ג'ים ואן אוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזיציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזיציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ג'ים ואן אוס
Jim Van Os
צילום משנת 2019
צילום משנת 2019
לידה 8 באפריל 1960 (בן 64)
אוטרכט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אפידמיולוגיה פסיכיאטרית
מקום מגורים אוטרכט
עיסוק פסיכיאטר
אפידמיולוג
מרצה
מקום לימודים אוניברסיטת אמסטרדם
המכון לפסיכיאטריה ובית החולים מודסלי בלונדון
בית הספר לתברואה ולרפואה טרופית בלונדון
מוסדות אוניברסיטת מאסטריכט
אוניברסיטת אוטרכט והמרכז הרפואי שלה
פרסים והוקרה חבר באקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ולמדעים (2011)
הערות שם לידה: Johannes Jacobus Van Os
תרומות עיקריות
חקר השפעת הסביבה על התפתחות הסכיזופרניה
בחינה מחדש של המונח סכיזורפניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ים ואן אוסהולנדית: Jim van Os, נולד ב-8 באפריל 1960) הוא פסיכיאטר ואפידמיולוג הולנדי, פרופסור לאפידמיולוגיה פסיכיאטרית ולבריאות הנפש הקהילתית במרכז הרפואי של אוניברסיטת אוטרכט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ים ואן אוס נולד בשם יוהאנס יאקובוס ואן אוס בעיר אוטרכט בהולנד בשנת 1960. בשנים 1978–1984 הוא למד רפואה באוניברסיטת אמסטרדם, אחר כך התמחה בפסיכיאטריה טרנסתרבותית בג'קרטה (1985) ובקזבלנקה (1986), ובשנים 1987–1991 בפסיכיאטריה כללית בבורדו ובמכון לפסיכיאטריה ובבית החולים המלכותי מודסלי/בדלם בלונדון. בהמשך בשנים 1991–1995 השתלם באפידמיולוגיה בבית הספר לתברואה ולרפואה טרופית בלונדון. ואן אוס לימד בשנים 1995–2017 באוניברסיטת מאסטריכט. כיום הוא מכהן כפרופסור לאפידמיולוגיה פסיכיאטרית ולבריאות הנפש הקהילתית וראש המחלקה למדעי העצב (neuroscience) במרכז הרפואי של אוניברסיטת אוטרכט. כמו כן הוא פרופסור אורח במחלקה לרפואה פסיכולוגית במכון לפסיכיאטריה בדה קרספיני פארק בלונדון, אנגליה. בשנים 2010–2015 פעל ואן אוס כמתאם המיזם EU-GEI לזיהוי אינטראקציות בין גנים לסביבה המעורבות בהפרעות הפסיכוטיות, שנתמך על ידי האיחוד האירופי. [1]

טיעונים בעד ההערכה מחדש של המונח "סכיזופרניה" ושל השימוש בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן אוס חקר את ההבדלים במועדות לסכיזופרניה בסביבה הכפרית לעומת העירונית ומצא כמו חוקרים לפניו שהסביבה העירונית מעלה את הסיכון.[2] בשנת 2009 הציע ואן אוס לוותר על השימוש באבחנה "סכיזופרניה" הניתנת בחלק גדול מההפרעות הפסיכוטיות. לדבריו יש בתווית האבחנתית "סכיזופרניה" בעיות תוקף, וסיכון לטעות ייחוס בסיסית. תווית זו עלולה ליצור קשיים בתקשורת של הקלינאי עם האדם המאובחן, בגלל הדעות הקדומות הכרוכות בתווית. במקום האבחנה "סכיזופרניה" הציע ואן אוס הגדרה תסמונתית רחבה וכללית, למשל "תסמונת ספקטרום הפסיכוזה" המתאימה יותר לאבחון האישי, והעשויה להפחית את טעות הייחוס. [3] הוא ציטט מחקר של חוקרים אחרים שהסבירו את הפסיכוזה כליקוי בוויסות של בולטות מוטיבציונית או תפיסתית פגומה (aberrant salience) [4] בשנת 2015 כתב ואן אוס מאמר בעיתון שבו קידם את סוגיית עזיבת התוויות "סכיזו" והחלפתן במינוח יותר מדעי ויותר ידידותי למטופל. [5] כעבור שבוע הגיבו באותו עיתון עמיתיו רנה קאהן, איריס זומר ודמיאן דניס והאשימו אותו בגישה "אנטיפסיכיאטרית [6] ב־2016 פרסם ואן אוס מאמר ראשי שבו טען כי הסיווגים הפסיכיאטריים היו צריכים לוותר על המושג "סכיזופרניה" בגלל היותו "תיאור בלתי מועיל של התסמינים". [7] לדברי ואן אוס לא מדובר בשינוי סמנטי בלבד או בניסיון להוריד סטיגמה חברתית בלבד אלא בהסרת תווית יתרוגנית ובשינוי תפיסה מהותית, לרבות הסרת בלבול בין תסמונת למחלה. בסוף שנת 2015 יחד עם פיליפ דלדפול, וילמה בובינק, מיכאל מילו ופרנק סכאלכן, התחיל ואן אוס ב-"תנועה לטיפול חדש בבריאות הנפש" Die Neeuwe GGZ" הנעזרת באתר Psychose Net anal שמשך 140,000 ביקורים בחודש נכון לשנת 2020

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן אוס נשוי לנורטייה ויש להם שני ילדים: לאורה ויוהאן. עם תחביביו נמנים שיט, ריצה וגולף.[8]

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 - חבר באקדמיה המלכותית ההולנדית לאמנויות ולמדעים
  • 2015-2014 - שמו נרשם ברשת למדע תומסון-רויטרס Thomson-Reuters Web of Science ברשימת "המוחות המדעיים המשפיעים ביותר של זמננו"
  • 2016 - חבר ב־Kings College בלונדון.

מבחר פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

The British Journal of Psychiatry, Volume 194, Issue 2, February 2009, pp. 101 - 103

  • S.Kapur in Lancet vol.374, 9690, pp.635-645 - Schizophrenia
  • van Os, J; Kenis, G; Rutten, BP "The environment and schizophrenia". Nature. 2010 - 468 (7321): 203–212. doi:10.1038/nature09563. PMID 21068828.
  • McGorry, P; van Os, J . "Redeeming diagnosis in psychiatry. Timing versus specificity". Lancet. 2013 - 381 (9863): 343–345
  • 'Salience syndrome' replaces 'schizophrenia' in DSM-V and ICD-11: psychiatry's evidence-based entry into the 21st century?

ב־Acta Psychiatrica Scandinavica vol 120, issue 5, pp 363-372

  • Van Os, J.; Linscott, R.J.; Myin-Germeys, I.; Delespaul, P.; Krabbendam, L.. "A systematic review and meta-analysis of the psychosis continuum: evidence for a psychosis proneness-persistence-impairment model of psychotic disorder". Psychological Medicine.2009 39 (2): 179–195.
  • Tamminga, C., Sirovatka, P., Regier, D.A. & Van Os, J. Deconstructing Psychosis: Refining the Research Agenda for DSM-V (Arlington, Virginia, American Psychiatric Association) 2010 .
  • Lydia Krabbendam, Jim van Os - Schizophrenia and Urbanicity: A Major Environmental Influence—Conditional on Genetic Risk

2005 Schizophrenia Bulletin

  • S.Guloksuz, J.Van Os . The slow death of the concept of schizophrenia and the painful birth of the psychosis spectrum, Psychol Med. 2018 Jan;48(2):229-244. doi: 10.1017/S0033291717001775. Epub 2017 Jul 10.
  • [web] J.Van Os, S.Guloksuz . A critique of the “ultra-high risk” and “transition” paradigm, World Psychiatry. 2017;16(2):200-206. doi:10.1002/wps.20423.J
  • J.Van Os et al. Evidence that polygenic risk for psychotic disorder is expressed in the domain of neurodevelopment, emotion regulation and attribution of salience., Psychol Med. 2017 Oct;47(14):2421-2437. doi: 10.1017/S0033291717000915. Epub 2017 Apr 24.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ים ואן אוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]