איחוד רשויות מקומיות
בישראל, איחוד רשויות מקומיות הוא תהליך הנועד לאחד בין רשויות מקומיות בישראל, בדרך כלל למטרת ייעול מנהלי וכלכלי.
בתולדות השלטון המקומי בישראל בוצעו כמה וכמה איחודים של רשויות מקומיות – עיריות, מועצות מקומיות, או מועצות אזוריות.
נכון לתחילת שנת 2024 בישראל 257 רשויות, בהן 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו־56 מועצות אזוריות.
קשיים בדרך לאיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליך האיחוד נחשב מאז ומתמיד יעד תקציבי של משרדי האוצר והפנים, אשר ביקשו לייעל את המנגנונים של רשויות הסמוכות זו לזו, ומהלך של איחוד ביניהן נראה טבעי. בדרך כלל התגלה קושי בביצוע. הסיבות העיקריות הן:
- התנגדותם של תושבים אשר חששו מאיבוד הצביון המקומי של ישובם (למשל איחוד רשות הנחשבת אזור מגורים יוקרתי עם רשות הנחשבת אזור נחשל).
- התנגדותם של בעלי מִשׂרות מפתח ברשויות החוששים לאבד את מעמדם. כך למשל ראש עיר או חברי מועצה לא ממהרים לוותר בקלות על התפקיד אותו הם עלולים לאבד.
- ועדי עובדים ברשויות החוששים מפיטורי עובדים כתוצאה מאיחוד המנגנונים.
בנוסף לכל אלו, נחשבים הליכי האיחוד בעייתיים מבחינת הביצוע שלהם הכרוך בקשיים בירוקרטיים שונים.
איחודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האיחוד הגדול - איחוד 2003[עריכת קוד מקור | עריכה]
איחוד הרשויות הגדול ביותר בוצע בשנת 2003 על ידי ממשלת הליכוד ביוזמת שר האוצר בנימין נתניהו ושר הפנים אברהם פורז, כחלק מחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל. במסגרתו אוחדו המועצות המקומיות, העיריות והמועצות האזוריות המפורטות להלן. במהלך השנים שלאחר האיחוד, בוטלו ארבעת האיחודים שבוצעו במגזר הערבי והדרוזי, ונותרו על כנם שבעה האיחודים שבוצעו במגזר היהודי.
| רשות ראשית | רשות מצטרפת | רשות מאוחדת | הערות |
|---|---|---|---|
| מג'ד אל-כרום | בענה, דייר אל-אסד | שגור[2] | ב־15 במרץ 2005 הוענק לשגור מעמד של עיר. בשנת 2008 החליטה הכנסת על ביטול האיחוד. בחירות חדשות נערכו ברשויות הנפרדות ב-18 באוגוסט 2009. |
| ירכא | אבו סנאן, יאנוח-ג'ת, ג'וליס | גייא | איחוד גייא בוטל בעקבות חוסר שביעות רצון התושבים מהאיחוד, ובלחץ ועד משותף של מנהיגי הדרוזים, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בהחרמת הבחירות בחלק מהכפרים. הביטול הרשמי היה ב־17 במאי 2004, כאשר הכנסת קיבלה את חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות אבו סנאן, ג'וליס, ינוח-ג'ת וירכא), התשס"ד-2004. |
| באקה אל-גרביה | ג'ת | באקה-ג'ת | בשנת 2010 החליטה הכנסת על ביטול האיחוד. בחירות ראשונות ברשויות הנפרדות התקיימו באוקטובר 2011 |
| דלית אל-כרמל | עספיא | עיר הכרמל[3] | בשנת 2008 החליטה הכנסת על ביטול האיחוד, החל ב-1 בדצמבר 2008. בחירות חדשות נערכו ברשויות הנפרדות ב-18 באוגוסט 2009 |
| קדימה | צורן | קדימה-צורן | - |
| בנימינה | גבעת עדה | בנימינה-גבעת עדה | - |
| יהוד | נוה מונוסון[4] | יהוד-מונוסון[5] | - |
| מודיעין | מכבים-רעות | מודיעין-מכבים-רעות | במסגרת איחוד הרשויות הוקמה במכבים-רעות מנהלה מקומית במעמד של ועד רובע עירוני לפי פקודת העיריות, כדי להבטיח את המשך צביונם של שני היישובים הוותיקים כיישובים קהילתיים אוטונומיים. |
| כוכב יאיר | צור יגאל[6] | כוכב יאיר צור יגאל | - |
| סביון | גני יהודה[6] | סביון | - |
| מועצה אזורית | יישובים מצטרפים | יישובים יוצאים |
|---|---|---|
| חוף הכרמל | עתלית[7], קיסריה | - |
| עמק הירדן | כנרת (מושבה)[7] | - |
| דרום השרון | רמות השבים[7] | צור יגאל, גני יהודה |
| מטה אשר | שבי ציון[7] | - |
איחוד היישובים בית אריה ועופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2004 אוחדו היישובים הסמוכים עופרים שהיה שייך למועצה אזורית מטה בנימין ובית אריה, היישוב שנוצר הוא בית אריה-עופרים.
איחוד היישובים מהמועצה האזורית אפעל שפורקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פירוק של מועצה אזורית אפעל שבבקעת אונו, היישובים רמת אפעל וכפר אז"ר סופחו לעיריית רמת גן והיישוב רמת פנקס סופח לעיריית אור יהודה. האיחודים בוצעו בפועל בתחילת שנת 2008.
איחוד בת ים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 הוקמה על ידי משרד הפנים ועדה לחקר הגבולות בין בת ים לחולון וראשון לציון. הוועדה קבעה שיש פערים גדולים בין בת ים והערים השכנות בכל הקשור במשאבי קרקע ושימושים עסקיים במקרקעין. עם זאת היא לא המליצה לשנות את הגבולות בין הערים.
ב-27 במרץ 2014, הגישה עיריית בת ים עתירה כנגד שר הפנים גדעון סער, ונגד שלוש העיריות הסמוכות אליה - תל אביב, חולון וראשון לציון.
לפי העתירה, בת ים מופלית לרעה בהיקף שטחי המסחר והתעסוקה לעומת שכנותיה, וכך הכנסותיה נפגעות משמעותית. לטענתה, יש עיוותים היסטוריים בחלוקת הקרקעות בגוש דן. העיוותים נוגעים לשטח גאוגרפי מצומצם של בת ים, לצפיפות אוכלוסין גבוהה ולמחסור בשטחי תעסוקה ומסחר שהגבילו מאוד את אפשרות העירייה להפיק הכנסות מארנונה ומהיטלי פיתוח[8].
בעקבות העתירה, הודיע שר הפנים גדעון סער על הקמת ועדה לחקר גבולות בין תל אביב ובת ים, כאשר ועדה זו עשויה אף לבדוק את האפשרות לאיחוד בין שתי הערים, שביניהן יש רצף טריטוריאלי[9].
עיירת בת ים התנגדה לאיחוד עם תל אביב במתכונת שעמדה על הפרק, והביעה את החשש שהאיחוד יהפוך את בת ים ל"דרום תל אביב" וכך סוברים חלק מתושבי העיר[10]. מנגד, אחרים מן התושבים בבת ים ובתל אביב תומכים ביוזמה לאחד את תל אביב ובת ים, והם הקימו את "התנועה לאיחוד המטרופולין", אשר תומכת ביוזמה לאחד את בת ים עם תל אביב[11].
ב-8 ביוני 2021 בוטלה היוזמה לאיחוד בין שתי הערים[12].
איחוד מעלה שומרון וקרני שומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 בספטמבר 2020 חתמו שר הפנים אריה דרעי ואלוף פיקוד המרכז תמיר ידעי על איחוד מוניציפלי בין מעלה שומרון למועצה המקומית הסמוכה קרני שומרון בעקבות המלצת ועדת הגבולות של משרד הפנים[13]. לפני האיחוד מעלה שומרון היה שייך למועצה האזורית שומרון. המועצה המקומית לאחר האיחוד נשארה להקרא קרני שומרון.
איחוד שערי תקווה ועץ אפרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2022 אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס חתם על הצו לאיחוד היישובים שערי תקווה ועץ אפרים והפיכתם למועצה מקומית שער השומרון, ובכך הושלם המהלך שנרקם כשבע שנים וקיבל את תמיכתם ואישורם של שרת הפנים איילת שקד ושר הביטחון בני גנץ[14]. על פי נתוני הלמ"ס, ערב ההכרזה על האיחוד היו ביישוב שערי תקווה כ-6000 תושבים, וביישוב עץ אפרים כ-2500 תושבים.
בסוף מאי 2022 מינתה שקד את אבי רואה ליו"ר המועצה המקומית שער השומרון[15].
תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-23 ביולי 2018, אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תוכנית מתאר ארצית (תמ"א 35) אשר במסגרתה, בתקופה הקרובה, מתוכנן סיפוחם של כ-20 מושבים לערים שצמודות להם. ביניהם[16]:
- המושבים ירקונה, עדנים וגני עם להוד השרון[17]
- המושב גבעת חן לרעננה
- המושב כפר נטר לנתניה
- המושב מגשימים ליהוד
נכון לתחילת 2024, אף ישוב מהרשימה לא סופח.
בשנת 2015, ועדת הגבולות של משרד הפנים החלה לדון בשינוי תחום השיפוט בין כוכב יאיר צור יגאל לבין מועצה אזורית דרום השרון. ההצעה שעומדת על הפרק היא שהיישוב צור יצחק, השייך למועצה אזורית דרום השרון, יועבר לתחום אחריותה של המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל.
באפריל 2022, שרת הפנים, איילת שקד חתמה על ההחלטה העקרונית להקים רשות מקומית עצמאית בצור הדסה ולהיפרד ממועצה אזורית מטה יהודה. צור הדסה הוא ישוב המונה מעל 10,000 תושבים, עם צפי גידול לכ-25,000 תושבים ובעתיד מתוכנן להפוך לעיר. וב-23 במאי 2023, שר הפנים משה ארבל הודיע על מינוי תומר מוסקוביץ ליו"ר הוועדה הקרואה של המועצה המקומית עצמאית צור הדסה[18].
באפריל 2022, שרת הפנים, איילת שקד חתמה על ההחלטה לסיפוח הכפר הערבי הלא חוקי דהמש לרמלה. החלטה התקבלה אף על פי שהוועדה שמונתה להסדרת מעמד הכפר המליצה על צירופו לרמלה רק בעדיפות שנייה – כשהעדיפות הראשונה הייתה לספח את הכפר למועצה אזורית שדות דן. גם תושבי הכפר רצו להצטרף למועצה האזורית שדות דן. כמו כן, קיימת התנגדות של עיריית רמלה והם מתכוונים לעתור לבג"ץ[19].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טבלת שינויים ברשויות מקומיות 1948 עד 2004 - מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- שינויים במועצות מקומיות ועיריות במסגרת איחוד רשויות מקומיות - מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- שינויים במועצות אזוריות במסגרת איחוד רשויות מקומיות - מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- תני גולדשטיין, תשכחו מסביון ומבת ים - איחוד הרשויות בדרך, באתר ynet, 7 בינואר 2008
- רמי זיידאן, איחוד רשויות מקומיות - לשם מה?, על איחודן של המועצות המקומיות בדלית אל כרמל ובעוספיא, 2008
- צאלה קוטלר, צמצום ג'ובים או פגיעה בקהילה? הקרב על איחוד הרשויות, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2017
דניאל מורגנשטרן, למה לא לאחד את גוש דן למטרופולין אחת?, באתר TheMarker, 20 בינואר 2017- אמיר אלון, איחוד רשויות: סיפור הצלחה או כישלון חרוץ?, באתר ynet, 12 באוקטובר 2018
- "לא יהיה מנוס מאיחוד רמת גן וגבעתיים",12 בספטמבר 2019, אתר המקומון מעריב
- עו"ד אלפי אליהו שאולי, מי צריך 257 רשויות?, באתר ישראל היום, 22 ביולי 2020
- ההפתעה של משרד הפנים: איחוד 28 רשויות אחרי הבחירות המוניציפליות, באתר וואלה!, 28 באוגוסט 2023
- עופר פטרסבורג, מתוך ההרס - להצמיח עוד קומה, באתר ישראל היום, 4 בינואר 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ברשימת השינויים של הלמ"ס שורה 792: "מוצא תחתית, צורף לירושלים, שנת השינוי 1993"
- ^ שגור נקראה בחודשים הראשונים לאחר האיחוד "מכבד"א".
- ^ עיר הכרמל נקראה בחודשים הראשונים לאחר האיחוד "דאלית אל־כרמל–עספיא".
- ^ במסגרת איחוד הרשויות בין יהוד ונוה מונוסון, הוקמה בנוה מונוסון מנהלה מקומית במעמד של ועד רובע עירוני לפי פקודת העיריות, כדי להבטיח את המשך צביונו של היישוב כיישוב קהילתי אוטונומי.
- ^ יהוד-מונוסון נקראה בחודשים הראשונים לאחר האיחוד "יהוד-נוה אפרים".
- ^ 1 2 צור יגאל וגני יהודה היו לפני השינוי ועדות מקומיות במועצה האזורית דרום השרון.
- ^ 1 2 3 4 עתלית, המושבה כנרת, רמות השבים ושבי ציון, שהיו מועצות מקומיות לפני השינוי, הפכו לאחר השינוי לוועדים מקומיים במועצות אזוריות.
- ^ עולה לבג"ץ: בת ים עתרה נגד "האפליה מול ת"א וחולון", באתר כלכליסט, 14 במרץ 2016
- ^ צפריר רינת, סער: ועדה תבחן איחוד בין תל אביב ובת ים, באתר הארץ, 8 ביולי 2014
- ^ יונתן גת, מתן שרון, בין שתי ערים: יכול להיות שאיחוד תל אביב ובת ים הוא דבר טוב?, באתר time out, 2.3.2016
- ^ תומר שלוש // בלוג: התנועה לאיחוד המטרופולין, באתר www.tomer3.com
- ^ יורי ילון, השר דרעי קבע: בת ים ותל אביב לא יאוחדו, באתר ישראל היום, 8 ביוני 2021
- ^ פרסום ראשון | מעלה שומרון תאוחד עם קרני שומרון - חדשות בארץ, באתר ערוץ 7 חדשות, פוליטיקה, תרבות, יהדות ועוד
- ^ אריה יואלי, שני הישובים בשומרון יאוחדו למועצה מקומית, באתר "סרוגים", 10 במאי 2022
- ^ התפקיד החדש של אבי רואה: יו"ר המועצה המקומית שער השומרון, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2022
- ^ משה ליכטמן, המושבים שיהפכו לשכונה בתוך עיר: האווירה האורבנית משתלטת על הכפרים, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2018
- ^ אריאל ימיני, המועצה הארצית החליטה - הוד השרון תספח שטחים מירקונה, עדנים וגני עם, באתר mynet הוד השרון, 23 ביולי 2018
- ^ https://twitter.com/avishaigrinzaig/status/1660903981726531584?s=46&t=pJbVY8KwjeDqd4Zmb8xRzA, Twitter
- ^ שילה פריד, שקד החליטה: הכפר דהמש יסופח לרמלה, בעיתון מקור ראשון, 11 במאי 2022