גלילי שחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלילי שחר
לידה 1970 (בן 54 בערך)
תל אביב
ענף מדעי ספרות השוואתית
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקר הספרות והגות גרמנית ויהודית בעת החדשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גלילי שחר (נולד בשנת 1970) הוא פרופסור לספרות השוואתית בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלילי שחר נולד בתל אביב להורים שעלו לישראל מאיראן. גדל והתחנך בחולון. בעת שירותו הצבאי החל בלימודי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה הפתוחה. את לימודיו לתואר שני החל במכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן שבאוניברסיטת תל אביב, ומשם עבר למסלול ישיר לדוקטורט בבית הספר להיסטוריה והשלים את לימודיו בסמינר לספרות השוואתית בברלין. בשנת 2000 קיבל תואר דוקטור על עבודה שכותרתה "תיאטרון הנאורות: משחקי שוטים והשקפות עולם בתקופת גתה", ויצא להשתלמות פוסט-דוקטורט במכון לספרות השוואתית על שם פטר זונדי באוניברסיטה החופשית של ברלין, שם שהה עד סוף שנת 2003. בתקופה זו השלים את עבודת ההסמכה שהוקדשה לשאלת המודרניזם והמסורת בספרות היהודית-גרמנית. בשובו לישראל התמנה למרצה בחוג לספרות גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר שנים אחדות שבהן שימש חוקר ומרצה לספרות גרמנית בגרמניה וארצות הברית שב ללמד בישראל. הוא משמש פרופסור לספרות השוואתית, מופקד הקתדרה לספרות גרמנית ע"ש מרסל רייך-רניצקי. עבודתו מוקדשת למחקר והוראה של ספרות והגות גרמנית ויהודית בעת החדשה - בעיקר באזורי התפר של התרבויות. בין נושאיו העיקריים, בתחומי התרבות גרמנית: הפרוזה של פרנץ קפקא, שירתם של פרידריך הלדרלין ופאול צלאן, התיאטרון של גתה והדרמה של גאורג ביכנר, הגותו המאוחרת של מרטין היידגר וכתבי אריך אוארבך וולטר בנימין, ובתחומי התרבות העברית: הפרוזה של ש"י עגנון, מדרש ושירה עברית חדשה.

בין השנים 2013–2020 שימש כראש מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית באוניברסיטת תל אביב. באוקטובר 2019 נתמנה כראש בית הספר למדעי התרבות. בשנת 2020 החל לשמש כיו"ר מכון ליאו בק ירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Verkleidungen der Aufklärung. Narrenspiele und Weltanschauung in der Goethezeit, Wallstein Verlag, 2006
  • theatrum judaicum: Denkspiele im deutsch-jüdischen Diskurs der Moderne, Aisthesis, 2006

בעריכתו:

  • ולטר בנימין, ביקורת ומראית-עין: מבחר כתבים על ספרות ותיאטרון, רסלינג, 2015
  • הקינות: שירה הגות ותוגה בעולמו של גרשם שלום, הוצאת כרמל, 2016 (עם עילית פרבר)
  • ספרות, היסטוריה היום האחר, אסופת מאמרים מאת אריך אוארבך, מוסד ביאליק, 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו ומהרצאותיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד לילך לחמן, "גופים ושמות": ספרות הקבצנים, באתר הארץ, 3 במרץ 2017