בנימין אלקוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב בנימין אלקוצר (ה'תרכ"ו - י"ד בטבת ה'תש"ג, 22 בדצמבר 1942) היה רב, דיין ושד"ר ספרדי-ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ומועצת הרבנות הראשית לישראל מיום הקמתה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת ה'תרכ"ו למשפחה עשירה ומכובדת. למד בישיבת תפארת ירושלים[1]. היה חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ודיין בבית הדין שלה[2]. בשנת ה'תרנ"ד יצא כשד"ר לסוריה ולבנון[3]. בשנת תרס"ז, כשהתעוררה המחלוקת על זהות הראשון לציון, היה בין תומכי הרב חיים משה אלישר[4], ואף יצא בשליחות לבירה קושטא כדי לסכל את מינוי הרב יעקב מאיר[5][6]. בשנת ה'תרס"ח סייע לרב בן ציון אברהם קואינקה ואחרים לייסד את "בית זקנים וזקנות הכללי"[7]. היה ממשתפי כנס היסוד של הרבנות הראשית לישראל בי"ב בשבט ה'תרע"ט, ובשנת ה'תרפ"א, נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשונה, ואף מילא את מקומו של הרב יעקב מאיר כרב הראשי בעת שהאחרון נסע בשליחות לאירופה[8]. בערוב ימיו פרש מתפקידו והתמסר ללימוד התורה.

נפטר בי"ד בטבת ה'תש"ג (22 בדצמבר 1942) ונקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם אלמאליח, זכרונות בן ירושלים, בתוך: ר. מלכו (עורך), אוצר יהודי ספרד חלק ז, ירושלים ה'תשכ"ד, עמ' 91
  2. ^ אריה מורגנשטרן, הרבנות הראשית לארץ ישראל, ירושלים ה'תשל"ג, עמ' 107
  3. ^ גיורא פוזיילוב, חכמיהם של ארבע ערי הקודש חלק ב, עמ' 667.
  4. ^ רחל שרעבי, המאבקים על הרבנות הספרדית ונושאי המישרה, תרס"ו-תרע"ד קתדרה 37, עמ' 97 הערה 15.
  5. ^ אברהם אלמאליח, "הראשונים לציון: תולדותיהם ופועלם" הוצאת ראובן מס, ירושלים ה'תש"ל, עמ' 354 הערה 8.
  6. ^ אליהו אלישר, לחיות עם יהודים, ירושלים ה'תשמ"א, עמ' 623.
  7. ^ אבינועם קאהן, "אנשי שם" עמ' 211
  8. ^ איתמר ורהפטיג, ושמואל כץ, הרבנות הראשית לישראל - 70 שנה להיווסדה, ירושלים תשס"ג, עמ' 1195
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.