אייל שכטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייל שכטר
אייל שכטר, 2008
אייל שכטר, 2008
לידה 10 במרץ 1964 (בן 60)
קריית ביאליק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985
עיסוק מוזיקאי, שחקן
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייל שכטר (נולד ב-10 במרץ 1964 בקריית ביאליק) הוא שחקן ומוזיקאי ישראלי.

רגעים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכה פרס השחקן הטוב ביותר, עכו 2013 ("תג מחיר") זוכה תיאטרונטו 2010 ("רצח בכביש המהיר"), סולן להקת אבטיפוס (בוקר טוב עולם, תשאירי לי מקום לחבק אותך, מועקה, זוכת להקת השנה של גלי צה"ל וקול ישראל 1995), השתתף בזוכי פרסי וולגין: "לנגד עיניים מערביות" (תפקיד ראשי, זוכה פרס האקומני בברלין), "בסמה מוצ'ו", "שנת אפס", "פעם הייתי", שחקן בקאסט "אלוף העולם", זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר 2022, תיאטרון ילדים ונוער

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת התיכון ניגן עם ערן צור בלהקת "Mother Brain Crazy", שהתפרקה לאחר הופעה אחת.

בשנת 1985 הקים עם אמיר בן-דוד את להקת "אבטיפוס"[1], שהוציאה שלושה אלבומים: "מה החזאי מבין" (1995) "איך עושים מים" (1997) ו"הודעה לנוסעים מחוץ לזמן"[2] (2015). שכטר שר כסולן הלהקה ברוב שיריה וכתב לה מספר שירים (ביניהם "מועקה"[3]).

בשנת 2002 הוציא אלבום סולו אלקטרו-רוק ראשון בשם "פעם אחרונה שאני ככה"[4]. את האלבום הפיק טל יניב והוא כולל שיתוף פעולה עם ההרכב אינפקטד משרום בשני שירים: "רעש"[5] ו"פעם אחרונה שאני ככה"[6]. במהלך שנת 2009 הוציא את הסינגל "מתוק ומר"[7] (שכתב אורן רוזן-דהן) שיר הנושא מסרט באותו שם[8].

כתב מוזיקה לסרטים וסדרות: "סופרוומן", "כתב פלילי", "שניים יוסי", "בקבר יוסף", "עכשיו אני"[9], "כוכבים נוצצים", "ראיתי ציפור", "המורדים האחרונים", "כישרון לארץ ישראל", ההצגה "המלט מאשין" (מועמדת לפרס המוזיקה, קיפוד הזהב 2016), ההצגה "בכל מקום באמבטיה שאין בו מים"[10], ההצגה "תהיי יפה ותשתקי", "שלושה יוסי" (יחד עם חברי אבטיפוס, 2020)[11], מוזיקה ועריכת מוזיקה להצגה "אנטיגונה" (תמונע 2022, יחד עם טל יניב ועידית אשל)

במקביל למוזיקה ולמשחק, שכטר כתב וערך בעיתונים ומגזינים שונים.

קולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 שיחק בסרטה של דינה צבי-ריקליס "שבעה". בשנת 1996 גילם את גרי בסרטו של יוסף פיצ'חדזה "לנגד עיניים מערביות" ועל משחקו בסרט זה היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הטוב ביותר.

בשנת 2000 גילם את איגי בסרטו של יוסף פיצ'חדזה "בסמה מוצ'ו"[12]. בשנת 2003 גילם את תומר/ריקרדו בטלנובלה "משחק החיים"[13], וגילם את ירמי בסרט הטלוויזיה של הבמאי אבי כהן "אמצע הסרט".

בשנת 2004 גילם את בועז בסרטו של יוסף פיצ'חדזה "שנת אפס".

בשנת 2005 גילם את גבי מצליח בסדרת הטלוויזיה "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית", ספין אוף של הסדרה "אסתי המכוערת". באותה שנה גילם את הכתב הפלילי אודי תבור בסדרת הטלוויזיה שביים חיים בוזגלו, "כתב פלילי"[14]. לסדרה זו אף כתב את הפסקול, ועל משחקו בסדרה זו היה מועמד לשחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה.

בשנת 2006 גילם את מוטי בעונה השלישית של הדרמה היומית "ראש גדול", והשתתף בסרט האימה הקצר שביים ליאור חפץ, "טוב שחזרת הביתה"[15], לצד לוסי דובינצ'יק. סרט זה הופק במימון "קרן רותם מוריה" לזכרו של רותם מוריה שנרצח בפיגוע בסיני בשנת 2004, והוקרן בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים - ביניהם פסטיבל סרטי האימה בהוליווד "Screamfest".

בשנת 2007 גילם את רן בסרט הקולנוע של דורון בנבנישתי "מתוק ומר" והנחה את תוכנית התרבות "זמן אוויר" בערוץ 1[16].

בשנת 2008 גילם את עמוס מאיר בסדרת הטלוויזיה "הנפילים" שיצרו רובי דואניאס וחן קלימן.

בשנת 2009 גילם את דרור קליין בטלנובלה "חשופים". גילם את מיקי ברוש בדרמה הקומית "דני הוליווד", ואת היועץ החינוכי ניב רוזן בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש "האמת העירומה"[17].

בשנת 2010 גילם את אריק בורשטיין המבוגר בסרטו של אבי נשר "פעם הייתי", גילם את יואב בכר בסדרת הטלוויזיה "גירושים נפלאים" והשתתף בסרטו של חיים בוזגלו "סרק סרק". באותה שנה החל להנחות את התוכנית "אבן גבירול פינת יהודה הלוי" בערוץ 23.

החל משנת 2011 מדבב את עכבראסטה בערוץ הופ!.

בשנת 2012 השתתף בסדרה "תנוחי" כבן זוגה של מרב בן בסט (צופית גרנט). בהמשך השתתף בסדרה "יומני החופש הגדול" בערוץ דיסני.

בשנת 2016 שיחק בסדרת הנוער "Oboy" בתפקיד מולי רוזן, אביו הפושע של חבר הלהקה מייקל רוזן (גפן ברקאי), אשר שונא את אביו וטוען שהרס לו את החיים.

בשנת 2018 גילם את אוריה אטלס, אביהן של שתי הדמיות הראשיות קירקי (גילי איצקוביץ) ולילה (אביה מלכה) בסדרה "כדברא"[18].

בשנת 2022 גילם את חיים שמש בסדרה "שנות הירח".

סרטים וסדרות נוספים: "שירת החטאים", "ג'ק"[19] (פרויקט 48 שעות), "יומני החופש הגדול", "בית המשאלות", "סרט פסטיגל 2016", "משפחת כספי"[20], "אולי הפעם", "אהבה בשלייקס".

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם גייסט (תמונע), האישה מן הים (תמונע), בכל מקום באמבטיה שאין בו מים (תמונע), רצח בכביש המהיר (תיאטרונטו, עליו זכה בפרס הראשון)[21], הנחשול (אורנה פורת, 2010, מועמד לפרס השחקן 2012), תיאור של בוקר (פסטיבל תיאטרון קצר), לב (פסטיבל עכו), חלום על נייר זכוכית (תמונע), תג מחיר (פסטיבל עכו, ההצגה זכתה בפרס המחזה ואייל זכה בפרס השחקן המצטיין יחד עם אלי מנשה), אחוזת וייס (אנסמבל אספמיה), חולת אהבה (אנסמבל אספמיה), זרעים רעים (חג המחזמר), זרעים של שתיקה (הבימה, 2014), החולה ההודי (הבימה), אדיסון (אורנה פורת), חשמלית ושמה תשוקה (הבימה), צ'יקו ומיקו (הסימטה), השליח (תמונע), מידה כנגד מידה (קבוצת התיאטרון הירושלמי), בוקר טוב מר היימר (קבוצת התיאטרון הירושלמי), לרעך כמוך (תמונע), בחוץ לפני הדלת (אנסמבל תמונע), שייקספיר מתהפך בקברו (אנסמבל אספמיה), "חוצ מזה הכל בסדר", מופע משיריו של דן אלמגור, "קין", הצגת יחיד (תמונע, 2018), "פדרה אהובתי" (תמונע, 2018), "שברי לוחות" (אספקלריא, 2018), "אהבה וכאב" (התיאטרון העברי, 2018) מהפכניות (אנסמבל אספמיה, 2018), נמר חברבורות (קבוצת התיאטרון הירושלמי, 2018), "חופש מוחלט" (תמונע, 2019), "חבק אותי לנצח פטריסיו" (פרינג' באר שבע, 2019), "חולי אהבה" (אספמיה, 2019), playפסטיגל (2019–2020), "הצוענייה והים" (פסטיבל ישראל, במסגרת "קשרי רוח" - נאוה צוקרמן בעקבות טליה שפירא, 2021), #הדה (פרינג' באר שבע, 2021), "מנחם יוצא למלחמה" (תמונע,2021, במאית: אלמה וייך-חושן), FAKE (תמונע, 2021), "ביבר 7" (אדפטציה ל"ביבר הזכוכית", פרינג' באר שבע, במאי: יואב מיכאלי, 2022), "אלוף העולם" (מחזה מוזיקלי המבוסס על שיריו של חנן בן-ארי, תיאטרון אורנה פורת, ,2022, במאי עמית אפשטיין, זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר לילדים ונוער 2022), "אנטיגונה" (תמונע, 2022, במאית: נאווה צוקרמן), "הייתי והנני" (ימי חייו האחרונים של אלכסנדר פן, תיאטרון "ניקו ניתאי", 2023, במאית: דורית ניתאי), "שיחות על אהבה (ועל אי הבנות אחרות)" (אנסמבל אספמיה, 2023, במאית: דליה שימקו), "ארוחת פרידה" (תיאטרון הפרינג' באר שבע, 2024, במאי: יואב מיכאלי)

דיבוב, פרסומות, הנחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עכברסטה (דמות ראשית), אבירי הטנקאי (מערכת המחשב), פרסומות למגזין בלייזר, הקראת ספרים icast (תעתועון, דרוש לחשן, חופש מוחלט), הנחיית פרס הבמה לילדים ונוער 2021 (יחד עם פזית ירון מינקובסקי).

הוקרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: ציון לשבח לשחקן בולט בצגת תג מחיר. פסטיבל עכו[22]
  • 2010: זוכה פרס השחקן הטוב ביותר בהצגה רצח בכביש מהיר. תיאטרונטו[23]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייל שכטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גדי שמעוני, כלב השמירה מנגן ושר, חדשות, 1 בנובמבר 1990
  2. ^ הודעה לנוסעים מחוץ לזמן", באתר יוטיוב
  3. ^ "מועקה", באתר יוטיוב
  4. ^ גידי אביבי, להביט באומץ בראי, באתר הארץ, 29 בינואר 2002
  5. ^ "רעש", באתר יוטיוב
  6. ^ פעם אחרונה שאני ככה", באתר יוטיוב
  7. ^ "מתוק ומר", באתר יוטיוב
  8. ^ נויה כוכבי, אחרי שבע שנים, השחקן והזמר אייל שכטר עובד על אלבום סולו שני, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
  9. ^ אביבה קרול, ‏רשת רכשה את הסרט התעודי "עכשיו אני", באתר גלובס, 2 במרץ 1997
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    איתן בר־יוסף, עכבר העיר, בכל מקום באמבטיה שאין בו מים, באתר הארץ
  11. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, "שלושה יוסי": התמונה ברורה גם ככה, והיא קורעת לב, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2020
  12. ^ נילי ברקן, ‏אהבה לא מצילה ממוות, באתר גלובס, 21 בינואר 2001
  13. ^ "משחק החיים" - טלנובלה ישראלית חדשה בכבלים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2003
  14. ^ אהוד אשרי, פלילי? אמנותי!, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2005
  15. ^ "טוב שחזרת הביתה", באתר יוטיוב
  16. ^ רותה קופפר, שעשועון ריאליטי היסטורי ותוכנית עם דב אלבוים בלוח משדרים חדש בערוץ 1, באתר הארץ, 20 במאי 2007
  17. ^ ירון פריד, "האמת העירומה": יודברו פגעי הדרמה אחת ולתמיד, באתר הארץ, 4 בפברואר 2009
  18. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, מעשה כשפים מלא פאתוס בערבה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
  19. ^ ג'ק, באתר יוטיוב
  20. ^ משפחת כספי, באתר יוטיוב
  21. ^ חיים שדמי, ‏"כשחקן, אין לי קתרזיס בסוף ההצגה", באתר גלובס, 31 במרץ 2010
  22. ^ מרב יודילוביץ', הזוכות בפסטיבל עכו: "פפפפפפפ" ו"ספר הפנים שלי", באתר ynet, 24 בספטמבר 2013
  23. ^ קלאסי - תיאטרונטו 2010 - מונודרמות מרגשות, באתר www.habama.co.il