איזידרה פלוטטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איזידרה פלוטטס
Isidre Flotats
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 2 ביולי 1926
אל פונט דה וילומרה שבספרד
פטירה 12 במרץ 2014 (בגיל 87)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא איזידרה פלוטטס אי וילאנובה
גובה 1.63 מטר
עמדה קשר, מגן שמאלי
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1945–1947
1947–1950
1950–1952
1952–1960
1960–1961
טראסה
בדלונה
אספניול
ברצלונה
מיורקה


44 (0)
84 (3)
9 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איזידרה פלוטטס אי וילאנובהקטלאנית: Isidre Flotats i Vilanova, לעיתים נקרא בשם הספרדי "איסידרו" (Isidro); 2 ביולי 1926 - 12 במרץ 2014) היה כדורגלן ספרדי-קטלאני שנודע בשל תקופתו בברצלונה בשנות ה-50 של המאה ה-20. פלוטטס, ששיחק כקשר וכמגן, אמנם היה שחקן נמוך, אך הוא פיצה על כך במהירות, בכוח פיזי גדול ובלחימה. בזכות כך, במשחקי הקלאסיקו נגד ריאל מדריד, זכורה לטובה השמירה הצמודה שנתן לאלפרדו די סטפנו ופאקו חנטו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוטטס נולד וגדל באל פונט דה וילומרה, כפר קטן בקטלוניה, ספרד. הוא החל את קריירת הכדורגל שלו בטראסה, קבוצה קטלאנית שהייתה אז בליגה השלישית. ב-1947 הצטרף לבדלונה, קבוצה קטלאנית נוספת, שעלתה באותו קיץ לליגה השנייה. בבדלונה השתלב בהדרגה בהרכב הקבוצה וסייע לה לסיים במרכז הטבלה בשלוש השנים בהן היה שם. ב-11 בדצמבר 1949 הבקיע צמד בניצחון 8 - 2 על ברקלדו. ב-1950 עבר לאספניול, קבוצה מהעיר ברצלונה ששיחקה בליגה הראשונה. באספניול שיחק במשך שנתיים תחת המאמן חואן חוסה נוגס והוא בלט בתפקידו כקיצוני ימני.

בקיץ 1952 עבר פלוטטס מאספניול ליריבתה העירונית ברצלונה, מהקבוצות הבולטות בכדורגל בספרד. ברצלונה, אותה אימן פרדיננק דאוצ'יק חוותה את אחת התקופות המוצלחות ביותר בתולדותיה, ובאותה שנה נודעה בשם "בארסה של חמשת הגביעים" מכיוון שזכתה בחמישה תארים בשנה קלנדרית אחת. פלוטטס השתלב במהרה בקבוצתו החדשה, ואת שערו הראשון כבש בניצחון 3 - 1 על ראסינג סנטנדר ב-19 באוקטובר. ברצלונה זכתה באותה עונה באליפות, לה תרם 3 שערים ב-24 הופעות. בנוסף, בגמר הגביע הספרדי נגד אתלטיק בילבאו פתח פלוטטס בהרכב, והוא סייע לקבוצתו לזכות בתואר וכך להשלים דאבל. בעונה הבאה, עונת 1953/1954, המשיך להופיע בתדירות גבוהה בהרכב, אך ברצלונה איבדה את האליפות לריאל מדריד, ובגמר הגביע, גם בו פתח פלוטטס, הפסידה קבוצתו 3 - 0 לוולנסיה.

דאוצ'יק הוחלף בסנדרו פופו האיטלקי בקיץ 1954. עם פופו כמאמן, פתח פלוטטס ב-17 משחקי ליגה במהלך עונת 1954/1955. ברצלונה סיימה פעם נוספת כסגניתה של ריאל מדריד, ובגביע הודחה על ידי אתלטיק בילבאו בחצי הגמר. בתום העונה עזב פופו את ברצלונה, והובא במקומו פרנץ פלאטקו. מנקודה זו והלאה חלה הידרדרות במעמדו של פלוטטס, שמיעט לשחק בשנים הבאות. בעונת 1955/1956 השתתף ב-7 משחקי בלבד. בעונה שלאחריה במשחק בודד בליגה ובמשחק בודד בגביע - בתיקו 2 - 2 נגד ריאל מדריד ברבע הגמר. בהמשך זכתה ברצלונה בגביע. בעונת 1957/1958 ערך 3 הופעות בליגה ושתיים בגביע ערי הירידים, בו זכתה קבוצתו בסיום העונה.

בעונת 1958/1959, עם הלניו הררה כמאמן, זכתה ברצלונה בדאבל נוסף. פלוטטס שיחק ב-7 משחקים בליגה וב-3 נוספים בגביע, כולם בשלביו הראשונים של הטורניר. בזכות האליפות, השתתפה ברצלונה בגביע אירופה לראשונה בתולדותיה בעונה הבאה. פלוטטס שיחק במשחק הראשון של רבע הגמר נגד וולברהמפטון וונדררס, בו ברצלונה ניצחה 4 - 0, ובשני משחקי חצי הגמר נגד ריאל מדריד, שהדיחה את ברצלונה בתוצאה המצטברת 6 - 2. במקביל, ערך 3 הופעות בליגה, וברצלונה הוכתרה כאלופה בפעם השנייה ברציפות. פלוטטס עזב את ברצלונה בסיום העונה והצטרף למיורקה שמהאיים הבלאריים. הוא שיחק שם עונה בודדת, בה הופיע ב-9 משחקי ליגה, ולאחר מכן פרש ממשחק, בהיותו בן 34.

לאחר שפרש ממשחק, שב פלוטטס לברצלונה, והוא היה חלק מצוות האימון של מחלקת הנוער במועדון במשך 6 שנים. לאחר מכן התמקד בסחר בנדל"ן. ב-12 במרץ 2014, בגיל 87, הלך לעולמו בברצלונה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]