ביהרנאג'באיום
 סמל ביהרנאג'באיום | |
_5.jpg) | |
| בית מסורתי בביהארנאג'באיום | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | צפון המישור הגדול |
| מחוז |
 היידו-ביהר |
| ראש העיר | Szitó Sándor |
| שטח | 6,135 ק"מ קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,383 (1 בינואר 2023) |
| קואורדינטות | 47°13′24″N 21°14′27″E / 47.22333°N 21.24083°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.biharnagybajom.hu | |
ביהרנאג'באיום (בהונגרית: Biharnagybajom. בעבר: נאג'-באיום[1] ובפי היהודים גם רק "באיום" או "באיאם") הוא כפר במחוז היידו-ביהר בהונגריה, 55 ק"מ מדברצן, שבו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיים אזכור למקום החל משנת 1215. בתחילה, היו במקום שני כפרים שונים, אחד מהם נהרס על ידי הטטרים והטורקים. במאה ה-14 הועברו אדמות הכפר לידיים חדשות, ובעקבות כך עבר צמיחה משמעותית, עד שבשנת 1552 קיבל מעמד של עיירת שוק מידי פרדיננד הראשון.
ביהרנאג'באיום היה היישוב הראשון בהונגריה שהצטרף לנצרות הפרוטסטנטית, על ידי הכומר המקומי מתיאש נוגראדי (הו').
חלק ממוסדות השלטון של מחוז ביהור שכנו בביהרנאג'באיום. תושבי הכפר עסקו באופן מסורתי באריגה. חוזה טריאנון ניתק את הקשרים בין ביהרנאג'באיום לבין אוראדיה, שסופחה לרומניה, ופגע קשות בכלכלת הכפר.
בשנת 1941 מנתה אוכלוסיית הכפר 4725 תושבים. בשנות החמישים החלו להתבצע קידוחי נפט באזור, שהגבירו את התיעוש בכפר, אך תוך זמן קצר מגמת התיעוש נבלמה.
נכון לשנת 2015, חיים בכפר כ־2824 נפש. כ-96% מהם הונגרים והיתר צוענים.
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים החלו לשבת בביהרנאג'באיום בתחילת המאה ה-19, רובם סוחרים ומיעוטם בעלי מלאכות זעירות וחקלאים. "חדר" נוסד במקום בשנת 1816. בשנת 1826 התארגנה הקהילה באופן רשמי, אך הייתה כפופה לקהילת גרוסווראדיין (אורדאה). ב-1848 (ה'תר"ח) נוסדה ישיבה במקום ונתמנה רב, וב-1885 הפכה רשמית לקהילה עצמאית. בשנת 1880 מנתה הקהילה 208 נפש. בשנת 1930 מנתה הקהילה 144 נפש. במפקד הקהילות בהונגריה שנערך ב-1944, מנתה הקהילה 98 איש, מהם 20 משלמי מיסים.
בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרסום חוקי הגזע בשנת 1938 נפגעה קשות פרנסתם של יהודי העיירה. יהודים רבים גויסו לעבודות כפייה. יהודים ראשונים נשלחו לאושוויץ באפריל 1944, אך רוב הקהילה גורשה לגטו באורדאה במאי, ומשם נשלחה לאושוויץ בתחילת יוני. יהודים לא שבו לביהרנאג'באוים אחרי המלחמה. נכון לשנת 2009, בית הקברות היהודי בכפר מוזנח[2].
רבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות שנת ה'תר"ה (1844/1845) החל לכהן כרב בביהרנאג'באיום הרב יעקב גוטליב מטוקאי, שכיהן לפני כן כרבה של חוסט. כיהן בביהרנאג'יבאיום עד לפטירתו בשנת ה'תר"ך 1860.
הרב שמואל זאב הלוי יונגרייז (בנו של הרב אשר אנשל יונגרייז) כיהן עד לפטירתו בשנת ה'תרס"ט (1909/1910) מיד לאחריו ועד שנת 1918, כיהן כרב העיירה הרב מנחם סופר (לימים רבה של טרגו מורש), בעל שו"ת "מנחם משיב".
משנת 1926, אלול ה'תרפ"ו ועד השואה כיהן כרב המקום הרב נפתלי בריסק (בן הרב נתן צבי בריסק, אב בית דין מאג'ארטשעקע, חתן הרב מנחם מנדל שיק אב"ד סיקסו ואחיין הרב חיים צבי אהרנרייך אב"ד מאד). נספה באושוויץ.
בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קהילת יהודי ביהרנאג'באיום התפרסמה בעקבות ספרו של הרב חיים סבתו "בואי הרוח", שם מספר אדון פרקש כיצד כילד יתום נשלח מעירו היידובסרמן והפך לשוליית אופה בביהרנאג'יבאיום:
נסעתי ברכבת עד עיר הבירה של המחוז, דברצן, ומשם באוטובוס עד ביהרנאג'יבאיום... רק פעם בשבוע נסע האוטובוס מדברצן לביהרנאג'יבאיום... הדבר הראשון שראיתי שם היה גגות בתים העטופים קש עבה, סגולה נגד הכפור העז
— חיים סבתו, בואי הרוח, הוצאת ידיעות ספרים 2007, עמ' 60
הווי החיים היהודים בעיירה מתואר בספר. בין השאר נכתב שם כך:
שאלה אחת שאלתי כשבאתי לשם: יש כאן שיעור גמרא? לא, לא היה. זה היה כפר קטן של יהודים קשי יום העמלים לפרנסתם, מפטמים אווזים משחר ועד לילה, ובשבת אחרי התפילה מענגים את השבת בשומן אווזים ובעיתון הונגרי
— עמ' 65
נולדו כאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנדרה לאזאר באיומי (במקורי אנדראש איבאן לאזאר,[3] André Lazar ביצירותיו בצרפתית, בהונגרית: Bajomi Lázár Endre; ביהרנאג'באיום, 19 באוגוסט 1914 – בודפשט, 17 במאי 1987), היה סופר יהודי-הונגרי, מתרגם ספרותי, עורך, היסטוריון ספרותי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, עמ' 88.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ביהרנאג'באיום (בהונגרית)- הערך ביהרנאג'באיום באנציקלופדיה של החיים היהודים לפי השואה ובמהלכה (באנגלית).
- ביהרנאג'באיום, באתר המרכז העולמי לגנאלוגיה יהודית (באנגלית).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יש להבדיל בין נאג'באיום במחוז ביהר לבין נאג'באיום (אנ') במחוז שומוג' וכן לכפר בויאנו מארה (אנ') במחוז ביהור ברומניה שנקרא בפי היהודים "באיום".
- ^ Ellen Renck, BIHARNAGYBAJOM: H&B | Hungary | International Jewish Cemetery Project, IAJGS Cemetery Project (באנגלית בריטית)
- ^ Születése bejegyezve Nagybajom állami születési akv. 111/1914. folyószám alatt.
