944, כאשר שני סנאטורים: האחד ממחוז אלסטר(אנ'), והשני ממחוז דאטשס(אנ'), תמכו בחקיקה להקצאת 50,000 דולר למחקר בנושא. למרות שהצעת החוק עברה בשני בתי בית המחוקקים של מדינת ניו יורק, המושל תומאס דיואי הטיל וטו על הצעת החוק, עד להוכחה שהגשר המוצע הוא הכרחי[1].

בינתיים, דיואי אישר, החל משנת 1946, את חידוש המעבורת קינגסטון-ריינקליף תחת ניהולה של רשות הגשרים של מדינת ניו יורק(אנ'). לאחר מספר התנגדויות נוספות מצידו, דיואי אישר לבסוף את חוק וויקס-הטפילד (על שם שני הסנאטורים במדינה שנתנו חסות ל- חקיקה מקורית), שאישרה מחקרים עבור הגשר המוצע. במרץ 1947 הכריז מפקח מחלקת העבודות הציבוריות של מדינת ניו יורק(אנ'), על גשר קינגסטון-ריינקליף המוצע כ"כביש מהיר נחוץ", המאפשר להתחיל את תכנונו[1].

גשר קינגסטון מכוסה בחלקו המזרחי בערפל בבוקר סתווי.

אתר הגשר, כפי שהוצע במקור, היה בין קינגסטון פוינט[א] למרכז העיר ריינבק[ב]. התכנון היה בתחילה גשר תלוי, כמעט זהה במראהו לגשר מיד-הדסון(אנ'), שנמצא כ-30 קילומטרים דרומית לאתר הנוכחי. כשהאתר הועבר כ-4.8 קילומטרים צפונה, לא היה סלע יציב למעגנים, ולכן העיצוב שונה לסוג הגשר הנוכחי[1]. הבנייה החלה בשנת 1954. כאשר הוצע להקים את גשר ניוברג-ביקון, שמיקומו כ-50 קילומטרים מדרום לגשר הנוכחי, הוכנסו הוראות בחקיקה המורה, כי לא ניתן להתחיל בבניית האחרון, עד להשלמת גשר קינגסטון-ריינקליף[2].

בסוף 2019 נוסף שביל להולכי רגל לגשר. רוחבו 4 רגל, והוא מופרד מהתנועה באמצעות מחסום בגובה 3 מטר. השביל הוא חלק מפרויקט אמפייר סטייט טרייל(אנ')[ג]. השביל נמצא בצד הדרומי של הגשר, לצד התנועה לכיוון מזרח. שביל זה מיועד להולכי רגל בלבד; רוכבי אופניים ימשיכו להשתמש בשולי הכביש.

החוצים את הגשר מזרחה מחויבים בתשלום אגרה בסך 2.15 דולר, הנגבה באופן אלקטרוני[4].

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיגסטון פוינט הוא חוף רחצה ופארק לחופו המערבי של נהר ההדסון, בתוך מפרץ קטן, ובתחומי העיר קינגסון. לפרטים לחצו כאן.
  2. ^ על פי המפה, נראה שאלה 2 הנקודות שהמרחק ביניהם, על פני ההדסון, הוא הקטן ביותר באזור
  3. ^ מסלול האמפייר סטייט הוא שביל רב שימושי במדינת ניו יורק שהושלם בדצמבר 2020. השביל עובר מצפון מנהטן לגבול קנדה-ארצות הברית ב-Roses Point ליד הקצה הצפוני של אגם שמפליין, וגם מבאפלו לאולבני. המסלול באורך 1,210 קילומטרים, הוא השביל הרב-שימושי הארוך ביותר בארצות הברית. השביל כולל קטעי שבילים קיימים, השומרים על זהותם הקיימת, אך כעת נחתמים יחד כקטע של שביל האמפייר סטייט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]