בלה לנארד
לידה |
1 בינואר 1892 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
27 בדצמבר 1959 (בגיל 67) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
בן או בת זוג | ארנקה פודור (1922–1931) |
בלה לנארד (במקור האואר, בהונגרית: Lénárd Béla; וינה, 1 בינואר 1892 – בודפשט, 27 בדצמבר 1959)[1] היה שחקן תיאטרון ושחקן קולנוע יהודי-הונגרי, מנהל תיאטרון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלה האואר נולד במשפחה יהודית כבנם של מישקה האואר ושל פפי פליישר. הוא למד בתיכון בבודפשט, ולאחר מכן סיים את לימודיו בבית הספר למשחק של השחקנית סידי ראקושי ב-1913. הוא הופיעה באזורי הספר והכפר במשך שנה, לאחר מכן כזמר מקהלה בבודפשט ומחוצה לה. בשנות ה-20 היה מזכיר "הקומדיה הקטנה" ובשנת 1922 הקים את קברט פאון. הוא שיחק בחו"ל משנת 1923 ובשנת 1929 מונה למנהל תיאטרון רביו בגראץ, אוסטריה. כיהודי בין השנים 1940–1944 נאסר עליו לשחק על במות התיאטרון פרט לתיאטרון גולדמארק, שנועד לקהל יהודי, במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. פעילות זו נסגרה ב-1944 לאחר כניסת הוורמכט לממלכת הונגריה (מבצע מרגרטה) הוא עבד גם מנחה. לאחר מלחמת העולם השנייה בין 1945 לבין 1949 עבד כבמאי בתיאטרון מדיאסאי. בסתיו 1948 הוא הקים את הקברט בשם "אופטימיסטים" עם הסולנית פּאני פראגו, הסופר אימרה בנדי והמלחין מרצל אוטווש. תחילה הופיעו במסעדה בכיכר יוז'ף נאדור ותוך חודש כבר בשדרת אנדראשי היוקרתית בבית הקפה היפני הלהקה פוזרה במאי 1950, ולאחר מכן התקשר עם בלה לנארד "תיאטרון הכפר הלאומי". היורש המשפטי של התיאטרון הממלכתי דרינה.
הוא סיפר אז:
"טיילתי בחצי מאירופה, אבל לא הכרתי את ארצי. שרתי ושיחקתי בשבע שפות, אבל עכשיו אני באמת מרגיש מה זה אומר לשחק בהונגרית. כל ערב הוא בכורה, אנחנו תמיד צריכים להופיע מול קהל חדש, וזה כוח מניע שתמיד מניע את השחקן. כל כך הרבה חוויות מאוחסנות באדם! מה שלא הייתי מאמין בעצמי, אני כותב יומן כבר שמונה שנים, רושם זיכרונות. כי כל לילה הוא חוויה, כי כל הופעה היא כיבוש חדש, ניצחון חדש."
הוא היה ידוע כשחקן אופי וקומיקאי רב תכליתי. אשתו הייתה זמרת האופרה הידועה מאוד שנפטרה בגיל 48 ,ארנקה וייסמן, לה נישא ב-11 ביוני 1922 בבודפשט.[2] קברו של בלה לנארד נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה [1C–6–31]
תפקידיו חשובים יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורגון (מולייר : טרטיף)
- סרטוריוס (ג'ורג' ברנרד שו : נישואי אהבה)
- גראנדה (אונורה דה בלזק : Mademoiselle Grandet)
- אתנאז ברזוביץ' (מור יוקאי - שאנדור הבשי : האיש מזהב)
- המלך הצרפתי (פונגראץ קאצ'ו : יאנוש ויטז)
- פאפא טשל (ברטה הנריק : שלוש נערות)
- הדוד לוניה (איסאק אוסיפוביץ' דונייבסקי : כוכב סרטים)
- ראש הממשלה (רנטו מורדו: יכולים להתחיל מחדש)
- זיבוטה ציוביץ' (ברניסלב נושיץ' : ד"ר פפיקה)
- בובי דרנק (לאסלו נאדאשי : אני נושא את זה על כף ידי )
- ויקטור סילאדי (יאנוש בוקאי : תיפרד במקומי)
- פטר, הרופא (איב מירנדה: רבותי, רק זה אחר זה)
- שינו ( מיהאי אייזמן : פטר פקטה)
- שאנדור קרם (ארנה אורבאן : טבילת האש)
- יוצק הנחושת (אימרה גומבוש : בציר פאטאקי - או שלושת המבחנים של להיות מאורס)
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ללא שקרים (1946)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי)
- Magyar színművészeti lexikon (לקסיקון התיאטרון ההונגרי)
- Színházi adattár. Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet (מאגר התיאטרון)