גטו מונקאץ'

גטו מונקאץ או גטו מוקצ'בו היה גטו שהקימה גרמניה הנאצית במונקאץ' (מוקצ'בו) שבהונגריה. הגטו היה אחד מהגטאות הראשונים בהונגריה, יחד עם עוד מספר גטאות באזור קרפטורוס (כיום זקרפטיה באוקראינה).^[1] בעיר הוקמו 2 גטאות, לעיר ולסביבה.^[2]^[3]

הקמת הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 1944, הוקמו שני גטאות במונקאץ', אחד לתושבי העיר ואחד לתושבי האזור.^[4] גטו העיר יועד לאכלס 15,000 יהודים, וגטו האזור - 14,000.^[2] גטו העיר הוקם בשכונה שהייתה מיושבת בצפיפות ביהודים, הגטו השני הוקם בבית החרושת ללבנים "שיוביץ".^[3]

בתחילת חודש אפריל נערכו התייעצויות ודיונים בין משרד הפנים ההונגרי, קציני אס אס, ז'נדרמריה ומשטרה, בהם דנו ביהודי הונגריה. לבסוף, הוחלט על ריכוז היהודים, שוד רכושם ושילוחם אל מחוץ לגבולות הונגריה. במקור, כל יהודי זקרפטיה היה אמורים להיות בגטו עד 6 באפריל 1944, אך תהליך הכנסת היהודים לטו נדחה משום שצבא הונגריה טען שהליך מהיר ישבש את פעילותו באזור. ב-15 באפריל התקיימה התייעצות במוקצ'בבו בנוכחותו של דיטר ויסליצני, מעוזריו הבכירים של אדולף אייכמן, על ריכוז יהודי העיר בגטו. אייכמן עצמו הגיע לביקור בגטו מונקאץ' בסוף אפריל בליווי לסלו אנדרה. ב-18 באפריל, לאחר פסח.^[1]^[3]

לאחר יומיים רוכזו כל יהודי מונקאץ' בגטו, חוץ מכמה עשרות יהודים שהצטיינו בצבא ההונגרי במלחמת העולם הראשונה. מאוחר יותר שטחו של הגטו הוקטן.^[1]^[3]

החיים בגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשבת הראשונה לאחר כניסת היהודים לגטו, אולצו מאות יהודים להחריב את בתי הכנסת שבעיר.^[1]

ענייני הגטו נוהלו על ידי היודנראט, שאנשיו התגוררו באזור מיוחד, יחד עם משפחותיהם. באזור זה שכן גם בית החולים היהודי של הגטו. יושב ראש היודנראט היה שאנדור שטיינר.^[1]

כל יום הוכנו במטבח הגטו כ-11,000 מנות של אוכל מבושל, אך הן לא הספיקו לכל תושבי הגטו.^[3]

גירוש יהודי הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 וב-9 במאי התקיימו דיונים להעברת יהודי זקרפטיה ובעיקר מונקאץ'. נקבע שבכל רכבת יועברו כ-3,000 יהודים. אנשי הגטו בבית הבלנים הועברו לאושוויץ ב-15 במאי 1944, ויהודי גטו העיר הועברו בין 19 ל-24 במאי. סך הכל יצאו 9 רכבות, שבתוכן היו 28,587 יהודים.^[5]^[3]