אנדרטת הסירה לזכרו של אברהם ישראל (כושי)

אנדרטת הסירה לזכרו של אברהם ישראל
תמונת האנדרטה, מצולמת מדרום לצפון מעל כביש החוף
תמונת האנדרטה, מצולמת מדרום לצפון מעל כביש החוף
תמונת האנדרטה, מצולמת מדרום לצפון מעל כביש החוף
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם סגן אלוף אברהם ישראל ("כושי")
כתובת כביש החוף באזור מושב עין אילה
קואורדינטות 32°37′37″N 34°55′58″E / 32.627031°N 34.932689°E / 32.627031; 34.932689
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנדרטת הסירה היא אנדרטה לזכרו של סגן-אלוף אברהם ישראל "כושי" (28 בדצמבר 1954 - 29 בספטמבר 1991), שניצבת מעל כביש החוף באזור מושב עין אילה, על גבי סלע כורכר המשקיף לים התיכון.

עם פטירתה של אלמנתו יונה ("יוני") הוסף פסלון יונה מברזל בקצה התורן לזכרה.

תיאור, מועד ומיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדרטה דמוית סירת מפרש המשקיפה אל האופק ממרומי צוק הכורכר. במרכזה נר זיכרון מסתובב. החלק התחתון של הסירה חתוך כך שהוא יוצר את הכיתוב "כושי" ובולט בצבע אדום. האנדרטה הוקמה בשלהי שנת 1996.

האנדרטה באה להנציח את זכרו של סא"ל ישראל אברהם (כושי) ואת אהבתו לים, למישור החוף ולסביבה בה חי כתושב זכרון יעקב.

האנדרטה הוצבה על סלע כורכר, מערבית לעין אילה, נצפית היטב לנוסעים בכביש 2.

מרכיבי האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירת המפרש – מסמלת את אהבתו של סא"ל אברהם לים, את ילדותו בקרבת הים, דרך לימודיו בבית הספר לקציני ים עכו וכלה בשירותו כקצין ומפקד על כלי שיט בחיל הים.

הכיתוב "כושי" בתחתית הסירה – מתאר את כינוי החיבה בו קראו לו חבריו מיום היכנסו לבית הספר לקציני ים עכו.

המיתרים המחברים את הסירה לקרקע – מסמלים את החיבור שהיה לו לאדמה ולארץ.

נר זיכרון – "דולק לזכרו" באופן קבוע.

הצבע השחור והצבע האדום – הם צבעי זיכרון המסמלים את היות האנדרטה אתר הנצחה.

היונה – בקצה התורן, לזכרה של יונה (יוני) ישראל, רעייתו, מחברת ביניהם מחדש.

יוזמי, מתכנני ומקימי האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון בניית הפסל הגיע מתרומות חברים וממשפחתו. בניית והצבת האנדרטה בוצעה אף היא על ידי חבריו: בני הוד יזם, עיצב את האנדרטה, וליווה את כל הביצוע. גדי אריאל העביר את הציור לגרפיקה וצייר אותה על המתכת, לפני חיתוך. הביצוע נעשה במסגרייה של דורון עמיר. בהכנת הסלע השתתף יוסי יוגב, וכן מתנדבים רבים. שינוע הפסל התבצע בעזרתו של איציק עזר.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרשית בנויה מברזל בעובי 10 מ"מ. גודל הסירה באורך 3 מטר ורוחב שני מטר. גובה המפרש 3 מטר. פלטת המתכת התחתית באורך 3 מטר ורוחב מטר אחד, משטח בטון עליה היא מורכבת בגודל 3 על 4 מטר ובעובי 40 ס"מ, כאשר ארבע אוזני ההרמה שקועות בבטון. מהמפרש לבסיס הותקנו שני כבלי תפיסה מפלדת אל-חלד בעובי 10 מ"מ לאיזון וחיזוק הפסל. בשנת 2019 לאחר נפילת הפסל בסערה נוספו 4 מוטות ברזל 6 מ"מ לחיזוק.

כל חלקי הברזל צבועים בצבע עמיד למזגי אוויר מגוונים. לפי התכנית הותקנה מערכת תאורה סולארית ומתקן לקולטים.[א] בשנת 2016 נוסף בקצה התורן פסלון בדמות יונה עשויה מברזל לציון זכרה של יונה (יוני) ישראל שהלכה לעולמה.

לוח אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הקמת המפרשית
תאריך התרחשות הערות
29 ספטמבר 1991 נפטר אברהם ישראל (כושי) ממחלת הסרטן (לוקמיה) והוא בן 37 בלבד. השאיר אחריו אישה יונה ושני ילדים קרן וטל.
1992 – 1995 התגבשה ההחלטה לבנות אנדרטה לזכרו של אברהם (כושי) החלו סקיצות ראשוניות עד לגיבוש התצורה.
יוני 1995 יוני 1996 גיוס תרומות. תרומות נאספו ממשפחה וחברים
יולי 1996 נחתכו פחים והורכב הפסל ע"ג משטח בטון בחצר בית המלאכה של דורון עמיר במפרץ חיפה.
יולי – אוגוסט 1996 אותרה נקודת ההצבה. הסלע במקום סותת והוכן לקבלת הפסל
ספטמבר 1996 פסל המפרשית הוצב במקומו.
ספטמבר 1998 הותקנה תאורה סולארית בפעם הראשונה.
יולי 2001 הותקנה תאורה סולארית בפעם השנייה.
יולי 2016 יונה ישראל (יוני) אלמנתו של סא"ל ישראל נפטרה ממחלת הסרטן.
23 יולי 2016 הותקן פסלון של יונה על תורן המפרשית. לזכרה של יוני.
05 בינואר 2019 בעקבות סערת חורף עזה, המפרשית נפלה על צידה.
12 בפברואר 2019 המפרשית שוקמה והוצבה מחדש. הורמה בעזרת מנוף זמני שהוקם ע"ג המשטח. ריתוך מוטות תמיכה וצביעה מחדש

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונה ישראל, כושי 1991-1954, הוצאה משפחתית, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאורה סולארית הותקנה פעמיים אך עקב גנבות הוחלט לא לחדשה.
  2. ^ מימין לשמאל: דודי אחיו טל בנו ארז אחיו פינקי חברו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]