בלקיסה צ'איבו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלקיסה צ'איבו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1995 (בת 29 בערך)
ניז'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניז'ר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בלקיסה צ'איבואנגלית: Balkissa Chaibou; נולדה ב-1995) היא פעילת זכויות נשים ניז'רית. היא החלה את הפעילות האקטיביסטית שלה בעקבות הניסיון של משפחתה לכפות עליה נישואים לבן דודה מניגריה בגיל 12. מאז, החלה צ'איבו במסע ארוך שמטרתו למנוע את הנשואים ואשר במהלכו תבעה את אביה ודודה. בסופו של דבר, הנישואים לא יצאו לפועל וצ'איבו הפכה לסמל פמיניסטי בניז'ר, מדינה שעל-פי הסטטיסטיקה של יוניסף היא בעלת השיעור הגבוה ביותר של נישואי ילדים בעולם - 36% מהבנות מתחתנות לפני גיל 15 ו-75% לפני גיל 18[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'איבו, ילידת קהילת טוארג, התבשרה בגיל שתים עשרה כי תיאלץ להתחתן עם בן דודה לאחר שימלאו לה שש עשרה שנים, תוך ויתור על רכישת השכלה בבית הספר. צ'איבו שאפה להיות רופאה ולהימנע מגורל זה. היא הצטיינה בלימודי התיכון כדי שהישגיה שיאפשרו לה להתקבל לבית ספר לרפואה. אמה תמכה בה אך כוח השפעתה היה מוגבל. אביה ציית תחילה למסורת בניז'ר על פיה האח הבכור קובע את גורל אחייניו ואת נישואיהם. כיוון שדודה של צ'איבו היה אחיו הבכור לא התנגד תחילה להחלטתו. צ'איבו הסכימה להתחתן בתנאי שתוכל לראות את בעלה רק בחופשות עד שתסיים את הקולג' אך אביה לא הסכים לך. בגיל שש עשרה, יום לפני האירוסין ותחת איומי מוות, היא נמלטה כדי להימנע מהסדר הנישואים עם בן דודה. היא הצליחה להסתתר במרכז לנשים, שם קיבלה סיוע משפטי ותיקה הועבר לבית משפט בניגריה, שם הואשמו אביה ודודה. התיק נסגר ב-2015 בעקבות טענת דודה כי מדובר אי הבנה, אך לאחר מכן איים הדוד להרגה. למרות האיום חזרה צ'איבו בלימודיה והמשיכה ללימודי רפואה. בשלב זה קיבלה תמיכה מהוריה בנוגע לבחירתה והדוד חזר בו מהחלטתו.[3][4]

בנוסף ללימודי הרפואה צ'איבו מרצה, משוחחת עם ראשי שבטים, מארגנת קמפיינים נגד נישואי ילדים ולמען זכויות נשים במדינתה ואף נאמה על הנושא בפסגת האו"ם. המקרה שלה זכה לפרסום רב ומשך את תשומת ליבם של כלי תקשורת כמו BBC שהפיק סרט תיעודי על חייה, וכלי תקשורת בניז'ר.[5][6] סיפורה הופיע בספר " סיפורים לפני השינה לילדות מורדות ", בכרך הראשון שלו, והודגש על ידי ארגונים פמיניסטיים רבים ועל ידי האו"ם.[7][8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The girl who said 'no' to marriage". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-02-19. נבדק ב-2024-05-07.
  2. ^ "Níger: erradicar el matrimonio infantil". Unicef. נבדק ב-2 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "La joven que le dijo no a un casamiento forzado en el país con la mayor tasa de matrimonios infantiles del mundo". BBC. 26 בפברואר 2016. נבדק ב-2 באפריל 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Balkissa spoke out against the arranged marriage - Transparency International, נבדק ב-2024-05-07
  5. ^ Standing Up for Themselves, Nigerien Girls Refuse Child Marriage, Voice of America, ‏2019-07-10 (באנגלית)
  6. ^ "La femme de la semaine : Balkissa Chaibou, la Nigérienne qui a dit "non" au mariage forcé" (בצרפתית). Aufeminin. נבדק ב-2 באפריל 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Balkissa Chaibou: aspirante a médico". Mujeres bacanas.
  8. ^ "The girl who said 'no' to marriage". UNFPA. נבדק ב-2 באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)