אלעזר מרדכי קניג
 | |
| הרב קניג בחג הסוכות, 2010 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1945 ח' בחשוון ה'תש"ו  ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 2018 (בגיל 73) כ"ג בטבת ה'תשע"ט  צפָת, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי העתיק בצפת |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 31 בדצמבר 2018 |
| השתייכות | חסידות ברסלב |
| רבותיו |
הרב מרדכי שרעבי הרב גדליהו אהרן קניג הרב שלמה קצין |
| בני דורו |
הרב יעקב מאיר שכטר הרב אליעזר שלמה שיק |
| בת זוג | חיה קניג |
| אב |
גדליהו אהרן קניג |
  | |
הרב אלעזר מרדכי קֶנִיג (ביידיש קֶענִיג; ח' בחשוון ה'תש"ו, 15 באוקטובר 1945 – כ"ג בטבת ה'תשע"ט, 31 בדצמבר 2018) היה רב ומנהיג רוחני בחסידות ברסלב[1]. היה רב קהילת ברסלב בצפת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לגדליהו אהרון קניג ולאסתר יהודית לבית ערנטרוי. אביו היה מגדולי תלמידיו של ר' אברהם שטרנהרץ, שעלה לארץ מאומן. למד בתלמוד תורה "עץ חיים", בישיבת ברסלב בבני ברק ובישיבת מיר בירושלים.
ב־28 בנובמבר 1966 נשא לאשה את חיה ברגר[2]. לאחר חתונתו התגורר בבני ברק ולמד בכולל אברכים של חסידות ברסלב בעיר, שם למד עם הרב שלמה קצין קבלה בספר עץ חיים[3]. בנוסף למד קבלה גם אצל הרב מרדכי שרעבי. אביו הרב גדליה היה מורו בתורת החסידות.
אביו הקים את ה"אגודה להחייאת היישוב הדתי בגליל העליון" שמטרתה הקמת מרכז תורני בצפת[4]. לשם כך שכר הרב קניג דירה בצפת, ועבר לגור בה ב-1976[5]. הוא למד עם ילדיו בביתו מאחר שלא מצא תלמוד תורה בעיר,[1] ובתום כשנה חזר לגור בבני ברק. בקיץ 1980, לאחר הקמת מוסד תלמוד התורה בצפת, נפטר אביו באופן פתאומי, והרב קניג קיבל את הנהגת המיזם יחד עם אחיו. באותו החודש הוא קבע שוב את מושבו בצפת, וסביבו התגבשה קהילת נחל נבע מקור חכמה כקהילה חרדית־חסידית, שקלטה לתוכה מאות בעלי תשובה.
בשנת 1988 החל להתפתח אצלו פיברוזיס ריאתי, שהלך והחמיר, עד שסכנה נשקפה לחייו. לאחר התייעצות עם הרב וואזנר, טס הרב קניג ב־22 באוגוסט 2004 לארצות הברית, על מנת לבצע ניתוח להשתלת ריאות.[6]. בינואר 2005, לאחר מספר חודשי המתנה, הניתוח בוצע בהצלחה בבית החולים בלוויו במנהטן[7]. בחזרתו לישראל נערכה קבלת פנים פומבית בכיכר המגינים בעיר העתיקה בצפת, סמוך לביתו[8]. מאז בכל שנה חגג את תאריך הניתוח, ה' בשבט, בסעודת הודיה.
בשנותיו האחרונות עקב השפעות הניתוח שעבר, היה נוסע פעם בשנה לארצות הברית לטיפולים. ב-18 בדצמבר 2018 הרב קנה את חלקת הקבר שלו[3] בבית העלמין החדש בצפת, בסמוך לקברו של רב העיר צפת הרב לוי ביסטריצקי; שבועיים לאחר מכן נפטר, בכ"ג בטבת תשע"ט, ושם נטמן. בלווייתו השתתפו אלפי איש[9].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אב ל-7 בנים ו-6 בנות.
הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב קניג השתייך לזרם בחסידות ברסלב שהוביל רבי אברהם שטרנהרץ, נכד רבי נתן מנמירוב. המאפיין הבולט ביותר של זרם זה היה בשעתו הדגש על שהות במירון בימי ראש השנה כאשר לא מתאפשר לחסידים להגיע לקיבוץ באומן שבאוקראינה, כצוואתו של רבי נחמן מברסלב, מייסד החסידות. זאת בניגוד לדעת תלמידי הרב בנדר שסבר כי יש להתקבץ בירושלים.
בתקופתו לראשונה התאפשרה נסיעה חופשית לאוקראינה בשנת 1989, לאחר כ-70 שנות שלטון סובייטי. בשנתיים הראשונות לפתיחת הגבולות הרב נשאר במירון בראש השנה, בנימוק כי האפשרות לנבצרים לשהות במירון היא הוראה לדורות. לאחר מכן בכל שנה נסע הרב קניג לאומן, גם בראש השנה תשס"ה, שבו הגיע לאומן בטיסה רפואית מונשם עם בלוני חמצן.[7][6]
פולמוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיבות רבה ראה במסירת והפצת תורתו והוראותיו של רבי נחמן מברסלב, ללא שינויים. בל"ג בעומר 2006 נשא הרב קניג דברים חריפים כנגד הרב ירמיה כהן מצפת, שהוציא קונטרס התוקף את שיטת חסידי ברסלב[10]. לאחר פטירתו של הרב קניג הופץ תיעוד וידאו שלו, שבו הוא שולל את תמיכתו באליעזר ברלנד שהורשע במעשים מגונים. בסרטון הוא מצטט את אביו שאמר עליו כי הוא "טמא ומטמא במגע ובמשא", והוסיף ש"ה'מצוות' של ברלנד יותר גרועים מהעבירות שלו!".[11] הדברים הגיעו, בין היתר, על רקע הוראות של ברלנד לחסידיו, הסותרות את פרשנותו של הרב קניג לדברי רבי נחמן. דוגמה לכך ניתן למצוא בהתנגדותו הנמרצת לרעיון שהציווי של רבי נחמן להתקבץ אצלו תקף רק לערב ראש השנה ולא לחג עצמו. רעיון שברלנד הפיץ בציבור וקניג ראה בו סילוף משמעותי.
תדמיתו המתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את רוב חייו הקדיש להעברת ושמירת מסורת חסידי ברסלב, כפי שלמד מאביו, שקיבל מהרב שטרנהרץ. בשבת בעת סעודה שלישית היה מוסר שיעור שבועי קבוע בספר ליקוטי מוהר"ן, על פי מחזור רב שנתי בן תשע שנים שהתבסס על כרונולוגיית מסירת הדרשות של רבי נחמן, בין השנים 1801–1810[12]. השיעורים היו ממוקדים בפשט הדרשות, יחד עם פירושי ר' נתן מנמירוב, כחלק מתפיסת הדיוק של הרב קניג בהעברת המסורת. שיעוריו מיתגו אותו כבעל אופי מתון ורגוע, שנקרא בלשון החסידים "יישוב הדעת".
הרב קניג לא פרסם את חיבוריו התורניים בכתב, מלבד פירושו על "מעשה מביטחון" של רבי נחמן מברסלב שהופץ בחוברת רשמית־למחצה ב-2014. בנוסף, משנת 2012 החל להוציא לאור את מכתבי אביו בסדרת ספרים תחת השם "שערי צדיק".
בבוקר יום השלושים לפטירתו הכריז אחיו יצחק כי מנהיג הקהילה יהיה מעתה אחיהם המשותף הרב נתן אפרים קניג[13]. בנוסף, מורה הצדק יהיה בנו של הרב קניג, נחמן.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השריפה אשר שרף ה': תמונות מחיי הגר"א קניג זצ"ל, באתר JDN, 31 בדצמבר 2018
- ישראל כהן, המתח, הנטישה והמשבר שנמנע: כך הושג השקט בקלויז, באתר כיכר השבת, 23 בספטמבר 2017
- חזקי שטרן, מסע הלווית הגאון רבי אלעזר מרדכי קעניג זצ"ל בצפת, באתר כיכר השבת, 31 בדצמבר 2018
- ביאור מהרב אלעזר מרדכי קעניג על מעשה מביטחון של רבי נחמן מברסלב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אריה ארליך, בברסלב בערה אש, מגזין משפחה (שבועון), 03.01.2019
- ^ קיג, שערי צדיק, כרך ד, משפחת קעניג, תשע"ג, עמ' קמח
- ^ 1 2 בני הרב בניחום אבלים, באתר סרטון ביוטיוב
- ^ רשם העמותות, עמותת נחל נבע מקור חכמה, באתר גיידסטאר
- ^ תצא, שערי צדיק, כרך ט, משפחת קעניג, תשע"ו, עמ' קעג
- ^ 1 2 אשר מדינה, ה' העניק לי את החיים מחדש, מפתח העיר, 22.06.2005
- ^ 1 2 מנחם גרין, כשהריאות חדלו לתפקד בפילדלפיה נולד גוי, קולות, 2005
- ^ אהרן גרנות, שובו של הרב, משפחה (שבועון), 09.06.2005
- ^ נחמן שטרנהרץ, אבל בחסידות ברסלב: הגאון רבי אלעזר מרדכי קעניג זצ"ל, באתר כיכר השבת, 31 בדצמבר 2018
- ^ נטע סלע, סערה בברסלב: "פגעו ברבי נחמן", באתר ynet, 15 ביוני 2006
- ^ תיעוד בו נשמע ונראה הרב אלעזר מרדכי קעניג בדברים חריפים נגד המתועב ברלנד
- ^ נתן מנמירוב, נט, חיי מוהר"ן, הרב מטשעהרין, תרל"ד, 1874
- ^ משה ויסברג, הממשיך מברסלב: הכירו - מונה במקום אחיו למנהיג הקהילה, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2019
- ^ משה ויסברג, המצבה הפשוטה של הרב ומי מונה לממשיך, באתר בחדרי חרדים, 28.01.19
| חסידות ברסלב | ||
|---|---|---|
| אתרים | אומן • ברסלב • קבר רבי נחמן מברסלב | |
| רבנים | נחמן מברסלב • נתן מברסלב • נחמן מטולטשין • נחמן מטשערין • אברהם חזן • אברהם שטרנהרץ • אלתר טפליקר • ישראל קרדונר • ישראל דב אודסר • לוי יצחק בנדר • שמואל שפירא • גדליהו אהרן קניג • יחיאל מיכל דורפמן • אלעזר מרדכי קניג • יעקב מאיר שכטר • אליעזר ברלנד • אליעזר שלמה שיק • ישראל יצחק בזנסון • שלום ארוש • ארז משה דורון • ניסן דוד קיוואק • יצחק לעזער | |
| ספרות | ליקוטי מוהר"ן • ספר המידות • סיפורי מעשיות משנים קדמוניות • שיחות הר"ן • מגילת סתרים • ליקוטי עצות • ליקוטי תפילות • ליקוטי הלכות • עלים לתרופה • שבחי הר"ן • חיי מוהר"ן • משיבת נפש • ספרים נוספים | |
| קהילות | קהילת ברסלב צפת • ישיבת שובו בנים • מוסדות חוט של חסד • נ נח נחמ נחמן מאומן • השול | |
| מנהגים | תיקון הכללי • התבודדות • הקיבוץ באומן • ניגוני ברסלב | |