ג'ון ברימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון ברימן
John Berryman
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 באוקטובר 1914
מקאלסטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 7 בינואר 1972 (בגיל 57)
מיניאפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה John Allyn Smith, Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Resurrection Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קולומביה, קלייר קולג', South Kent School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות שירי חלום עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג איילין סימפסון (19421956) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מלגת גוגנהיים (1952)
  • הפרס להנצחת שלי (1949)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לשירה (1966)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1967)
  • פרס פוליצר לשירה (1965)
  • פרס בולינגן (1969)
  • פרס הספר הלאומי (1969)
  • פרס ראסל לוינס לשירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון אלין ברימןאנגלית: John Allyn Berryman;‏ 25 באוקטובר 19147 בינואר 1972) היה מגדולי המשוררים האמריקאים המודרניים, והוא נמנה עם מייסדי אסכולת שירה וידויית לצד אלן גינסברג, סילביה פלאת', אן סקסטון ועוד.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברימן נולד במק'אלסטר שבאוקלהומה. אביו היה ספסר קרקעות. בגיל 12 היה עד להתאבדותו של אביו ביריית רובה. חוויה זו רדפה אותו לאורך חייו והשפיעה עמוקות על יצירתו. אימו נישאה מחדש שלושה חודשים לאחר מות האב, והמשפחה עברה להתגורר בניו יורק. ברימן למד באוניברסיטת קולומביה והצליח בלימודי הספרות.

בגיל 25 החל ללמד באוניברסיטה, ולצד כתיבת השירה פיתח קריירה אקדמית מזהירה. הוא כתב עבודות נחשבות על שייקספיר, וולט ויטמן, סול בלו ועוד, ונחשב למורה מבריק ומרתק. בגיל 43 התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת מינסוטה, אבל הדיכאון והאלכוהוליזם שמהם סבל שיבשו את חייו; הוא נהג להתאשפז בשל מצבו לפחות אחת לשנה.

את עיקר פרסומו קנה בעקבות פרסום "77 שירי חלום", שעליו זכה בפרס פוליצר. בשנת 1968 פרסם את הכרך השני של "שירי חלום", ומהדורה מאוחדת של השניים יצאה לאור שנה לאחר מכן. ברימן יצר בתוך מסגרת צורנית מגבילה: "שירי חלום" בנויים כל אחד משלושה בתים בני שש שורות מחורזות. כל שיר מתאר באופן אסוציאטיבי רגש המתעורר בדמות המרכזית, הנרי - אדם יצרי וחסר עכבות - לנוכח אירוע יומיומי.

בשיר חלום מס' 76, "הווידוי של הנרי", כותב ברימן:

in a modesty of death I join my father
who dared so long agone leave me.
A bullet on a concrete stoop
close by a smothering southern sea
spreadeagled on an island, by my knee.
—You is from hunger, Mr Bones.


אריה זקס כתב במבוא לתרגום 39 מ"שירי חלום" (מתוך קרוב ל-400): "ברימן עשה לשפה האמריקנית מעשה שכרות. הוא המציא לשון שירה שנתנה לו חופש משכר". כמתרגם נטל לעצמו זקס חירות יצירתית גדולה והיה "יותר ברימן מברימן" בהכניסו לתרגום שיבושי לשון שלא היו כלל במקור.

ב-1970 ביצע ברימן תפנית נוספת בסגנון יצירתו ב"אהבה ותהילה". הסגנון הדיבורי המופגן והרמיזות המיניות המתריסות זכו לביקורת שלילית ברובה, אך היוו מקור השראה למשוררים צעירים.

הניו יורק טיימס הגדיר את סגנונו המיוחד במילים: "ג'אזי, רצוף תפניות משונות ותחביר מעוקם". כשהתבקש להסביר את סגנונו שובר המוסכמות אמר ברימן: "I set up The Dream Songs as hostile to every visible tendency in both American and English poetry."

בגיל 58 קפץ אל מותו מגשר שדרות וושינגטון במיניאפוליס שבמינסוטה. יצירתו האחרונה, "הזיות וכו'", ראתה אור לאחר מותו.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיע בתרגום לעברית:

  • Homage to Mistress Bradstreet, 1953
  • 77 Dream Songs, 1964
  • Berryman's Sonnets, 1967
  • His Toy, His Dream, His Rest, 1968
  • Love & Fame, 1970
  • Delusions, Etc 1972

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]