גלוסקמת מרים ברת ישוע
גלוסקמת מרים ברת ישוע היא גלוסקמה מאבן קירטון מעוטרת, עליה נמצאה כתובת בכתב יהודי בשפה ארמית: מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי. פענוח אפשרי נוסף הוא "מרים ברת ישוע בר קיפא כהנם מעזיה מבית אמרי".
מקור הגלוסקמה ותיארוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלוסקמה לא נמצאה בחפירה ארכאולוגית ומקורה בשוד עתיקות. הגלוסקמה הגיעה לידי רשות העתיקות, ומקורה כנראה ממערת קבורה בעמק האלה בעלת חדר אחד עם שני כוכים. למרות שהגלוסקמה לא נמצאה באתרה, היא נחקרה בגלל חשיבות הכתובת החרותה עליה. החוקרים היו הפרופסורים יובל גורן מאוניברסיטת תל אביב ובועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן.
גלוסקמאות דומות נמצאו באזור ירושלים מהמחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס ועד חורבן בית שני. בחבל יהודה המשיך סוג גלוסקמה זה להיות נפוץ עד מרד בר כוכבא. החוקרים תיארכו את הגלוסקמה על סמך החריתה וממצאים נוספים לשנת 70 לערך.
הגלוסקמה עברה בדיקות מדעיות שונות כדי לוודא שהכתובת נעשתה בעת העתיקה.
מבנה הגלוסקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלוסקמה עשויה מאבן קירטון אורכה 46 ס"מ, רוחבה 23 ס"מ וגובהה 26 ס"מ. היא ניצבת על 4 רגליים. חזית הגלוסקמה מעוטרת בשני מעגלים ובכל עיגול רוזטה בעלת שישה עלים. המעגלים מוקפים במסגרת בצורת מלבן. הכתובת נחרתה מעל המסגרת המלבנית, בינה לבין שפת הגלוסקמה. עיטור נוסף של מעגל ורוזטה מעטרים גם דופן צרה אחת של הגלוסקמה. מכסה הגלוסקמה מקומר.
הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך הכתובת הוא 35.5 ס"מ, גובה האותיות נע בין 15-10 ס"מ. הכתב שבו נכתבה הכתובת היה נפוץ בסוף ימי בית שני בירושלים. הכתובת מציינת את שמה וייחוסה של אשה בשם מרים שהייתה ממשפחת כהנים בשם קיפא הקשורה למשמר כהונה "מעזיה".
ניתוח הכתובת[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוקרים ניתחו את הכתובת ולהן ממצאיהם:
- מרים - על פי ממצאים אפיגרפיים וספרותיים, השם היה נפוץ בימי בית שני. תועדו כ-80 אזכורים במקורות השונים.
- ישוע - על פי ממצאים אפיגרפיים וספרותיים, השם היה נפוץ בימי בית שני. תועדו כ-100 אזכורים במקורות השונים.
- קיפא - על פי הכתובת הוא היה ממשפחת כהנים. השם קיפא כשמו של כהן ידוע ממקורות היסטוריים, שם זה הוזכר אצל יוסף בן מתתיהו וגם בברית החדשה. בתוספתא (מסכת יבמות א,י) מוזכרת משפחת בית קיפאי שהייתה משפחת כהנים ומקורה מבית מקושש. בשנת 1990 התגלתה מערת קבורה ביער השלום שבשכונת תלפיות בירושלים. הממצאים במערה כללו גלוסקמה עליה נחרת השם קפא וגלוסקמה נוספת שעליה נחרת פעמיים השם יוסף בן קיפא.
- כהנים מעזיה או כהן ממעזיה - משמרת מעזיהו הייתה משמרת 24 ואחרונה בסדר משמרות הכהונה בבית המקדש. המשמר מוזכר בדברי הימים א', כ"ד: "לְמַעַזְיָהוּ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים". המשמר מופיע גם בנחמיה, י', ט': "מַעַזְיָה בִלְגַּי שְׁמַעְיָה אֵלֶּה הַכֹּהֲנִים". ממצא זה הוא הממצא הראשון - אך לא היחיד[1] - שבו מופיע שם משמר הכהונה בממצא ארכאולוגי. אזכורו על גבי הגלוסקמה מלמד על חשיבותה של הנפטרת ועל חשיבות מעמד הכהונה בתקופה זו.
- מבית אמרי - משפחת כהנים בשם אִמֵּר מופיעה בספר עזרא (ב', ל"ז) ובספר נחמיה (ז', מ') כאחת מארבע משפחות כהונה שעלו לארץ ישראל בשיבת ציון. אם אמנם הכתובת מתכוונת אליהם, ניתן ללמוד ממנה על הקשר של משמר מעזיה לכהנים מבני אמר[2]. השם אמר נמצא גם בפרויקט סינון עפר הר הבית על גבי בולה עם הכתובת: [...]ליהו [בן] אמר. שם זה הופיע גם על ממצאים ארכאולוגיים נוספים. לפי פרשנות אחרת השם אמר מציין את מקום המוצא של הנפטרת מרים. ציון מקום המוצא של נפטרים נמצא בכתובות קבורה נוספים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בועז זיסו ויובל גורן, "גלוסקמת מרים ברת ישוע בר קיפא כהן ממעזיה מבית אמרי", קדמוניות, 142, 2012, עמ' 87-84
- רוני רייך, "כתובת על גבי גלוסקמות מקבר משפחת קיפא בירושלים", קדמוניות, 99, 1992, עמ' 115-114
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממצא ארכאולוגי ייחודי נחשף בעקבות שוד של מערת קבורה עתיקה באתר אוניברסיטת בר-אילן
- שי זמיר, גלוסקמה בת אלפיים חושפת את צאצאי הכהונה, באתר ynet, 29 ביוני 2011
- ניר חסון, ארכיאולוגים: מצאנו את קברה של בת הכהן הגדול קיפא, באתר הארץ, 30 ביוני 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כי כתוב שמם של משמרת חזיר במקום קבורת הכהנים מבני המשמרת בירושלים
- ^ אולי על פי התוספתא, מסכת תענית, פרק ב' הלכה א', שארבעת המשפחות חולקו ל-24 המשמרות.