גור מגידו
.jpg) | |
| לידה |
1983 (בן 41 בערך) נטף, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת רייכמן  |
| עיסוק | תחקירן, מנחה, כתב, פובליציסטיקה |
| מעסיק |
גלובס, תאגיד השידור הישראלי, TheMarker |
| פרסים והוקרה | אביר איכות השלטון (2022) |
  | |
גור מגידו (נולד ב-1983) הוא עיתונאי חוקר ישראלי.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגידו נולד בשנת 1983 וגדל ביישוב נטף. הוא שירת בצה"ל כלוחם בחיל השריון. למגידו תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי הרצליה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את דרכו העיתונאית החל באוקטובר 2014 ככתב משפטי ב"גלובס", ושימש בתפקיד זה עד לאוקטובר 2016, אז החל את תפקידו ככתב בדסק הכלכלי של כאן – תאגיד השידור הישראלי, תפקיד בו שימש עד ליולי 2017, עת עלייתו לאוויר של ערוץ "כאן 11", אז עבר לתפקידו ככתב-מגיש בתוכנית הטלוויזיה "שטח הפקר" לצד רוני זינגר. כיום משמש מגידו ככתב העיתון TheMarker.
בין הישגיו העיתונאיים נמנית חשיפת החשד לפיו יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה פעל לקידום מקורבים בוועדה למינוי שופטים.[1] ב-2016 פרסם לראשונה את הקשר בין בן דודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נתן מיליקובסקי לבין תאגיד טיסנקרופ העומד במרכז תיק 3000 ("פרשת הצוללות").[2] בפברואר 2019, ערב הבחירות לכנסת, עמד פרסום זה במרכז החלטת ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה שלא לאפשר לנתניהו לקבל כספים ממיליקובסקי למימון הליכיו המשפטיים.[3] החלטת הוועדה הביאה לגילוי של מה שהפך לימים ל"פרשת מניות הפלדה", שבמסגרתה חשף מגידו כי נתניהו קיבל מבן דודו ב-2007 הזדמנות לרכוש מניות בהנחה מופלגת של עד 95%.[4] באפריל 2019 פורסם כי משרד המבקר העביר למשרד המשפטים חומרים בעניין, משום שהדבר מצדיק פתיחה בחקירה פלילית נגד נתניהו.[5]
ב-2016 חשף מגידו כי משרדם של עורכי הדין יצחק מולכו ודוד שמרון העניק שירותים משפטיים לארנו מימרן, גיבור פרשת "עוקץ המאה", עד שנת 2006 לפחות ואף הקימו למענו חברה פרטית בשם "טראק פרפורמנס בע"מ", שמימרן הוא בעל 36% ממניותיה.[6]
ב-2016 פרסם לראשונה את הפרשה שכונתה "תוכנית הנאנסות", במסגרתה עסק יועץ התקשורת מוטי מורל יחד עם ארבע נשים, ב"תפירת" תיק אונס לעו"ד אורי דניאל שהיה בסכסוך עם אותן הנשים.[7] בעקבות הפרשה הופסק שיתוף הפעולה של יצחק הרצוג עם מורל.[8]
מגידו עסק במשך השנים בתחקירים כלכליים. בין היתר, חשף את הונאת הקרקעות של חברת "אדמה", במסגרתה איש העסקים אורן קובי נטל עשרות מיליונים מכספי לקוחות חברת הנדל"ן והשתמש בכספים, שנועדו לרכישת אדמות חקלאיות עבור לקוחותיו, לרכישת דירות ומכוניות פאר לשימושו של קובי. החשיפה הביאה לפירוק החברה ולחקירה פלילית הצפויה להביא לכתבי אישום נגד אורן קובי ואחרים.[9]
בתאגיד השידור הציבורי פרסם מגידו את סדרת התחקירים "מוכרי החלומות"[10] שעסקה בהצעות השקעה מפוקפקות בתחום הנדל"ן, תחקירים שזכו למאות אלפי צפיות ברשתות החברתיות.
סדרת תחקירים שפרסם מגידו יחד עם העיתונאי משה ליכטמן ב"גלובס" אודות פעילות עמותת "הקרן לגאולת קרקע", הביאה לפתיחה בחקירה פלילית של רשות המסים בישראל כנגד עו"ד משה גליק ואחרים, בחשד להלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני ש"ח.[11] בתוכנית "שטח הפקר" פרסם מגידו תחקירים שונים. בכלל זה, תחקיר בשם "סודות הקבלה" שעסק בנעשה בתנועת "קבלה לעם". תחקירים אחרים עסקו בין היתר בעסקים הביטחוניים שמנהלים אלופי צה"ל במילואים במדינות ערב ובקלות שבה ניתן לגנוב כלי נשק מצה"ל (תחקיר במסגרתו פרץ מגידו בעצמו לבסיסים ולטנקים של צה"ל באזור הדרום ובגבול רצועת עזה).
ביולי 2018 שודר ב"כאן 11" הסרט "שחורוּת",[12] שיצר מגידו יחד עם אסנת ניר ודני טנא, העוסק בחוויית הנעורים של צעירים בני העדה האתיופית בישראל.
ב-2021 זכה מגידו בפרס אורי אבנרי לעיתונות אמיצה. בנימוקים למתן הפרס נכתב כי מגידו שייך ל"נבחרת מצומצמת של עיתונאים שממשיכים לעבוד על תחקירי עומק ארוכים ומורכבים” וכי סוג התחקירים שמגידו עושה מוכיח גם “יכולת עמידה בלחצים אדירים מצד בעלי כוח, עמדה וממון”. יחד איתו זכתה בפרס העיתונאית אור-לי ברלב.
בפברואר 2022 פירסם ביקורת על התנהלות העיתון כלכליסט בפרט והעיתונות הישראלית כולה בפירסום פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל[13].
במאי 2022 זכה בתואר אביר איכות השלטון לשנת 2021.[14]
תביעות נגד מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נגד מגידו הוגשו תביעות משפטיות שונות בהן שתי תביעות שהגישה לשכת עורכי הדין. תביעות אלו עסקו בשני פרסומים שפרסם מגידו ב"גלובס", ואשר נגעו בהעסקה של לוביסטים בכנסת הפועלים לקידום האינטרסים של לשכת עורכי הדין, וכן בנושא מימון הטיסות של שופטים לכנס לשכת עורכי הדין באילת ועל הנעשה בכנסים אלה. לשכת עורכי הדין חזרה בה בהמשך מהתביעות, ללא ששולם לה כל פיצוי ומבלי שהכתבות הוסרו מאתר "גלובס".[15]
שלוש תביעות בסך כולל של 1.3 ממיליון ש"ח הוגשו נגדו בידי עמותת "בני ברוך - קבלה לעם".[16] שתיים מהתביעות נסגרו בפשרה שמגידו לא היה צד לה, והעמותה חויבה לשלם לו 20,000 ש"ח הוצאות משפט,[17] ולאחר שערערה על חיוב זה חויבה בתשלום נוסף בסך 4,000 ש"ח.[18] תביעה שלישית נדחתה בבית המשפט, תוך חיוב התובעים, עמותת בני ברוך ועו"ד חנוך מילביצקי, בהוצאות משפט בסך 45,000 ש"ח.[19] ערעור של התובעים נדחה ברובו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.[20]
בבית משפט בקליפורניה הוגשה נגד מגידו תביעת ענק בסך של 50 מיליון דולר על ידי חברת "פסיפיק הולדינגס", שעמדה במרכז אחד מתחקירי "מוכרי החלומות". לפי התחקיר החברה נוהגת לשווק ללקוחות ישראלים נכסים בערים שונות בארצות הברית במחירים של עד פי 3 ממחירם הריאלי. לפי כתב התביעה, התחקיר, שזכה למעל 700 אלף צפיות ברשתות החברתיות, חיסל כמעט לחלוטין את עסקיה של "פסיפיק הולדינגס" ונזקיה כתוצאה מהתחקיר מוערכים ב-50 מיליון דולר.[דרוש מקור]
מגידו נתבע על ידי ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט ומנהל הקמפיין שלה, נדב אברמוביץ, בעקבות כתבה אודות פגמים לכאורה בהליך מכרזי שבו זכו יועצי הקמפיין שלה בעירייה. בעקבות גישור בין הצדדים הסתיימו תביעות אלה בלא כלום.[21]
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגידו אב לשתי בנות. מתגורר בתל אביב-יפו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וואלה ברנז'ה, בתאגיד משיקים את "60 דקות" הישראלית - "שטח הפקר", באתר וואלה!, 30 באוגוסט 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
גור מגידו, אפי נוה, אשת השופט המקורבת - והטירה ברמת השרון, באתר TheMarker, 10 באוקטובר 2018
- ^ גור מגידו, חשיפת "כאן": בן דודו של נתניהו היה מבעלי ספקית של טיסנקרופ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 במרץ 2017
- ^ אלה לוי-וינריב, נחשפו החזקות נתניהו בחברת פלדה שעבדה עם טיסנקורפ מפרשת הצוללות, באתר גלובס, 24 בפברואר 2019
- ^ גור מגידו, מועד רכישת מניות הפלדה של נתניהו מוכיח: ראש הממשלה זכה ל-95% הנחה, באתר TheMarker, 26 במרץ 2019
- ^ תמר אלמוג, פרשת המניות: המבקר העביר חומרים ליועץ על בקשות נתניהו, בדיקה צפויה אחרי הבחירות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 04 באפריל 2019
- ^ גור מגידו, אנשי סודו של נתניהו נתנו שירותים משפטיים לארנו מימרן, באתר גלובס, 7 ביוני 2016
- ^ גור מגידו, מורל תקשורת מציגים: "תוכנית הנאנסות", באתר גלובס, 2 באוקטובר 2015
- ^ לי-אור אברבך, בצל "קמפיין הנאנסות": יצחק הרצוג הפסיק לעבוד עם מוטי מורל, באתר גלובס, 15 במרץ 2016
- ^ נעמי צורף ותומר גנון, הפרקליטות: "חשד ממשי שאורן קובי ביצע עבירות מרמה וגניבה", באתר כלכליסט, 31 בינואר 2017;
אלה לוי-וינריב, ייחלץ מפשיטת רגל? אורן קובי שיפר הצעת ההסדר בדקה ה-90, באתר גלובס, 23 ביולי 2017 - ^ גור מגידו, מוכרי החלומות פרק 1: פסיפיק הולדינגס, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 במאי 2017
- ^ גור מגידו, תחקיר "גלובס": מחיר ההסתבכות של היישוב צופים, 5 דקות מכפר-סבא, באתר גלובס, 12 באפריל 2015
- ^
כאן דוקו | שחורות - מסע אל תוך שכונות הגטו האתיופיות עם צעירי הקהילה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב (אורך: 48:31)
- ^ דרכה של האמת | פרק 38, באתר העין השביעית, 27 בפברואר 2022
- ^ רפאלה גויכמן, פרס התנועה לאיכות השלטון לשופט הנדל, לטל אוחנה ולעיתונאי TheMarker גור מגידו, באתר TheMarker, 24 במאי 2022
- ^ אורן פרסיקו, צריך עורך-דין טוב, באתר העין השביעית, 16 ביולי 2017
- ^ איתמר ב"ז, "קבלה לעם" תובעת עיתונאי בפעם השלישית – בגלל ציוץ, באתר העין השביעית, 24 בנובמבר 2018
- ^ איתמר ב"ז, "סממנים של 'תביעת השתקה'", באתר העין השביעית, 16 במרץ 2021
- ^ שוקי טאוסיג, הפסד נוסף ל"קבלה לעם" מול העיתונאי גור מגידו, באתר העין השביעית, 15 ביולי 2021
- ^ איתמר ב"ז, השופט דחה את תביעת חנוך מילביצקי ו"בני ברוך" ומתח עליהם ביקורת חריפה, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2023
- ^ איתמר ב"ז, הפסד נוסף לח"כ חנוך מילביצקי ו"בני ברוך" מול העיתונאי גור מגידו, באתר העין השביעית, 18 בינואר 2024
- ^ אורן פרסיקו, תביעות דיבה בסך 600 אלף שקל נגד עיתונאי "דה מרקר" גור מגידו הסתיימו בלא כלום, באתר העין השביעית, 14 ביוני 2020
