אנואר שאול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנואר שאול
أنور شاؤول
לידה 1 ביולי 1904
חילה, עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בדצמבר 1984 (בגיל 80) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנואר שאול יושב מימין

אנואר שאולערבית: أنور شاؤول1904, אל-חלה14 בדצמבר 1984[1][2]), משורר ועיתונאי יהודי-עיראקי, יליד אל-חלה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 19241925 ערך את העיתון הציוני העיראקי "אל-מצבאח" ("המנורה"). באותה תקופה כתב גם שירים המבטאים את אמונתו בלאומיות היהודית. במשך שלוש שנים שימש כמזכיר הקהילה היהודית בבגדאד, אך אז החל מתנכר לקהילה היהודית, וב-1937 אף חתם על הצהרה אנטי-ציונית.[3]

בשנת 1929 הקים את השבועון הספרותי "אל-חאציד" (בערבית: الحاصد, "הקוצר"), אותו ערך עד שנת 1938. השבועון הציג פרשנות פוליטית, שכללה בין היתר ביקורת על הפשיזם האירופי ותמיכה בעצמאות מלאה לעיראק מבריטניה. תחת הנהגתו, הפך "אל-חאציד" לשבועון העיראקי החשוב ביותר.

שאול היה העיראקי הראשון שעסק בבעיות עממיות ודרש לבטל את הרעלה וכן שיפור מעמדן של הנשים. סיפוריו הראשונים פורסמו ב-1930 באנתולוגיה "היבול הראשון". ליקט ב-1937 אנתולוגיה של סיפורים קצרים מתורגמים בשם "סיפורי המערב". ספריו האחרים הם "בהמולה של העיר", 1955 וכרך שירים, "לחישות הזמן", 1956.[3]

שאול ראה עצמו יהודי עיראקי בן העם העיראקי; תחילה לא עלה לישראל עם גל העלייה הגדול של יהדות עיראק במבצע עזרא ונחמיה ב-1951, אך אחרי 20 שנה, בשנת 1971, עזב את עיראק לישראל[3][4] בשל רדיפת השלטון העיראקי אחר היהודים שנותרו.[5] בישראל כינס ופרסם את שיריו בערבית, וכן כתב ופרסם בשנת 1980 את האוטוביוגרפיה "סיפור חיי בארץ הנהריים", אשר פורסם בערבית ולא תורגם לעברית.[4]

נפטר ב-1984 בקיראון שליד תל אביב והוא בן 80.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.