בריאות נשים באתיופיה

בריאות נשים באתיופיה מתייחסת לעוני בקרב הנשים ולמעמדן הנמוך באוכלוסייה מצד אחד, ומצד שני להתקדמות הרבה שהושגה הן במצב הבריאות הכללית באתיופיה והן בהפחתת תמותת אימהות . בריאות הנשים כוללת גם את שכיחות נגיף הכשל החיסוני (באנגלית: HIV) בנשים במדינה, את המנהגים המסורתיים המזיקים לנשים ואלימות נגדן.

רקע

אתיופיה היא המדינה העצמאית הוותיקה ביותר והשנייה המיושבת ביותר באפריקה. על פי מפקד אוכלוסין היא מנתה 90 מיליון תושבים ב-2015. היחס בין גברים לנשים כמעט שווה: נשים בגיל הפוריות מהוות 23.4% מהאוכלוסייה. קצב הפריון הכללי ירד מ-5.5 בשנת 2000 ל-4.1 בשנת 2014.

מצב הבריאות הכללי באתיופיה

תוחלת החיים הממוצעת באתיופיה עלתה מ-45 שנים בשנת 1990 ל-64 שנים ב-2014 והיא גבוהה מהממוצע האפריקאי (58 שנים), אך נמוכה מהממוצע העולמי של 70 שנים. ממוצע זה הופך את אתיופיה לאחת משש המדינות בעלות ההישגים הגבוהים ביותר מאז 1990. ההצלחה הושגה הודות לצניחה דרמטית בתמותה מתחת לגיל חמש (באנגלית: U5MR) והודות לשיפור בגורמים סוציו-אקונומיים אחרים בתחום הבריאות. התמותה מתחת לגיל חמש ירדה מ-204/1000 לידות חי ב-1990 ל-64/1000 לידות חי ב-2013. המטרה על פי ארגון הבריאות העולמי להורדת התמותה מתחת לגיל חמש, כפי שהוגדרה כאחת המטרות במסמך הארגון העולמי למילניום (באנגלית: Millennium Development Goals), הוגדרה כ-67/1000 לידות חי. כך השיגו האתיופים את מטרת ארגון הבריאות העולמי כבר ב-2013 ובכך הקדימה את המועד המשוער בכשנתיים.

מעמד הנשים באתיופיה

נשים בגיל הפריון מהוות באתיופיה כרבע מכלל האוכלוסייה. כ-80% מכוח העבודה מועסק בחקלאות ו-84% חיים באזורים הכפריים במדינה. העוני הוא רב ממדי והשפעתו מתבטאת באופן שונה כלפי גברים ונשים. 43% מהנשים הכפריות מעל גיל עשר פעילות כלכלית, בעיקר בחקלאות.

• רק כמחצית מהבנות בבית הספר היסודי מסיימות מעל לשש שנות לימוד. אף על פי שקצב הרישום של בנות לבתי ספר טיפס מ-21% ל-91% בשלושת העשורים האחרונים, רובן אינן יכולות להגיע לבתי ספר גבוהים עקב המרחק ומחסור כלכלי. לבנות באתיופיה יש קשיים להגיע ללימודים אקדמאים מאחר שהלימודים פוגעים בעבודתן, החשובה כלכלית למשפחותיהן. רק 35% מהסטודנטים הן סטודנטיות וכחמישה אחוז מהן נושרות מהלימודים במהלך שנת הלימודים הראשונה. נשים באתיופיה מהוות את רוב כח העבודה החקלאי במדינה ותורמות מאוד להתפתחות תוצרת הבהמות, אך יש בידן בקרה מועטת ביותר על ההכנסה הנשלטת על ידי האבות והבעלים. על פי דוח הוועדה הציבורית ב-2005, רק 33% מעובדי הציבור היו נשים ו-98.2% מהנשים המועסקות עבדו בעמדה נמוכה יותר. ברמה הלאומית, רק 13%מהנשים נמצאו במעמד מקצועי. במגזר הבלתי רשמי 64.93% הן נשים המרוכזות בתפקידים בעלי משכורת נמוכה.
• נשים באתיופיה עסוקות ביצור לצד לידה ומחויבויות ביתיות. בממוצע, תבלה אישה כפרית 15–18 שעות ביממה בפעילויות חקלאיות וביתיות.

  

  נתונים על ההבדל המגדרי בנישואים ובפעילות מינית

• 11% מהנשים נשואות לגבר הנשוי ליותר מאישה אחת ו-63% מהנשים באתיופיה נישאות עד לגיל שמונה עשרה, בהשוואה ל-14% מהגברים. 62% מהנשים ו-18% מהגברים בגילאי 25–49 היו פעילים מינית עד לגיל 18 כך שהנשים מתחילות בפעילות מינית כארבע וחצי שנים מוקדם מהגברים.

בריאות אימהות

התקדמות רבה הושגה בהפחתת תמותת אימהות. על פי הערכת האו"ם הושגה הפחתה של 69%, מ-1400/100000 לידות חי ב-1990 ל-420/100000 לידות חי ב-2013. רווחה אימהית חיונית להתפתחות הלאומית. רוב התמותה האימהית מתרחשת בלידה. בעוד שלידות בעזרת גורמים מקצועיים הוכחו כמשפרות שרידות האם והילוד, באתיופיה, רוב הלידות מתבצעות בבית ואינן נתמכות בידי גורמים מקצועיים.

נשים ונגיף הכשל החיסוני האנושי

שכיחות HIV במבוגרים בגילאים 15–49 באתיופיה מוערכת בכ-1.5% (5.5% באזורים עירוניים, 0.7% כפריים). השכיחות בנשים כפולה בערך מזו בגברים, 1.9% לעומת 1%, בהתאמה.

לידות בנוכחות כוח אדם מיומן ומגמת תמותה אמהית באתיופיה

אלימות כלפי נשים

הסוגים השכיחים ביותר של אלימות כלפי נשים באתיופיה כוללים אלימות גופנית (אלימות מצד שותף אינטימי) ואלימות מינית. סוגי אלימות שכיחים כוללים כפיית נישואין בניגוד לרצון האישה ואונס. מחקר שנערך בעיר קופלה באתיופיה ב-2004 הראה כי אלימות פיזית לאורך החיים ולאורך 12 חודשים בקרב נשים נשואות הייתה 64% ו-55% בהתאמה. מחקר נוסף שנערך באזור צפון-מערב אתיופיה בתיכון "דאבאט" ב-2005 הראה כי הטרדה מינית דווחה ב-44% מהסטודנטיות ו-33.3% מהסטודנטיות הפעילות מינית חוו אונס. מחקר נוסף שעסק באלימות מינית, ונערך באוניברסיטת אדיס אבבה ב-2004, עורר דאגה רבה מאחר ש-58% מהסטודנטיות הוטרדו מינית במהלך חייהן ו-41.8% בשנה בה נערך המחקר. 12.7% נאנסו ו-27.5% נמלטו מניסיון אונס.

תוכנית הרפורמה להקלה באישור הפלות

ארגון הבריאות האתיופי דיווח כי 16.2% מהנשים האתיופיות חוו הריון אחרון בלתי רצוי. הריון בלתי רצוי שכיח יותר בקרב נשים רווקות במצב כלכלי נמוך, ובקרב חסרות השכלה פורמלית. ההפלות הלא בטוחות מהוות סיכון בריאותי שכיח בקרב נשים אתיופיות. מחקר שנערך בקרב נשים באדיס אבבה הראה כי הריונות בלתי רצויים והפלות עקב כך קשורים לגילן הצעיר של הנשים, או לחוסר יכולתן הכלכלית של הנשים לדאוג לילדיהן. בשנת 2005 מתו 676 נשים לכל 100000 לידות חי באתיופיה. הפלות לא בטוחות הובילו לכשליש ממקרי התמותה האלה. מקרים אלה לא הובילו להקלה בחוקי ההפלות וקבוצות אנשי הדת במדינה תמכו בהפלות רק במקרים מסכני חיי האם. כמו כן כמקובל בחברות לא מתועשות בעלות רמת הכנסה נמוכה, קיימת באתיופיה התנגדות רבה להפלות. לאחר מאמצים של קבוצות רופאים שקיבלו את הכשרתם בעיקר במזרח אירופה, בה הפלות כלולות בחוק הבריאות הלאומי, התקבלה באתיופיה רפורמה המקלה על היכולת לבצע הפלה. לאחר הורדת ההתנגדות לרפורמה שהובעה על ידי הפטריארך של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית, כוללת כעת הרפורמה אפשרות להפלה גם במקרים של אונס, גילוי עריות ופגמים עובריים. כמו כן מאפשרת הרפורמה הפלות במקרה של סיכון חיי האם או העובר, במקרים של מוגבלות האם או במקרים בהם אין מוכנות פיזית או נפשית של האשה ללידה. בנוסף, הצהרת האשה מהווה הוכחה מספקת לכשירותה.

הקמת מרכזים לרפואת נשים באתיופיה

על פי דוח הארגון האתיופי לדמוקרטיה ובריאות מ-2016, 30% מהנשים האתיופיות חסרות יכולת השפעה בנושאים משפחתיים וההחלטות נתונות בידי בעליהן, גם בהקשר לשימוש באמצעי מניעה ותכנון המשפחה. בעשר השנים האחרונות הקימו רופאים אתיופים חלוצים בתחום, מרכזים רבים לרפואת נשים בהם כוח אדם מיומן הן ברפואה והן בטיפול באם ובילד. הרופאים והמטפלים הקהילתיים מבקרים בבתי הנשים, מספקים אמצעי מניעה, ומרצים על תוכניות לתכנון המשפחה ולידה בטוחה. המרכזים כוללים גם טיפול נמרץ, בדיקות וטיפול בHIV וטיפול במחלות נשים וילדים. המרכזים זוכים לתמיכת ממשלת אתיופיה והקמתם היא מהפכה כלפי הנשים, המתחילות לזהות את העובדה כי בכוחן לדאוג לבריאותן ולרווחת ילדיהן. בשנת 2015 הוקם באתיופיה מרכז בינלאומי להתמחות ברפואת פריון שמטרתו להוביל להעלאת כוח האדם המקצועי בנושא. המרכז הוקם ביוזמתה של ד"ר פיסאה אשר שבה מלימודיה בארצות הברית לאתיופיה, ארץ מולדתה, והחליטה להקדיש עצמה לשיפור רפואת הנשים במדינה. באתיופיה חסרים רופאים המתמחים ברפואת נשים, בעיקר מאחר שרופאים רבים עוזבים את המדינה על מנת להתמחות במדינות אחרות ולא שבים. ד"ר פיסאה ועמיתיה, גינקולוגים ומיילדים, שואפים לשפר את הטיפול בנשים מאחר שבאתיופיה קיים מחסור במקומות נגישים לרפואת נשים ולרפואה כללית. נשים רבות באתיופיה נישאות ויולדות בגילאי 15–16, ולחלקן משפחות גדולות המשפיעות באופן שלילי על בריאותן ואיכות חייהן. עבודתה של ד"ר פיסאה ועמיתיה הובילה ליסוד מרכז בינלאומי שמטרתו להעלות את כוח האדם הרפואי המקצועי באתיופיה, על ידי לימוד הטיפול הרפואי בנשים בעיקר באזורים חקלאיים. חזונה של ד"ר פיסאה התגשם כאשר שר הבריאות של אתיופיה אימץ את התוכנית.

לקריאה נוספת

• Woldemicael, G., & Tenkorang, E. (2010). Women’s Autonomy and Maternal Health-Seeking Behavior in Ethiopia. Maternal and Child Health Journal, 14(6), 988-998.
• Wakabi, W. (2008). Research collaboration boosts women's health in Ethiopia. The Lancet, 372(9649), 1534.
• Etana, D., & Gurmu, E. (2018). The Effect of Mass Media on Women's Reproductive Health Behavior in Ethiopia. Eastern Africa Social Science Research Review, 34(2), 37-58.

קישורים חיצוניים

• בחירת שר הבריאות לשעבר של אתיופיה לתפקיד מנהל ארגון הבריאות העולמי
• טיפול במשברי בריאות באתיופיה על פי ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
• המרכז הבינלאומי להתמחות ברפואת נשים - אתיופיה (באנגלית)
• ארגון Pathfinder International - אתיופיה (באנגלית)