איזור בלדי

איזור בלדי
Béldi Izor
לידה	23 באפריל 1865; פשט, ממלכת הונגריה
פטירה	11 בנובמבר 1926 (בגיל 61); בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Goldstein Izidor
מדינה	ממלכת הונגריה
שפות היצירה	הונגרית

איזור בלדי, (במקור עד 1883 איזידור גולדשטיין,^[1] בהונגרית: Béldi Izor;‏ פשט, 23 באפריל 1865^[2] – בודפשט, 11 בנובמבר 1926)^[3] היה מבקר מוזיקה, מלחין, עורך דין, תמלילן (ליברטיסט) אופרטה, עיתונאי יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזידור גולדשטיין נולד במשפחה יהודית של עורכי דין, אביו היה שמעון גולדשטיין ואמו הייתה שרולטה יוסט. הוא עצמו סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) ופתח משרד בבודפשט ב-1891. בנוסף למקצועו כעורך דין, הוא ערך את מדור התיאטרון והמוזיקה של "העיתון של פשט" (Pesti Hírlap) מ-1893 ועד מותו. במקביל היה הכתב הראשי של "עיתון המשפחה בתמונות" (Képes Családi Lapok) (מ-1894). כן כתב מאמרי ספרות של מוזיקה רבים, מחקרי תיאטרון וכן רומנים, דרמות ובעיקר לבריות של אופרטות. הוא היה בן דורו של מבקר מוזיקה ידוע אחר ארמנד ארדש.

הוא כתב את לברית האופרטה ההונגרית הראשונה על פי הדגם הצרפתי (ששמה בהונגרית "קטלין" והיא למעשה על הקיסרית יקטרינה, לצלילי המוזיקה של ינה פייר (Jenő Fejér). היא הוצגה בבכורה על ידי "תיאטרון העם" (Népszinház) ב-4 באוקטובר 1901 וזכתה למאה הופעות!. האופרטה ההונגרית המקורית הראשונה הזו "קטלין" הייתה כאמור על יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, את התפקיד הראשי שיחקה ארנקה הג'י (ההופעה ה-100 הייתה ב-18 בספטמבר 1906; אולם בינתיים היא הוצגה גם בגרמנית בתיאטרון קרל בווינה, תחת הכותרת Der kleine Günstling, עם קלרה קירי ככוכבת אורחת, ב-12 באפריל 1902).

מאוחר יותר כתב בלדי לבריות לכמה אופרטות בהלחנת בלה זרקוביץ, אך אלה הצליחו פחות.

כבעל טור מוזיקה בעיתון, הוא עמד בחזית ההתקפות נגד בלה ברטוק וזולטן קודאי בתקופה של לפני מלחמת העולם הראשונה וכמתרגם ספרותי הוא תרגם בעיקר ספרי קריאה פופולריים בתחילת המאה (למשל ז'ורז' אונט (אנ'), ג'וליאן הות'ורן (אנ') ביאטריס האראדן (אנ') ועוד) וכן תרגם אופרטות צרפתיות פופולריות (בדרך כלל תחת השם הבדוי אוריאור - orior).

הוא כתב סיפורים קצרים ורומנים, אסף אנקדוטות מעולם האמנות של בודפשט על האינטימיות ההומוריסטית של אמנים מפורסמים ואישי ציבור אחרים, אותם פרסם בכמה כרכים. הוא סיים את אחת הביקורות הראשונות שלו נגד זולטאן קודאי כך: זולטנקה קוט-קוט-קוט-קודאי, אל תלחין! בשנת 1913 התקבל לתא שאש (עיט) של הבונים החופשיים.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוציא לפועל. פארסה בשלוש מערכות על פי סילבן וארטוס. בכורה: תיאטרון הקומדיה של בודפשט, 20 בספטמבר 1898.
באיסור. פארסה בשלוש מערכות. בכורה: תיאטרון אשבודווארי, 10 ביוני 1899.
ז'ורז' פדו: קיטי האויסטר. פארסה בשלוש מערכות. תרגום. בכורה: תיאטרון הקומדיה של בודפשט, 14 בנובמבר 1899.
יקטרינה השנייה. אופרטה בשלוש מערכות. את המוזיקה הלחין: ינה פייר. בכורה: תיאטרון העם, 4 באוקטובר 1901.
לינדאו–קרן: שלוש משאלות. אופרטה בשלוש מערכות. הוא תרגם את זה. בכורה: חוג התיאטרון של הפארק העירוני, 2 באוגוסט 1902.
בונפרטה. מחזה היסטורי בארבע מערכות, עם שירים. את המוזיקה הלחין: ינה פייר. בכורה: תיאטרון העם, 18 בדצמבר 1903.
הנסיכה הזרה. אופרטה בשלוש מערכות. את המוזיקה הלחין: ינה פייר. בכורה: תיאטרון העם, 5 בדצמבר 1905.
גשם זהב. אופרטה בשתי מערכות. שירים מאת אדולף מראי, ללחן של בלה זרקוביץ. מבכורה: אופרה עממית, 21 בפברואר 1913.
נו, קדימה! רוויו מרהיב ב-7 תמונות. "ענייני צבא" אופרטה בשלוש מערכות. מאת אדולף מראי, איז'ו בארנה ובלה זרקוביץ. בכורה: תיאטרון העם – האופרה העממית, 25 באוקטובר 1913.
אדון! דרמה מהחיים. בכורה: Buda Szinkör, 27 ביוני 1918.

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוזן אלמר (רומן, בודפשט, 1886, מהדורה שנייה: 1888)
הכיסא הריק (סיפורים קצרים ונובלות הונגריים מקוריים. III. כרך, בודפשט, 1908)
המלך החשוד (בודפשט, 1910)
האשמה - מהקבר. תיק פלילי. (בודפשט, 1912)
זיכרונות מבית האופרה. ביקורות מוזיקה של Pesti Hírlap. (בודפשט, 1921)
אינטימיות. אמנים וחובבי אמנות במיניאטורות. אנקדוטות, סיפורים הומוריסטיים. (בודפשט, 1922)
חוסר שיקול דעת. אמנים וחובבי אמנות במיניאטורות. אנקדוטות, סיפורים הומוריסטיים. (בודפשט, 1923)
קטעי ביניים מחייהם של סופרים ומחזאים. אנקדוטות, סיפורים הומוריסטיים. (בודפשט, 1924)

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ורז' אונט: הגברת באפור. רומן בשני כרכים. (הספרים הטובים ביותר. בודפשט, 1897, מהדורה שנייה: 1904)
ביאטריס האראדן: ספינות כשהן נפגשות בלילה. שיחות. (בודפשט, 1897)
ג'וליאן הותורן: פריצה לבנק במנהטן. רומן פשע (הספרים הטובים ביותר. בודפשט, 1900)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Blaha Lujza emlékalbum. Szerk. Porzsolt Kálmán. [Bp.], Blaha Lujza Emlékbizottság, [1927].
Brockhaus-Riemann zenei lexikon. Szerk. Dahlhaus, Carl és Eggenbrecht, Hans Heinrich. A magyar kiadás szerk. Boronkay Antal. Bp., Zeneműkiadó, 1983-1985.
Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
Gutenberg nagy lexikon. Minden ismeretek tára. Budapest, Nagy Lexikon Kiadóhivatal, 1931-1932.
Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. Budapest, Tarsoly Kiadó, 2001.
Irodalmi lexikon. Szerk. Benedek Marcell. Budapest: Győző Andor kiadása. 1927.
Das geistige Ungarn. Biographisches Lexikon. Hrsg. Oscar von Krücken, Imre Parlagi. Wien-Leipzig, W. Braumüller, 1918.
A magyar muzsika könyve. Szerk. Molnár Imre. Budapest, Havas Ödön, 1936.
Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. I. kötet (Aágh Endre – Faust). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929].
Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Budapest, 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I. (Aachs–Bzenszki). Budapest: Hornyánszky. 1891.
Katona Béla: Szabolcs-Szatmár-Bereg irodalmi topográfiája. II. Ajaktól Zsurkig. Nyíregyháza, Jósa András Múzeum, 1996.
Tolnai világlexikona. Bp., Magyar Kereskedelmi Közlöny, 1912-1919. 8 db.; Bp., Kassák Kiadó, 1999-
Tolnai új világlexikona. Bp., Tolnai, 1926-1933.
Új Idők lexikona. Bp., Singer és Wolfner, 1936-1942.
Új magyar életrajzi lexikon I. (A–Cs). Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub. 2001. מסת"ב 963-547-414-8
Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. 2. jav., bőv. kiad. Budapest: Akadémiai. 2000. מסת"ב 963-05-7744-5
Magyar irodalmi lexikon. Szerk. Ványi Ferenc. Budapest: Studium. 1926.