ארווין יונגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארווין יונגר
Ervin Junger
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 במאי 1931
טימישוארה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ספטמבר 2019 (בגיל 88) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה תל רגב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Gheorghe Dima Music Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רומנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארווין יונגר (28 במאי 1931 – ספטמבר 2019) היה מלחין רומני-ישראלי, פרופסור מן המניין בבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל אביב.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארווין יונגר נולד בטימישוארה, שברומניה, ב-28 במאי 1931. בשנת 1948 סיים תיכון לאמנויות בעיר קלוז'. בשנים 1946–1951 למד בקונסרבטוריון קלוז'. מוריו היו: זיגסמונד טודוטה (הלחנה), גיאורגה הלמוש (פסנתר), מקס איזיקוביץ' (קונטרפונקט), פרנץ מאיור (תאוריה וסולפג'), וילהלם דאמיאן (תזמור), גאבור יודאל (הרמוניה), אנטונין צ'ולאן (ניצוח), אישטוואן לאקאטוש (תולדות המוזיקה), יוליה סזאגו ויאנוש יאגאמאש (פולקלור).

החל ללמוד ניצוח ופסנתר במכון ההונגרי לאמנויות באקדמיה בקלוז'. שם נתמנה לעוזר מחקר בקתדרה לתולדות המוזיקה (1950–1955), עוזר מחקר בקתדרה להלחנה (1955–1957) ואחר כך למרצה בקתדרה להרמוניה ולקונטרפונקט (1957–1969). עסק במחקר מוזיקולוגי מדעי בסניף קלוז' של המכון לתולדות האמנויות של האקדמיה הרומנית (1955–1957). בשנת 1969 השתתף בקורסים בבית-הספר הלאומי למוזיקה חדישה בדרמשטט. שם למד ממלחינים כמו ג'רג' ליגטי, לוקס פוס, קרלהיינץ שטוקהאוזן ואחרים. בשנת 1975 סיים לימודי דוקטורט במוזיקה בקלוז'. בדצמבר 1976 עלה לישראל התיישב בחיפה ומונה למרצה באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב. לימד גם בסמינר גורדון בחיפה. עלה לדרגת פרופסור בשנת 1980. לימד במשך שנים רבות קורסים בהרמוניה ובקונטרפונקט לסטודנטים. לימד גם קורס על בלה בארטוק (1996). פרסם מאמרים בכתבי-עת ברומניה, בהונגריה ובישראל. יצירותיו פורסמו ברומניה, בעיקר בהוצאות שונות בקלוז' או בבוקרשט ובישראל, בעיקר בהוצאת "אור-תו".

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה שלו עשירה בכרומטיות, מגוונת מבחינה נושאית ואקספרסיבית. כתב ברוב הז'אנרים: מוזיקה לתיאטרון, אופרות, מוזיקה למקהלה, 3 סימפוניות, קונצ'רטי, יצירות נוספות לתזמורת, מוזיקה קמרית, מוזיקה לפסנתר ולעוגב, שירים לקול ולפסנתר.

רשימת יצירות חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי מקלדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 6 אינבנציות בשני קולות לפסנתר
  • 5 אינבנציות לעוגב
  • ביציניה יודאיקה : קטעי קונטרפונקט בשני קולות לפסנתר
  • 7 בגטלות לפסנתר (1961)
  • בלדה לפסנתר
  • פרלוד, כוראל וריצ'רקר על שם באך
  • סונטינה לפסנתר (1950)
  • רונדו לפסנתר (1955)

מוזיקה למקהלה ולתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיר האביב, לפי טקסט של שנדור פטפי, למקהלה ולתזמורת = CÂNTECUL PRIMĂVERII (1953), cantată pentru cor şi orchestră, versuri de Petöfi Sándor
  • קוו ואדיס, טרה, אורטוריה למקהלה מעורבת, קריין ותזמורת = QUO VADIS, TERRA (1969), oratoriu pentru cor mixt, recitator şi orchestră

מוזיקה לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפופיאה הרואית = (EPOPEEA EROICĂ (1951
  • פואמה קונצרטנטית לכינור ולתזמורת = (POEMUL CONCERTANT PENTRU VIOARĂ ŞI ORCHESTRĂ (1953
  • סימפוניה ראשונה = (SIMFONIA I (1953
  • סימפוניה שנייה = (SIMFONIA II-A (1954
  • פתיחה לבני הנעורים = (UVERTURĂ TINEREASCĂ (1957
  • דיברטימנטו מס' 1 לתזמורת כלי קשת ולטימפני = (DIVERTISMENTUL NR. 1 PENTRU ORCHESTRĂ DE COARDE ŞI TIMPANE (1958
  • פתיחה חגיגית = (UVERTURĂ FESTIVĂ (1959
  • קונצ'רטו לצ'לו ולתזמורת = (CONCERT PENTRU VIOLONCEL ŞI ORCHESTRĂ (1959, rev. 1964
  • סימפוניה שלישית = (SIMFONIA III-A (1960
  • דיברטימנטו מס' 2 לתזמורת כלי קשת ולטימפני = (1968) DIVERTISMENTUL NR. 2 PENTRU ORCHESTRĂ DE COARDE ŞI TIMPANE

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פואמה-סונטה לכינור (או צ'לו) (1956)
  • סונטינה לכינור ולפסנתר (1957)
  • רביעיית כלי קשת מס' 1 (1955)

מוזיקה למקהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלושה פרקי מקהלה למקהלה מעורבת = TREI CORURI (1956), coruri mixte

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Disciplina harfei לקול בס ולפסנתר / טקסט מאת נינה קאסיאן
  • מחזור רינת דוד / טקסט מאת דוד שנאפ
  • הנביא והילד

ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A guide of harmony exercises = מדריך לתרגילי הרמוניה
  • Contrapunctul Baroc la doua voci
  • ASPECTE CROMATICE MAI PUŢIN CUNOSCUTE ÎN ARMONIA MODALĂ A RENAŞTERII ENGLEZE, în: LUCR.MUZICOL., Cluj, nr. 2, 1966
  • ASPECTE CROMATICE ÎN STILUL ARMONIC MODAL AL SECOLELOR XIV – XVI, în: LUCR.MUZICOL., Cluj, nr. 3, 1967
  • MEDITAŢII TIHNITE DESPRE VIAŢĂ ŞI MUZICĂ. Cluj, Edit. Casa Cărţii de Ştiinţă, 2001
  • 1960 ,(LUCRĂRI DIDACTICE: CURS DE ARMONIE. Bucureşti, Edit. Didac. (în colaborare cu Tudor Jarda şi Celestin Cherebeţiu

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]