אל תגנבו לי את התור
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | עודה בשאראת |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2018 |
| מספר עמודים | 45 |
"אל תגנבו לי התור" הוא ספר ילדים מאת הסופר והעיתונאי עודה בשאראת, אשר מלווה באיוריה של בתיה קולטון. הסיפור יצא לאור על ידי כתר הוצאה לאור, בנובמבר 2018. הספר מתאים לבני שבע עד עשר, מכיל 45 עמודים והוא מנוקד.[1]
"אל תגנבו לי את התור" מדבר על חלא, תלמידה בכיתה ב, שמחליטה יום אחד להיות עצמאית יותר ולהכין בעצמה את הכריך לבית הספר.[1]
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלא, תלמידה בכיתה ב, מחליטה יום אחד להיות עצמאית יותר ולהכין בעצמה את הכריך לבית הספר. אמהּ של חלא מעודדת את הבת להתחייב לתפקיד אחראי יותר: לקנות בכל בוקר במכולת לחמניות טריות, גבינה ונקניק, וכל מה שצריך כדי להכין כריך בריא וטעים.
ההתנסות הראשונה של חלא הייתה מתסכלת, התברר לה שנוח למבוגרים להתעלם מילדה העומדת בסבלנות בתור ולקבל את מבוקשם. גם הניסיון השני לא עלה יפה, כשהגיע תורה של חלא לקבל את המצרכים נכנס למכולת שכן שהכיר אותה, החמיא לה על יופייה ומיד קיבל את מבוקשו מהמוכר כאילו חלא בכלל לא קיימת.
המחמאה - כביכול שלוותה בזלזול מתנשא הכעיסה את חלא ועוררה בה מחשבות, חלא לא מוכנה לשתוק יותר…
בסיפור, חלא מייצגת את בני גילה ומנסה להשמיע את קולם כדי שהמבוגרים יפסיקו להתעלם מהם.[2]
על מחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוֹדֶה בִּשַׁארַאת הוא סופר ופובליציסט. מתגורר עם משפחתו בכפר יפיע. אל תגנבו לי את התור הוא ספרו הראשון לילדים.[3]
פרשנות של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור שכתב עודה בשאראת מתרחש ביישוב ערבי. חלא ואימה ממלאות תפקיד מגדרי וחברתי חשוב, הן מסמנות עצמאות נשית, חופש דעה וחופש ביטוי כערכי חיים.[1] עם זאת, הבעיה שחלא אינה מוכנה להשלים איתה ופועלת לפתור אינה מקומית ואינה קשורה לזהות לאומית זו או אחרת. היא מעסיקה את בני גילה של חלא באשר הם, בהיותם קבוצה מוחלשת בידי מבוגרים ותלויה בהם. הסיפור רלוונטי לחברה הישראלית הרחבה, ועשוי לעורר קוראים צעירים להשוואת ניסיונם האישי לזה של חלא והצפת סימני שאלה.[1]
בשאראת מתמקד בתופעה הזאת כפי שילדים חווים אותה לעיתים קרובות מצד מבוגרים. לגיבורה שלו הוא ארגן מאבק פוליטי בין־דורי. זה כמעט אינו נמצא בספרות ילדים ישראלית עכשווית, שבה הקונפליקטים עם המבוגרים הם בדרך כלל פסיכולוגיים־ אישיים בתוך המשפחה. בשאראת מדגים לקוראים שיעור בסיסי ביחסי כוחות, אבל גם מספר על התקדמות והתבגרות, שפירושן לעיתים קרובות מרד בדור המבוגרים.[3]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 אל תגנבו לי את התור, באתר דףדף
- ^ עוֹדֶה בִּשַׁארַאת, אל תגנבו לי את התור, כתר, 2018
- ^ 1 2 "אל תגנבו לי את התור": עודה בשאראת מעביר לילדים שיעור במאבק חברתי, באתר הארץ