בני עקיבא העולמית
| ארגון גג | בני עקיבא |
|---|---|
| מספר חניכים (על פי התנועה) | כ-20,000 |
| מזכיר כללי | צבי אלון |
| מנהל כללי | צחי מגנאג׳י |
 אתר האינטרנט הרשמי של תנועת בני עקיבא העולמית | |
  | |
בני עקיבא העולמית היא תנועה אחות של תנועת הנוער בני עקיבא בישראל אשר פועלת בתפוצות.
מטרות ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטרות בני עקיבא העולמי שונות ממטרות בני עקיבא ישראל, ולכן, בהתאמה, גם צורת הפעילות בסניפים. הפעילות מתבצעת תוך מתן דגש על הזהות היהודית של החניכים, כדי למנוע את התבוללותם. עוד פועלת בני עקיבא כדי לקדם את העלייה לארץ ישראל ממניעים ציוניים. שינוי נוסף הוא שבעוד ובארץ ישראל רוב החניכים הם יהודים דתיים אורתודוקסים בחו"ל ישנם חניכים חילוניים רבים.
לתנועה כ-150 סניפים הפזורים ביותר מ-30 מדינות, בקהילות יהודיות מסביב לעולם. את הסניפים מפעילים בעיקר שליחים מהארץ, בוגרי צבא ובדרך כלל בוגרי ישיבות הסדר אשר יוצאים לשנת שליחות או בנות שסיימו שנתיים של שירות לאומי/לימודים או צבא. חלק מהשליחות עושות זאת במסגרת שנת שירות של השירות הלאומי בשיתוף עם ארגון בת עמי. בנוסף ישנן גם משפחות היוצאות לשליחות של שנה עד ארבע שנים.
השאיפה בתנועה העולמית שאת הפעילות יובילו בני הנוער או הסטודנטים בוגרי התנועה העולמית, כדי ליצור מנהיגות יהודית צעירה בתפוצות, וכדי להעצים את הנוער. השליח, אשר נשלח מישראל משמש כמנחה ומלווה הפעילות, וכמובן הגורם החשוב ביותר בכל הקשור לחינוך לישראל וליהדות. בחלק מן הסניפים, ובמיוחד בסניפים החדשים, השליחים אף מארגנים את כל הפעילויות.
מחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכל מדינה מחנה בני עקיבא משלה. לרוב ישנם שני מחנות במהלך השנה: מחנה חורף (לרוב סקי) ומחנה קיץ (מחנאות וכדומה). ברוב המחנות הלינה היא בבקתות, או באכסניות הנשכרות במיוחד לשם המחנה, ובמקומות מסוימים (כדוגמת דרום אפריקה) החניכים ישנים באוהלים. רוב המחנות בצפון אמריקה נקראים "מחנה מושבה", וישנם סוגים שונים ורבים של כאלו. קיים מחנה קיץ של בני עקיבא העולמית גם בישראל, שנקרא "מחנה עמיחי".[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הנוער בני עקיבא הוא אחת מתנועות הנוער הדתיות ציוניות הגדולות של תורה ועבודה. התנועה היא תנועה מעורבת לבנים ובנות. בני עקיבא העולמית היא המשך של 2 תנועות שהתאחדו: בני עקיבא והשומר הדתי. לכן ההיסטוריה של שתיהן היא ההיסטוריה של בני עקיבא.
הסמל שלה הוא 2 לוחות הברית עליהם האותיות ת' ע' שהם ראשי התיבות של תורה ועבודה.
הסניף הראשון של בני עקיבא הוקם בארץ ישראל על ידי יחיאל אליאש בארץ ישראל ב-1928 (חורף תרפ"ח). הנקרא על שם התנא רבי עקיבא ומבטאת את השאיפה שהנוער יתחנך לאורו.
אחרי שנה קבוצות נוער של בני עקיבא התארגנו בפולין[2] (כחלק מתורה ועבודה) בגליציה המזרחית[2] (בחסות המזרחי). התנועה התפשטה לאירופה כולה[3]הוקמו סניפים למשל באנגליה, אפשר לראות זאת בתמונות רבות משנות השלושים ואלך בקישור [4],גם במקומות נוספים בעולם הוקמו סניפים באמריקה, אפשר לקרוא על ההיסטוריה של בני עקיבא בעבודה בקישור[5] ועל ההיסטוריה של בני עקיבא בדרום אפריקה אפשר לקרוא בקישור[6] ולצפון אפריקה[3] (שנות הארבעים). המצב הבין לאומי של התנועה מפורט בעברית בעיתון משנת 1939[7] חלק מהקבוצות ראו את עצמם בהתחלה כתנועת נוער צופית דתית בהמשך התנועה הפכה לתנועה חלוצית המחנכת להגשמה עצמית ועלייה לארץ. הסניפים בחוץ לארץ הם סניפים זמניים בגולה שמטרתם להצטרף ולהמשיך בהגשמה בבני עקיבא בארץ ואין להם יעד להיות תנועה שממשיכה בגולה.
המטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטרות מופיעות גם ב 13 העיקרים של התנועה. חלקם מופיעות גם בתנועת לא דתיות, אך בתנועה הן נתפסו כמצוות.
- שמירת התרבות היהודית - הצלה מהתבוללות, קירבה לתורה, לעם ישראל, לארץ ישראל ולשפה העברית
- רעיונות ציוניים וסוציאליסטיים
- חיבה לטבע
- חיי עבודה - אנשים שחיים מפרי עמלם ללא ניצול האחר
- מוסר - אהבת האדם, עזרה הדדית
- חיי הגשמה - הגשמה דתית בארץ ישראל . מ-1934 הרעיון הקיבוצי, לעלות כקבוצה ולא כיחידים, לחיות חיי קולקטיב שיתופיים.
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעילות הייתה לפי קבוצות גיל. היה פנקס חברות ותלבושת אחידה ועיתונים וחוברות הדרכה.
עסקו בפעילות ציונית של איסוף תרומות לקרן הקיימת לישראל ועזרה בבחירות לקונגרסים הציוניים.
ארגנו מחנות קיץ וחורף בהם התנסו החברים בפעילות במתכונת קבוצתית וסמינריונים למדריכים ( ב-1934, ב-1936, ב-1938) והקמת קבוצות להכשרה לעלייה לארץ ישראל (שח"ל, תל חי, על זאת)
כמו כן הוציאו עיתון אמונתנו שיצא בשנים 1934-1939 נכתב ברובו בפולנית וחלקו ביידיש ועברית.
בערבי שבתות היה "עונג שבת" בקן, שקושט לכבוד שבת, ישבו הצעירים במעגל בבגדי שבת ושרו שירי שבת ושירי ארץ ישראל.
כל אלו יצרו תחושה חברית אינטנסיבית.
נושאי הפעולות בקבוצות ובסמנריונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תולדות עם ישראל והציונות, הכרת ארץ ישראל, הציונות הדתית, הגות ביהדות, תורת הרב קוק, 8 פרקים לרמב"ם, רעיונות חברתיים אצל נביאי ישראל, ספרות עברית וצופיות.
בני עקיבא והשומר הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
א. פיצול ושיתוף פעולה בראשית הדרך
הכפילות הזו הייתה נראית מיותרת לעיתים לאנשי תורה ועבודה ואנשי השומר הדתי, כך שבני עקיבא הייתה צריכה להיאבק על קיומה ותקציביה ולהיות בתחרות עם התנועה השנייה. למרות זאת באופן כללי היו הבדלים בין התנועות:
- לעומת השומר הדתי שקלט צעירים ממשפחות דתיות בני עקיבא קלט נוער יהודי מגוון כולל ממשפחות מסורתיות ,חילוניות ומתבוללות.
- חלק גדול מהנוער בשומר הדתי היה נוער עובד לעומת בני עקיבא בו היו הרבה צעירים מהנוער הלומד.
- המדריכים בשומר הדתי היו מבוגרים מצעירי המזרחי או החלוץ המזרחי לעומת בני עקיבא בו המדריכים היו חברים מתוך הקנים (הסניפים) שהשתלמו.
- שיתוף התבטא למשל בסמינריון משותף למדריכים ב-1934 ברמברטוב
ב. התאחדות לתנועה אחת - התנועות התאחדו בהכשרות לעלייה לארץ, עלייה לארץ והקמת קיבוצים (קיבוץ טירת צבי וקיבוץ כפר עציון), יישובים ותרומה למדינת ישראל
ב-1938 הוקמה מזכירות עולמית של תנועות הנוער הדתי, שייצגה את בני עקיבא והשומר הדתי[8].
חלק מחברי התנועה עלו לארץ בדרכים שונות כמו סטודנטים, חלוצים, בעלי הון, חלקם שרדו את השואה וחלקם לא. (יש על כך תמונות ביד ושם כמו תמונות של ילדים ברכבת קסטנר, שציירו את סמל בני עקיבא ברכבת, תמונת רוקדות בבני עקיבא אחרי מלחמת העולם השנייה)
בני עקיבא העולמית הוקמה ב-1954[9].
ב-2011 נקלעה התנועה לקשיים כלכליים[10]. מאז התנועה התאוששה והיא ממשיכה לפעול.
מזכ"לי התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסקה שפירא, 1955-1977
- אברהם דובדבני (דובדב), 1977-1991
- יצחק שטיגליץ, 1991-1998
- גאל גרינוולד, 1998-2006
- זאב שוורץ, 2006-2011
- הרב נעם פרל, 2011-2015
- רועי אביקסיס, 2015-2021
- אוהד טל, 2021-2022
- הרב צבי אלון[11], 2023-מכהן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני עקיבא העולמית, ברשת החברתית פייסבוק
בני עקיבא העולמית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בני עקיבא העולמית, ברשת החברתית LinkedIn
בני עקיבא העולמית, סרטונים בערוץ היוטיוב- ארכיון הציונות הדתית בבר-אילן
אתר האינטרנט הרשמי של בני עקיבא העולמית- אתר ההדרכה של התנועה
- אתר המרכז לשליחות ציונית דתית, מרכז גיוס המשותף לארגונים: תנועת בני עקיבא העולמית, תורה מציון ובן עמי
- מוריה קסטרו, בני עקיבא נגד החברה להגנת הטבע, באתר nrg, 17 בספטמבר 2008
סרט תדמית, סרטון באתר יוטיוב- שמואל אדלמן, שליחים עם שרוכים, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2011
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר האינטרנט הרשמי של מחנה עמיחי
- ^ 1 2 אלחי יוסף, המזרחי ותנועת תורה ועבודה בפולין 1928-1939, ירושלים: הוצאת הספריה הציונית, תשס"א, עמ' ארגוני הנוער של תנועת תורה ועבודה עמודים 171-182
- ^ 1 2 בטי רויטמן (ערכה וכנסה), תרגום: יונתן סטבסקי (מצרפתית), ראשיתה של תנועת בני עקיבא באירופה, הסיפריה הציונית, ההסתדרות הציונית , מוסד ביאליק, 2009, עמ' 1-172. (בעברית)
- ^ בני עקיבא באנגליה משנות השלושים ועד ימינו כולל תמונות רבות
- ^ Jerome Fuchs, A Sociological analysis of a zionist youth movement: BNEI AKIVA OF NORTH AMERICA עבודת מאסטר, אמריקה: political and social of the new school for social research, 1960, עמ' 1-194. (באנגלית)
- ^ קלי מודלין, ההיסטוריה של בני עקיבא בדרום אפריקה, באתר גנאולוגיה יהודית של דרום אפריקה
- ^ בני עקיבא והשומר הדתי בעולם בשנת 1939, באתר עיתונות יהודית , קולנו, 1.9.1939
- ^ עולמית לתנועת הנוער הדתית מזכירות, הצופה, 3 בנובמבר 1938
- ^ התנועה העולמית של בני עקיבא, הצופה, 6 בנובמבר 1955
- ^ אורי פולק, תנועת "בני עקיבא" העולמית נמצאת בקריסה כלכלית, 3 באוגוסט 2011, אתר כיפה
- ^ עדו בן פורת, הרב צבי אלון נבחר למזכ"ל בני עקיבא העולמית, צחי מגנאג'י יהיה מנכ"ל התנועה, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2023
| בני עקיבא | ||
|---|---|---|
| מזכ"לי תנועת בני עקיבא בישראל | מתתיהו רוטנברג • יעקב דרורי • אברהם שטרן • ליפא אהרוני • ידידיה כהן • שלמה סמסון • אמנון שפירא • יוחנן בן-יעקב • יהושע (שייע) אלטמן • אברהם ליפשיץ • אלחנן גלט • יונה גודמן • מרדכי (מוטי) יוגב • איתן מור-יוסף • הרב בני נכטיילר • דני הירשברג • יאיר שחל • יגאל קליין | 
|
| מזכ"לי תנועת בני עקיבא העולמית | יוסקה שפירא • אברהם דובדבני • יצחק שטיגליץ • גאל גרינוולד • זאב שוורץ • הרב נעם פרל • רועי אביקסיס • אוהד טל • צבי אלון | |
| מושגים | תורה ועבודה • שבט יובל • של"פ • צוותי נחשון • גרעין נח"ל • פרויקט השחר • שבט איתנים | |
| אישים מרכזיים | יחיאל אליאש • הרב משה צבי נריה • הרב חיים דרוקמן | |
