אחרי השמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחרי השמש
Aftersun
כרזת הסרט הרשמית
כרזת הסרט הרשמית
בימוי שרלוט ולס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אדל רומנסקי
איימי ג'קסון
בארי ג'נקינס
מארק צ'ריאק
תסריט שרלוט ולס עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה בלייר מקלנדון
שחקנים ראשיים פול מסקל
פרנקי קוריו
סיליה רולסון-הול
מוזיקה אוליבר קוטס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום גרגורי אוק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בריטניהבריטניה
ארצות הבריתארצות הברית
חברת הפקה BBC Film
Screen Scotland
Tango Entertainment BFI
Pastel Productions
Unified Theory
חברה מפיצה בריטניהבריטניה Mubi
ארצות הבריתארצות הברית A24
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 במאי 2022 (פסטיבל הקולנוע בקאן)
ארצות הבריתארצות הברית 21 באוקטובר 2022
בריטניהבריטניה 18 בנובמבר 2022
ישראלישראל 29 בדצמבר 2022
משך הקרנה 101 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, טורקית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 9.7 מיליון דולר[1][2]
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אחרי השמש (באנגלית: Aftersun) הוא סרט דרמת-התבגרות משנת 2022, שנכתב ובוים על ידי שרלוט ולס, שזהו לה סרט ביכורים. בסרט מככבים פול מסקל, פרנקי קוריו וסיליה רולסון-הול, ועלילתו עוקבת אחר ילדה סקוטית בת 11 הנמצאת בחופשה עם אביה באתר נופש טורקי בערב יום הולדתו ה-31.

בכורת הסרט התקיימה בפסטיבל הקולנוע בקאן שנערך ב-21 במאי 2022, שם הועמדה ולס לפרס מצלמת הזהב. הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-21 באוקטובר 2022, בבריטניה ב-18 בנובמבר 2022, ובישראל ב-29 בדצמבר 2022. הסרט זכה לשבחים רבים מהמבקרים, ששיבחו את הבימוי והתסריט של ולס, את עבודת הצילום ואת ביצועיהם של קוריו ומסקל.

הסרט קיבל ארבע מועמדויות בטקס פרסי באפט"א לקולנוע ה-76, שם זכתה וולס בקטגוריית "סרט הביכורים הטוב ביותר של תסריטאי, במאי או מפיק בריטי".[3] מסקל היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר בטקס פרסי אוסקר ה-95. הסרט נבחר לאחד הסרטים הטובים ביותר לשנת 2022 על ידי הוועדה הלאומית לביקורות,[4] וזכה במקום הראשון על ידי ירחון הקולנוע הבריטי "Sight & Sound" בסקר "הסרטים הטובים ביותר לשנת 2022".[5]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי שנות ה-90, סופי פטרסון בת ה-11 נוסעת לאתר נופש טורקי עם אביה הצעיר, קאלום, שעבר ללונדון לאחר שנפרד מאמה. סופי מתעדת את החופשה במצלמת MiniDV. במהלך החופשה, מתיידדת סופי עם תיירים אנגלים שונים באתר הנופש, ולעיתים קרובות נפגשת ומשחקת במשחקי ארקייד עם ילד בשם מייקל. במקביל, מפגין קאלום סימנים לדיכאון קליני וחרדה, אותם הוא מנסה להסתיר מבתו מתחת לחזית של שביעות רצון. ברגעים בהם הוא לבד, עוסק קאלום בתרגול טאי צ'י וקריאת ספרי עזרה עצמית; כמו כן, קאלום מעשן, עובדה אותה הוא מסתיר מסופי.

יום אחד, יוצאים סופי וקאלום לצלילה והיא מאבדת את מסכת הצלילה היקרה שלה; בעוד קאלום מעמיד פני נונשלנטי, סופי חשה ברגשותיו האמיתיים של אביה ומנחמת אותו לתדהמתו. לאחר מכן, מביע קאלום בפני מדריך הצלילה שלידם את הפתעתו מכך שחי עד גיל 30. זמן קצר לאחר מכן, קאלום וסופי הולכים לסוחר שטיחים והיא מתבוננת בו מתחבט בעלות רכישת שטיח שמצא חן בעיניו. קאלום מסרב בתחילה לרכוש את השטיח בזמן שסופי איתו, אך בהמשך חוזר בלעדיה על מנת לקנות אותו.

בלילה שלאחר מכן, השניים משתתפים בערב קריוקי, וסופי רושמת את עצמה ואת קאלום. קאלום מסרב לשיר עם סופי חרף התעקשותה והפצרותיה, ובסופו של דבר שרה את "Losing My Religion" לבדה בזמן שקאלום מתבונן. נסערת מכך שנאלצה לשיר לבדה, סופי מסרבת לשוב עם קאלום בחזרה לחדרם ומבלה עם התיירים האחרים, ובהמשך מתנשקת עם מייקל ליד הבריכה. בינתיים, קאלום הולך אל החוף ונכנס אל הים בניסיון להתאבד. כשסופי חוזרת לחדרם, היא מוצאת את קאלום ישן ועירום; ומכסה אותו בסדין.

השניים מתפייסים למחרת בזמן שהם נוסעים למרחצאות הבוץ, וקאלום מתנצל על התנהגותו בליל אמש. סופי מפתיעה אותו בכך שתיירים אחרים שרים לכבוד יום הולדתו את "הוא בחור כארז", בעוד הוא מתבונן בהם בקהות חושים. רגעים קצרים לאחר מכן, מוצג קאלום כשהוא מתייפח בחדר המלון לבדו וכשמכתבים המתנצלים בפני סופי פזורים על הרצפה.

בליל החופשה האחרון שלהם יחד, קאלום וסופי חולקים יחד ריקוד למנגינת "Under Pressure". למחרת בבוקר, נפרדים קאלום וסופי בשדה התעופה.

בהווה, סופי, המבוגרת כעת, חיה עם בת-זוגה וילדם הצעיר, כשברקע הבית מוצג השטיח שקאלום רכש. סופי מביטה בצילומי המצלמה מהחופשה בטורקיה בניסיון לשחזר את זיכרונותיה ולהבין מה קרה לאביה. לאורך הסרט משובצים קטעים מופשטים, דמויי-חלום, שבהם סופי הבוגרת עומדת באמצע רייב צפוף-קהל ומבחינה בקאלום רוקד בטירוף מבעד לאורות הבוהקים. לאורך הקטעים, מנסה סופי להתקרב אליו מספר פעמים, ולבסוף מחבקת אותו לזמן קצר; כשידיהם כרוכות זו בזו, קאלום נופל בסופו של דבר מאחיזתה של סופי.

בסצנה האחרונה, קאלום אורז את המצלמה והולך במסדרון שדה התעופה לאחר שנופף לשלום לסופי אל הדלת המובילה אל הרייב.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פול מסקל – קאלום פטרסון
  • פרנקי קוריו – סופי פטרסון
    • סיליה רולסון-הול – סופי, בבגרותה.
  • סאלי מסהם – בלינדה
  • ברוקלין טולסון – מייקל
  • ספייק פירן – אולי
  • הארי פרדיוס – טובי
  • רובי תומפסון – לורה
  • איתן ג'יימס סמית' – סקוט
  • קיילי קולמן – ג'יין

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט זה הוא סרט הביכורים של הבמאית והתסריטאית שרלוט ולס. ולס כינתה את הסרט "אוטוביוגרפי מבחינה רגשית", וביקשה להתעמק ב"תקופה שונה" במערכת היחסים בין הורה צעיר לבתו ממה שחקרה בסרט הבכורה הקצר שלה משנת 2015, "Tuesday".[6] טרם ליהוקה, פרנקי קוריו הייתה אחת מיותר מ-800 נערות שנבחנו עבור התפקיד.[6] צילומי הסרט התקיימו בכפר הנופש אולודניז שבטורקיה.[7] במהלך תקופת החזרות בת השבועיים טרם הצילומים, בילו קוריו ומסקל יחד באתר הנופש על מנת להפוך את הדינמיקה ביניהם לאותנטית יותר.[8]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכורת הסרט התקיימה כחלק משבוע המבקרים במהלך פסטיבל הקולנוע בקאן 2022,[9] שם זכה בפרס חבר השופטים.[10] בהמשך, הוקרן הסרט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אדינבורו,[11] פסטיבל הסרטים הבינלאומי של מלבורן,[12] פסטיבל הסרטים של טלורייד,[13] פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בטורונטו,[14] פסטיבל הסרטים של לונדון,[15] פסטיבל הקולנוע של ניו יורק,[16] פסטיבל הסרטים של ניו המפשייר[17] ופסטיבל הסרטים של אדלייד.[18]

הסרט הופץ באוסטריה, צרפת, גרמניה, הודו, אירלנד, איטליה, אמריקה הלטינית, ספרד, טורקיה ובריטניה על ידי "Mubi", ובארצות הברית ובקנדה על ידי "A24".[19][20] הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-21 באוקטובר 2022 ובבריטניה ב-18 בנובמבר 2022.[21][22] בישראל, עלה הסרט לאקרנים ב-29 בדצמבר 2022.[23]

הסרט עלה לשירותי וידאו על פי דרישה בארצות הברית ב-20 בדצמבר 2022,[24] ומאוחר יותר עלה לשירות הזרמת המדיה של "Mubi" ב-5 בינואר 2023 במדינות שבהן הופקדה על הפצת הסרט.

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול מסקל זכה לשבחי הביקורות על הופעתו כקאלום פטרסון, וקיבל את המועמדות הראשונה שלו בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

באתר הביקורות "Rotten Tomatoes", זכה הסרט לציון 96% על סמך 243 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 8.8/10. בקונצנזוס המבקרים של האתר נכתב כי ”בהובלת ביצועיה האדירים של פרנקי קוריו, "אחרי השמש" מוביל במיומנות את הקהל למפגש בין הזיכרונות שלנו מיקירינו לבין מי שהם באמת.”[25] באתר הביקורות המשוקללות "Metacritic", זכה הסרט לציון משוקלל של 95/100 על סמך 46 ביקורות, דבר המצביע על "שבחים אוניברסליים".[26]

מבקר "הניו יורק טיימס", איי. או. סקוט, תיאר את הסרט כ"מדהים והרסני" ושיבח את ולס על כך ש"כמעט המציאה מחדש את שפת הקולנוע ושחררה את הפוטנציאל הרדום של המדיום לחשוף עולמות פנימיים של תודעה ותחושה."[27] פיונואלה הליגן מ-"Screen Daily" כתבה כי "החיטוט המדוד אך הבלתי-פוסק של ולס... מסמן אותה כאחד הקולות החדשים המבטיחים ביותר בקולנוע הבריטי בשנים האחרונות".[28] מבקר "וראייטי", גאי לודג', תיאר את הסרט כ"חושני ומרגש".[29] קרלוס אגילר מ-"TheWrap" שיבח את עבודת הצילום "הנזילה ויזואלית" של גרגורי אוק וציין כי לתחושתו היא "מעוררת מלנכוליה זוהרת".[30] מבקרת "אמפייר", בת' וב, שיבחה את הסרט כ"מחקר דמויות מתוזמר בזריזות, אמפתי וכן" וכ"ניצחון של יצירת קולנוע בריטית חדשה."[31] בשנת 2024, ציין הקולנוען כריסטופר נולאן כי הסרט הוא אחד מהסרטים האהובים עליו, וכינה אותו "פשוט סרט יפהפה."[32]

מספר מבקרי קולנוע הצביעו על התהודה של הסרט עם עבודותיה של מרגרט טייט; כפי שכתב מארק קרמוד מ"הגרדיאן", "יש גם עקבות ברורים לסרטיה של מרגרט טייט במלאכתה של ולס, במיוחד לסרט "Blue Black Permanent"‏ (1992), שנראה כי שימש כרפרנס טונאלי (כרך מכתביה של טייט מוצג בצורה בולטת על המסך)."[33] בראיון ל-RogerEbert.com, אישרה ולס את השפעתה של טייט עליה, ובמיוחד של הסרט "Blue Black Permanent" ואמרה כי מדובר ב"סרט מיוחד והוא מתייחס במובנים רבים למה שעשיתי."[34] עותק של השירים, הסיפורים והכתבים של טייט נמצא בין מדריך הטאי צ'י לספר עזרה עצמית בערימת הקריאה של קאלום. פט בראון ממגזין "Slant" כינה את סצנת השיא של הסרט בליווי "Under Pressure" כ"אחת מהסצנות הטובות ביותר של 2022", וציין כי הסצנה זו "מעלה אל פני השטח את מה שהמשיך לבעבע לאורך כל הדרך: הכאב הצורב של אובדן שהוביל את סופי להרהר על העבר."[35]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Aftersun (2022)". The Numbers. Nash Information Services, LLC. Retrieved April 25, 2024.
  2. ^ "Aftersun (2022)". Box Office Mojo. IMDb. Retrieved April 25, 2024.
  3. ^ "Scots find success at this year's Bafta awards". The National. 20 February 2023. Archived from the original on 20 February 2023. Retrieved April 25, 2024.
  4. ^ "National Board of Review Announces 2022 Award Winners". 8 December 2022. Archived from the original on 9 December 2022. Retrieved April 25, 2024.
  5. ^ "The 50 best films of 2022". Archived from the original on 24 January 2023. Retrieved April 25, 2024.
  6. ^ 1 2 Ramachandran, Naman (20 May 2022). "Charlotte Wells on Cannes Critics' Week Film 'Aftersun': 'I Got More and More of Myself Into Both Characters'". Variety. Archived from the original on 21 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  7. ^ Smith, Anna (21 May 2022). "Cannes Review: Paul Mescal In Charlotte Wells' 'Aftersun'". Deadline Hollywood. Archived from the original on 23 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  8. ^ "Paul Mescal on getting into the 'Dad' mindset while filming Aftersun". YouTube. Archived from the original on 11 January 2023. Retrieved April 25, 2024.
  9. ^ Grater, Tom (20 April 2022). "Cannes Critics' Week: Jesse Eisenberg's 'When You Finish Saving The World' To Open 2022 Selection". Deadline Hollywood. Archived from the original on 20 April 2022. Retrieved April 25, 2024.
  10. ^ Vlessing, Etan (25 May 2022). "Cannes: 'La Jauria' Tops Critics' Week Prizes". The Hollywood Reporter. Archived from the original on 25 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  11. ^ Goodfellow, Melanie (12 July 2022). "Charlotte Wells' Cannes Critics' Week Breakout 'Aftersun' To Open Edinburgh". Deadline Hollywood. Archived from the original on 13 July 2022. RetrievedApril 25, 2024.
  12. ^ "Aftersun". Archived from the original on 19 July 2022. Retrieved April 25, 2024.
  13. ^ Jones, Marcus (5 September 2022). "Barry Jenkins Praises 'Aftersun' at Telluride: 'I'm a F*cking Wreck'". IndieWire. Archived from the original on 5 September 2022. Retrieved April 25, 2024.
  14. ^ "Aftersun". Toronto International Film Festival. Archived from the original on 18 August 2022. Retrieved April 25, 2024.
  15. ^ "Aftersun". BFI London Film Festival 2022. Archived from the original on 29 September 2022. Retrieved 20 November 2022.
  16. ^ "Main Slate". Film at Lincoln Center. Archived from the original on 15 August 2022. Retrieved April 25, 2024.
  17. ^ "Aftersun". New Hampshire Film Festival. Archived from the original on 19 August 2023. Retrieved April 25, 2024.
  18. ^ "AFF announces the first 5 films for 2022". Adelaide Film Festival. 30 August 2022. Archived from the original on 31 August 2022. Retrieved April 25, 2024.
  19. ^ Dalton, Ben (21 May 2022). "Mubi buys hot UK Cannes title 'Aftersun' starring Paul Mescal (exclusive)". Screen Daily. Archived from the original on 23 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  20. ^ Lattanzio, Ryan (24 May 2022). "A24 Buys Paul Mescal Cannes Drama 'Aftersun' for U.S., Canada (Exclusive)". IndieWire. Archived from the original on 24 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  21. ^ "Fall Movie Calendar: From Blonde to Wakanda Forever". WHEC-TV. 30 August 2022. Archived from the original on 4 September 2022. Retrieved April 25, 2024.
  22. ^ Dalton, Ben (30 September 2022). "UK-Ireland cinema release calendar: latest updates for 2022". Screen Daily. Archived from the original on 22 December 2021. Retrieved April 25, 2024.
  23. ^ Seret.co.il | Aftersun, www.seret.co.il
  24. ^ "Aftersun DVD Release Date". www.dvdsreleasedates.com. Archived from the original on 22 November 2022. Retrieved April 25, 2024.
  25. ^ "Aftersun". Rotten Tomatoes. Fandango Media. Retrieved April 25, 2024.
  26. ^ "Aftersun". Metacritic. Fandom, Inc. Retrieved April 25, 2024.
  27. ^ Scott, A. O. (20 October 2022). "'Aftersun' Review: A Father and Time". The New York Times. ISSN 0362-4331. Archived from the original on 20 October 2022. Retrieved April 25, 2024.
  28. ^ Halligan, Fionnuala (21 May 2022). "'Aftersun': Cannes Review". Screen Daily. Archived from the original on 23 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  29. ^ Lodge, Guy (21 May 2022). "'Aftersun' Review: Paul Mescal's Charisma Powers a Summer Vacation Portrait That Isn't as Sunny as It Seems". Variety. Archived from the original on 23 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  30. ^ Aguilar, Carlos (21 May 2022). "'Aftersun' Film Review: Charlotte Wells Debuts With an Achingly Stirring Coming-of-Age Tale". TheWrap. Archived from the original on 23 May 2022. Retrieved April 25, 2024.
  31. ^ "Aftersun". Empire. 15 November 2022. Archived from the original on 15 November 2022. Retrieved April 25, 2024.
  32. ^ "How Christopher Nolan Found Intimacy on a Grand Scale". 29 January 2024.
  33. ^ "Aftersun review – luminous father-daughter drama starring Paul Mescal". The Guardian. 20 November 2022. Archived from the original on 20 November 2022. Retrieved April 25, 2024.
  34. ^ Daniels, Robert. "Writing Inside Out: Charlotte Wells on Aftersun". RogerEbert.com. Archived from the original on 18 October 2022. Retrieved April 25, 2024.
  35. ^ "The Best Film Scenes of 2022". Slant Magazine. 12 December 2022. Archived from the original on 6 April 2023. Retrieved April 25, 2024.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אחרי_השמש&oldid=38540339"