גלפירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלפירה
Γλαφύρα
איור משנת 1553
איור משנת 1553
לידה 35 לפנה״ס? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 (בגיל 41 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יובה השני
אלכסנדר
ארכלאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גְלָפִירָהיוונית: Γλαφύρα;‏ 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס (אנ'),[1] מלך קפדוקיה האחרון.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלפירה נולדה במחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס. היא נישאה לאלכסנדר, בנם של הורדוס ומרים החשמונאית, ולזוג נולדו שלושה ילדים: טיגראנס החמישי, מלך ארמניה (אנ'), אלכסנדר (אנ'),[2] ובת נוספת. בשל התנהגותה היהירה, שאולי נבעה מהיותה בת למשפחת מלוכה, גלפירה הייתה שנואה על חברים אחרים בבית הורדוס.[3] בתקופה זו נחקרה על ידי הורדוס על דבר ידיעתה על "מזימה שנחרשה" עליו.[4] לאחר שהורדוס הוציא את אלכסנדר להורג, הוא שלח אותה בחזרה לממלכת אביה, יחד עם הנדוניה שלה.[2][5] ילדיה מאלכסנדר "עזבו את מנהגי היהודים ושמירתם מיד עם הולדתם ועברו למנהגי האבות של ההלנים".[6]

גלפירה פגשה את יובה השני,[7] מלך מאוריטניה בערך בשנת 2 לספירה. אשתו של יובה השני, קלאופטרה סלנה השנייה נפטרה בשנת 6 לספירה, וגלפירה נישאה לו. יוסף בן מתתיהו כתב כי יובה נפטר וגלפירה האלמנה שבה לבית אביה, שם פגשה את ארכלאוס, נשיא יהודה, שהיה בנו של הורדוס מאשתו מלתקי השומרונית.[8] אולם מאחר שיובה מת רק בשנת 23 לספירה, מסתבר כי גלפירה לא התאלמנה אלא יובה כנראה גירש אותה,[9] ככל הנראה בשנת 7 לספירה.[דרוש מקור] ליובה וגלפירה לא היו ילדים משותפים.

גלפירה חזרה ליהודה ונישאה לארכלאוס, לאחר שהתגרש בשל כך מאשתו מרים.[7][8] מאחר שגלפירה ילדה לאחיו ילדים, הנישואים היו בניגוד לחוקי הייבום.[10][11] זמן קצר אחרי נישואים אלו, נפטרה גלפירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלפירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כג, פסקה א.
  2. ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כח, פסקה א.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר א, פרק כד, פסקאות ב-ג.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 16, פרק י, פסקה ז, סעיף 331-328.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה א, סעיף 11.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 141.
  7. ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק ז, פסקה ד.
  8. ^ 1 2 יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק יג, פסקה ד, סעיף 350.
  9. ^ תולדות מלחמת היהודים ברומאים (תרגום אולמן, הערות מאת ישראל שצמן), הערה לסעיף 115.
  10. ^ על פי ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ט"ז; פרק כ', פסוק כ"א.
  11. ^ אריה כשר ואליעזר ויצטום, הורדוס: מלך רודף ורדוף, הערות לפרק 13, הערה 32, עמ' 497.