ג'ים פוקס

ג'יימס "ג'ים" עמנואל פוקס
James "Jim" Emanuel Fuchs
	אין תמונה חופשית
לידה	6 בדצמבר 1927; שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
פטירה	8 באוקטובר 2010 (בגיל 82); מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית
מידע כללי
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת ייל; תיכון הייד פארק ;
משקל	101 ק"ג
גובה	1.87 מטר
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס
הישגים
שיאים אישיים	כדור ברזל: 17.95 מטר (1950) שיא עולם ; דיסקוס: 52.60 מטר (1949)
פרסים והוקרה	מדליית ביסלט (1990)
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
המשחקים הפאן אמריקאיים

ג'יימס "ג'ים" עמנואל פוקס (באנגלית: James "Jim" Emanuel Fuchs; ‏6 בדצמבר 1927 - 8 באוקטובר 2010) היה אתלט יהודי-אמריקאי, פעמיים ברציפות בעל מדליית ארד אולימפית (לונדון 1948 והלסינקי 1952), שיאן עולם במשך כ-4 שנים, אלוף המשחקים הפאן אמריקאיים (בואנוס איירס 1951) ופעמיים ברציפות אלוף ארצות הברית (1949 ו-1950) בהדיפת כדור ברזל. הוא פיתח שיטה חדשה בהדיפת כדור ברזל, כפיצוי על הפציעה ברגלו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוקס נולד בשיקגו, אילינוי. בתחילת דרכו הספורטיבית שיחק פוטבול. במסגרת לימודיו באוניברסיטת ייל שיחק בתפקיד פול בק (FB - fullback), אך פציעות מנעו ממנו עלות על כר הדשא. לאחר ההחלמה מהניתוח החל להתאמן בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס. הוא פיתח שיטה חדשה בהדיפת כדור ברזל, כפיצוי על הפציעה ברגלו, טכניקה שהודפים אחרים אימצו אחריו. אותה העת, אימוניו לא כללו הרמת משקולות לחיזוק. בראיון שנתן בשנת 1994, טען שלו היה מרים משקולות יכול היה להדוף למרחק של 18.30 מטר (שווה ערך לריצת מייל בפחות מ-4 דקות).

באולימפיאדת לונדון (1948) למרות שפוקס סבל מדלקת גרון, סטרפטוקוקלית ו-40° חום, הוא זכה במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 16.42 מטר, אחרי וילבר תומפסון שקבע שיא אולימפי חדש של 17.12 מטר וג'ים דילייני (16.68 מטר), שלושתם מארצות הברית.

שיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה באוסלו, נורווגיה ב-28 ביולי 1949 קבע פוקס בהדיפת כדור ברזל שיא עולם חדש של 17.79 מטר, שיפור של 11 ס"מ לשיאו בן השנה של צ'רלי פונוויל בן ארצו. שנה לאחר מכן בתחרות שנערכה בלוס אנג'לס, קליפורניה ב-29 באפריל 1950 הוא שיפר את שיאו העולמי והעמידו על 17.82 מטר. בתחרות שנערכה בויסבי, שוודיה ב-20 באוגוסט אותה שנה הוא שוב שיפר את השיא והעמיד אותו על 17.90 מטר. יומיים לאחר מכן, בתחרות שנערכה באסקלסטונה, שוודיה הוא קבע את שיאו העולמי האחרון 17.95 מטר.

במשחקים הפאן אמריקאיים שנערכו בבואנוס איירס, ארגנטינה בשנת 1951 זכה פוקס בשתי מדליות זהב בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 17.25 מטר ובזריקת דיסקוס בתוצאה של 48.91 מטר.

למרות שנקע את קרסולו ואת אצבעו ביד ימין ביולי 1952 באולימפיאדת הלסינקי (1952) זכה פוקס שוב במדליית ארד בהדיפת כדור ברזל בתוצאה של 17.06 מטר, אחרי בפרי אובריאן שקבע שיא אולימפי חדש של 17.41 מטר ודארו הופר (17.39 מטר), שלושתם מארצות הברית.

ב-9 במאי 1953 לאחר כ-3 שנים שבר פרי אובריאן את שיאו העולמי כשהדף למרחק של 18.00 מטר.

לאחר שפרש מספורט תחרותי עבד פוקס ב-NBC. אחר כך, עבד כ-20 שנה כמנהל תקשורת בהוצאה לאור קרטיס, שעסקה בתחום הספורט, ובהמשך הפך לנשיא החברה. בשנים 1994-1971 שימש פוקס כיו"ר ומנכ"ל חברת פוקס קתרל בע"מ. בשנת 1981 הקימו הוא והבעלים של ניו יורק יאנקיז, ג'ורג' סטיינברנר, קרן לתמיכה כספית לילדים שהוריהם עבדו כשוטרים במטרופולין ניו יורק, נהרגו במילוי תפקידם. לאחר פיגועי 11 בספטמבר תמכה הקרן בחסותו ב-900 ילדים והעניקה לכל אחד מהם 20,000 דולר להמשך למודיהם.

ב-8 באוקטובר בשנת 2010 נפטר פוקס בגיל 82 במנהטן שבניו יורק. הוא הותיר אחריו את ארוסתו, חמש בנות מאשתו הראשונה שממנה התגרש, שני בנים מאשתו השנייה שגם ממנה הוא התגרש ושבעה נכדים.

הישגים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכל קבע פוקס 7 שיאי עולם בהדיפת כדור ברזל, 4 באצטדיון ו-3 באולם.
בסך הכל זכה פוקס ב-5 תוארי אליפות ארצות הברית, 2 באצטדיון ו-3 באולם בהדיפת כדור ברזל בשנים 1953-1951.
בשנת 2005 זכה פוקס להיכלל בהיכל התהילה של האתלטיקה בארצות הברית^[1].