אנטוניה פרייזר
 | |
| אנטוניה פרייזר מתראיינת בשנת 2010 | |
| לידה |
27 באוגוסט 1932 (בת 91) לונדון, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| שם לידה | אנטוניה מרגרט קרוליין פאקנהם |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת  |
| לאום | בריטית |
| עיסוק | סופרת, היסטוריונית, ביוגרפית |
| מקום לימודים |
ליידי מרגרט הול, אוקספורד, דרגון סקול, St Mary's School |
| שפות היצירה | אנגלית |
| תחום כתיבה | סיפורת, עיון |
| סוגה | ביוגרפיה, רומן, היסטוריה, רומן בלשי |
| יצירות בולטות |
Mary Queen of Scots, Marie Antoinette: The Journey |
| תקופת הפעילות | מ-1969 |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
רבקה פרייזר, נטשה פרייזר, אורלנדו פרייזר, בנג'מין פרייזר, פלורה פרייזר, דמיאן פרייזר |
| פרסים והוקרה |
|
| אתר רשמי | |
  | |
ליידי אנטוניה מרגרט קרוליין פרייזר CH DBE (נולדה ב-27 באוגוסט 1932, לונדון, הממלכה המאוחדת) היא סופרת, היסטוריונית, וביוגרפית בריטית. היא אלמנתו של המחזאי זוכה פרס נובל לספרות (2005) הרולד פינטר, ועד מותו בשנת 2008 נקראה גם אנטוניה פינטר.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרייזר היא בתו של פרנק פאקנהם, הרוזן השביעי מלונגפורד (1905–2001), ושל רעייתו, אליזבת פאקנהם, לבית הארמן (1906–2002). בשל היותה בתו של רוזן, היא זוכה לכינוי הכבוד "ליידי", ולכן נקראת בדרך כלל באנגלית "ליידי אנטוניה".[1] בנעוריה, המירה את דתה לנצרות קתולית, בעקבות הוריה (אביה היה פרוטסטנטי ואמה הייתה אוניטרית ויחד עם שאר ילדיהם.[1][3]
היא התחנכה בבית הספר Dragon באוקספורד,[1] בבית הספר על שם מרים הקדושה באסקוט (אנ'), ולאחר מכן בקולג' ליידי מרגרט באוניברסיטת אוקספורד.
בשנת 1956 נישאה לפוליטיקאי סר יו פרייזר (1918–1984), נצר אצולה סקוטי וחבר המפלגה השמרנית בבית הנבחרים הבריטי, שהיה מיודד עם משפחת קנדי האמריקאית.[4] נולדו לזוג שישה ילדים, שלושה בנים ושלוש בנות. כל שלוש הבנות סופרות וביוגרפיות בעצמן. שניים מהבנים בנקאים ואחד עורך דין עסקי. בשנת 1975, ניצלו בני הזוג פרייזר, יחד עם קרוליין קנדי שביקרה אותם באותה עת, ממטען חבלה שהוטמן תחת מכוניתם על ידי הצבא הרפובליקני האירי (IRA). ההתפוצצות הרגה שכן, חוקר סרטן בשם גורדון המילטון פרלי.[4][5]
בשנת 1975 החלה פרייזר לקיים רומן עם המחזאי הרולד פינטר, שהיה נשוי באותה עת לויויאן מרצ'נט.[1] בשנת 1977, לאחר שחיה עם פינטר כשנתיים, התגרשה מפרייזר.[1]מרצ'נט התלוננה בפומבי, והקשתה על פינטר להתגרש ממנה. בשנת 1980, מיד עם גירושי פינטר ומרצ'נט, נישאו פרייזר ופינטר. כמה שנים אחר כך, לאחר מות שני בני זוגם הקודמים, השיא כומר ישועי את פרייזר ופינטר בהתאם לתפיסות הנצרות הקתולית (שאינה מכירה בגירושים).
פרייזר מתגוררת באזור הולאנד פארק, ברובע קנסינגטון בלונדון, ושם היא כותבת. בשנת 2011 קודמה במסדר האימפריה הבריטית מדרגת קצינה לדרגת גבירה מפקדת, על תרומותיה לספרות האנגלית.[6]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרייזר עבדה כמזכירה עבור המו"ל ג'ורג' וויידנפלד, שלימים הוציא את ספריה. יצירתה הראשונה שפורסמה היא ביוגרפיה של מרי מלכת סקוטלנד (1969), והיא זכתה להצלחה. בעקבותיה פרסמה פרייזר ביוגרפיות היסטוריות נוספות, בהן ביוגרפיה מצליחה על אוליבר קרומוול (1973).[7] הביוגרפיה שחיברה על צ'ארלס השני, מלך אנגליה (1979) השפיעה על המיני-סדרה של ה-BBC "צ'ארלס השני: הכוח והתשוקה".[8] בשנת 1990 פרסמה פרייזר ספר בשם "מלכות לוחמות", על דמויות היסטוריות שפיקדו על צבאות, כגון בודיקיאה וקלאופטרה. בשנת 1992, שנה לאחר שההיסטוריונית אליסון ויר פרסמה ספר בשם "שש נשותיו של הנרי השמיני", פרסמה פרייזר ספר משלה באותו שם. בשנת 1996 פרסמה ספר על קשר אבק השריפה, עליו זכתה בפרס הספרותי של סיינט לואיס וכן בפרס פגיון הזהב לכתיבה לא-בדיונית של ה-Crime Writers' Association. הביוגרפיה שחיברה על מארי אנטואנט (2001) עובדה לסרט משנת 2006 בבימוי סופיה קופולה, בכיכוב קירסטן דנסט.
היא זכתה בפרס וולפסון להיסטוריה על ספרה "הכלי החלש יותר", מחקר על חיי נשים באנגליה של המאה ה-17. בין השנים 1988 ו-1989 שימשה נשיאת ארגון PEN באנגליה, ועמדה בראש הוועדה לסופרים כלואים של הארגון הבינלאומי.
בנוסף, חיברה פרייזר סדרה של רומנים בלשיים, והגיבורה ברובם היא ג'מיימה שור. לימים הופקה סדרת טלוויזיה על בסיס הספרים, והיא שודרה באנגליה בשנת 1983. באותה שנה שימשה פרייזר נשיאת מועדון וולטר סקוט באדינבורו.[9]
בשנת 2010 פרסמה ספר זכרונות בשם "אתה מוכרח לעזוב? חיי עם הרולד פינטר".[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אנטוניה פרייזר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 מל גאסו, "הגבירה סופרת" (אנגלית), במגזין הניו יורק טיימס, 9 בספטמבר 1984.
- ^ "חדרי עבודה של סופרים: אנטוניה פרייזר", הגרדיאן, 13 ביוני 2008.
- ^ דניאל סנומן, ליידי אנטוניה פרייזר (אנגלית), בכתב העת History Today, שנה 50, גיליון 10 (אוקטובר 2000), עמ' 26-28.
- ^ 1 2 כתבת הספד (אנגלית) בניו יורק טיימס, 7 במרץ 1984.
- ^ 1974-75:שנת הפיגועים בלונדון (אנגלית), באתר ערוץ 4 של ה-BBC.
- ^ רשימת הכיבודים המלכותית לשנת 2011 (אנגלית), בלונדון גאזט, גיליון 59647, 31 בדצמבר 2010.
- ^ ספרים היסטוריים באתר הרשמי
- ^ מתוך הערות בגרסת ה-DVD של הסדרה
- ^ תיעוד הנשיאים באתר המועדון.
- ^ אנטוניה פרייזר מספרת את סיפור האהבה שלה עם הרולד פינטר, באתר הגרדיאן, 9 ביוני 2009.