אקוופוניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משתלה בה מגדלים צמחים בצורת האקוופוניקה.

אקוופוניקהאנגלית: Aquaponics) היא דרך לגידול צמחים בסביבה מימית בשימוש בבעלי חיים כמו דגים למערכת ממחזרת, המעניקה דשונת טבעית.

עיקרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיקרון המנחה של המערכת האקוופונית מבוסס על כך שהפרשותיהם של בעלי החיים הגדלים בסביבה מימית (לדוגמה דגים) מופרשים למים כמוצר לוואי ההופך לרעיל לאחר זמן מה לבעלי החיים שהפרישו אותו; לעומת זאת, לצמחים, מים אלו מהווים מוקר דשן איכותי וגבוה. על כן, במערכת האקוופונית, הצמחים גדלים בצורה כזו (לדוגמה בגידול הידרופוני) המאפשרת להם לספוח את הפרשות הדגים מן המים להשתמש בהם כדשן ובכך לטהר את המים מן המרכיבים הרעילים לבעלי החיים. המים, שבשלב זה חזרו להיות נקיים וראויים לגידול, חוזרים אל מכל גידול בעלי החיים, וכך נמשך מחזור הגידול.

במערכת האקוופונית אין איבוד מים ואין צורך בהוספתם, למעט אידוי, צריכה על ידי הצמחים ובעלי החיים הגדלים במערכת. המערכת סומכת על הקשר בין מרכיביה כקשר השומר על סביבה מאוזנת. ישנו מגוון גדול מאוד של מערכות אקוופונית, החל ממערכות קטנות המתאימות לגידול בתוך הבית וכלה במערכות ענק מסחריות, הן יכולות להשתמש במים מליחים או במים מתוקים כל זאת תלוי בסוגי הגידולים אותם רוצים להניב מהמערכת.

אופן פעולת הדשן במערכת אקוופונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשות של דגים, או כל חומר אורגני אחר כגון: חומר צמחי נרקב, מזון דגים שלא נאכל וכו' הופכים לאמוניה, ויש צורך במושבת בקטריות בגודל פרופורציונלי לייצור האמוניה הקבוע, כך שנדרשת יצירה של שכבות בקטריות במים. השכבה הראשונה מפרקת אמוניה לניטריט, והשנייה מתחילה להתפתח כשהניטריט זמין, והופכת אותו לניטראט. אמוניה היא רעילה מאוד לדגים, ניטריט רעיל פחות וניטראט כמעט שאינו רעיל. תהליך ההפיכה לניטראט נמשך שבועיים לכל הפחות ולפעמים יותר. אמנם מושבות החיידקים נוצרות תוך מספר ימים, אבל בתקופה ההסתגלות שלהן הן לא חזקות מספיק כדי למנוע עליות חדות בריכוז האמוניה משום שהן צריכות להסתגל לעוד גורמים רבים ולהגיע לאיזון עם המערכת.

קיים הבדל מהותי בין ספיגת האמוניה כמקור מזון לצמחייה בין צמחי מים לצמחים רגילים. צמחים רגילים מעדיפים שהאמוניה תתפרק לניטראט, ויעילות הספיגה עולה כשרמת החומציות גבוהה יותר - 7–7.5, לעומת צמחי מים שמעדיפים אמוניה ורמת חומציות של 6.6–6.8. צמחי מים חשובים מאוד בסינון רעלים, ובריאות הצמחים קשורה ישירות לבריאות הדגים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקוופוניקה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.