אישה אחת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אישה אחת
סוגה סדרת רשת
יוצרים נילי צרויה
בימוי טל ברנר, אילנה ריינה, לימור שמילה, דנה לרר, מיכל גסנר
משתתפים נילי צרויה
פרסים פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, Impact award בפסטיבל מלבורן, Best Directing בפסטיבל ניו זילנד
ארץ מקור ישראל
שפות עברית (כתוביות באנגלית)
מספר פרקים 6
הפקה
מפיק נילי צרויה, לינור לביא
צלמים אביגיל שפרבר, עירית שרביט, רותם בכר, נעה שחם, זיו ממון
אורך פרק 5 דקות
שידור
רשת שידור יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם
קישורים חיצוניים
אישה אחת ביוטיוב
דף התוכנית ב-IMDb

אישה אחת היא סדרת רשת ישראלית, זוכת פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה, החושפת סיפורים אמיתיים של נשים העוסקים במיניותן, באמצעות שחקנית אחת.

את הסדרה יצרה והפיקה נילי צרויה, שחקנית תיאטרון וקולנוע, בעקבות ראיונות שקיימה עם עשרות נשים, מתוכן בחרה את הסיפורים המובילים. כל פרק בסדרה מבוסס על עדות אמיתית של אישה שביקשה להישאר אנונימית ועל כן מסופרת באמצעות צרויה, אשר מחליפה זהויות מפרק לפרק.

הסדרה צולמה בסגנון דוקומנטרי, הופקה באופן עצמאי, וכוללת שישה פרקים באורך של כחמש דקות לפרק, כולם זמינים לצפייה חופשית ביוטיוב.

הרקע לסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה אחת מפנה זרקור אל מגוון גישות, תשוקות והעדפות מיניות של נשים בדרך ישירה ואינטימית.

הרעיון שהנחה את יוצרת הסדרה הוא שמיניות נשית היא נושא מורכב ודרמטי שטומן בחובו השפעה סביבתית נרחבת – הן על ידי ההורים והן על ידי הסביבה והתרבות שבה אנו חיים, ושאינו זוכה ליצוג הולם מנקודת מבט נשית. הסדרה מאירה בזרקור מגוון רחב של בחירות והעדפות מיניות בעקבות חוויות של נשים בשנות הארבעים לחייהן, ונותנת לגיטימציה לשיח חופשי בנושא.[1]

בין הפרקים ניתן למצוא כאלו העוסקים בתדירות קיום יחסי מין, וכאלו העוסקים בדרכים המגוונות שבהן הנאה באה לידי ביטוי אצל נשים שונות.

בטור שכתבה לאתר onlife אמרה צרויה: "תהליך היצירה של הסדרה אפשר לי לתת קול לעונג הנשי, לייצר אמירה של אחדות ושותפות בין נשים, למצוא את הדומה והשווה ובכך לעודד חופש מיני ללא קשר לנטייה או העדפה מינית".[2]

יצירת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורך יצירת הסדרה ראיינה צרויה עשרות נשים, שלא הכירה קודם, שהסכימו לדבר בפניה בגילוי לב על המיניות שלהן ובתנאי שתשארנה אנונימיות. מתוך עשרות הראיונות בחרה שישה סיפורים יוצאי דופן, אותם בחרה להציג בדיוק כפי שסופרו לה. כל הטקסטים זהים למילותיהן של הנשים שאותן ראיינה, תוך שימור הניואנסים המילוליים וסגנון הדיבור הספציפי המאפיין ומבדיל בין כל הדמויות.

בכל פרק מוצג סיפור המתמקד באישה אחת, וכדי לשמור על אנונימיות הנשים עליהן מבוססים הפרקים, נעשה שימוש בשם בדוי ובמקצוע שונה ממקצועה האמיתי של אותה אישה.

יוצרות הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הנשים שעסקו במלאכת יצירת הסדרה הן נשים, החל מהצילום, ההפקה, והבימוי ועד הסאונד, התאורה והעיצוב הגרפי. כל פרק נוצר על ידי הרכב צוות קולנועניות שונה, למעט השחקנית ויוצרת הסדרה, נילי צרויה - שמשתתפת בכל הפרקים.

הרעיון שהנחה את הבחירה ביצירת הסדרה על ידי נשים בלבד הוא שעיסוק בנושא מיניות של נשים בהכרח צריך להיות מסופר על ידי נשים. בנוסף, הסדרה נותנת הזדמנות לנשים לאייש תפקידים מובילים בעולם יצירת הקולנוע.[1]

הצלחת הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה אישה אחת יצאה לרשת לרגל יום האישה הבינלאומי בחודש מרץ 2020, גרפה למעלה משלושה מיליון צפיות, וסוקרה בהרחבה בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה. הסדרה זמינה לצפייה ברחבי הרשת לרבות בפייסבוק, באינסטגרם וביוטיוב.[3][4][5]

פרסים ופסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה אחת זכתה בפרסים:

  • פרס סדרת הרשת הטובה בתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה 2020[6]
  • פרס הסדרה המשפיעה ביותר בפסטיבל מלבורן 2020 אוסטרליה, Melbourne WebFest[7]
  • פרס הבימוי הטוב ביותר בפסטיבל ניו זילנד 2020, NZ Web Fest[8]
  • פרס סדרת הרשת הטובה בפסטיבל קולנוע נשים בניו יורק 2021, Imagine This Femail Film Festival[9]
  • פרס סדרת הרשת הטובה בפסטיבל קולנוע ותסריטים טורונטו 2021, Toronto Film & Script Festival[10]

הסדרה התמודדה בקטגוריית "תיעודי קצר" בתחרות פרסי קולנוע דוקומנטרי לשנת 2019 של פורום הקולנוע הדוקומנטרי בישראל,[11] עם הפרק 'אישה אחת שלא עושה סקס'. כמו כן נבחרה להשתתף בפסטיבלים נוספים ברחבי העולם:

  • Stareable Fest, ניו יורק
  • Buenos Aires Series, ארגנטינה
  • Rio Webfest, ברזיל
  • Apulia Web Fest, איטליה
  • BOGWEBFEST, קולומביה
  • Miami Web Fest, ארצות הברית
  • Berlin Lift-Off Film Festival, גרמניה
  • Japan Web Fest, יפן
  • LA Independent Women Film Awards, ארה״ב
  • Minnesota WebFest, ארה״ב
  • Bilbao Seriesland Web Fest Festival, ספרד
  • Marseille Web Fest, צרפת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם: פרס האקדמיה לטלוויזיה לסדרת רשת
2020: אישה אחת
הבא:
2021: לוחמים