אורי ניר

אורי ניר
	אורי ניר
לידה	1976 (בן 48 בערך); תל אביב-יפו, ישראל
תחום יצירה	אומנות
פרסים והוקרה	פרס האמן הצעיר (2011); פרס האמן הצעיר (2006)

אורי ניר (נולד ב-1976) הוא אמן, פסל ויוצר סרטים ישראלי החי ועובד בתל אביב-יפו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי ניר נולד בתל אביב-יפו להייצ'יק, מורה לפיסול, והאדריכל מאיר ניר. בצעירותו למד בבית הספר לאמנויות בתל אביב ובתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין.

בשנת 1997 החל את לימודיו במחלקה לאמנות בבצלאל אותם סיים בשנת 2001, מאז סיום לימודיו הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות בישראל ומחוצה לה. בשנת 2000 למד במסגרת חילופי סטודנטים בבית הספר של המכון לאמנות של שיקגו. בין השנים 2006–2008 למד לימודי התואר השני במחלקה לאמנות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

משנת 2003 מלמד במחלקה לאמנות בבצלאל, ומשנת 2009 במדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התערוכות של אורי ניר הן סביבות הרמטיות המפגישות בין פיסול, וידאו, סאונד וטקסט. ניר עוסק במושג הזמן ובתפישות ראייה באמצעות ייצוגים של ריאליזם עתידני, של חלימה בהקיץ ושל מציאות הבזקית. כל תערוכה מושתתת על מערכת סגורה ומעגלית של רעיונות ודימויים, שמתקיימים בה נרטיבים ביוגרפיים ומדומיינים ומצבי צבירה מנוגדים - תודעתיים, פיזיים וחושיים.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2002 - קורבנו של שונצינו, מוזיאון הרצליה לאמנות.
2004 - Lost Herbs, מוזיאון הרצליה לאמנות
2005 - Plantation, גלריה ברוורמן, תל אביב.
2009 - חוג הפעימה, גלריה ברוורמן, תל אביב.
2009 - Mommy ,LAXART גלריה, לוס אנג'לס
2011 - מאיץ, ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות.
2012 - Heat Archer, בייקרי, גלריה ברוורמן, תל אביב.
2018 - סכר פרפר, משכן לאמנות עין חרוד, קיבוץ עין חרוד.
2019 - חדר צחוק, פרויקט פרסייט, יגאל אלון 94 תל אביב.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2002 - פלואורסצנט 3, גלריה פלואורסצנט, תל אביב.
2002 - מפולת, גלריה בצלאל, תל אביב.
2002 - הגובה של העממי, מוזיאון תל אביב לאמנות.
2002 - הזוכים - 2002, פרס משרד המדע, התרבות והספורט לאמן הצעיר, ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות.
2003 - יותר מזה, גלריה זומר לאמנות עכשווית, תל אביב.
2004 - נקודת השקפה, מוזיאון תל אביב לאמנות.
2005 - Mains d'OEuvres, Lieu Commun, פריס.
2005 - העברים החדשים, מוזיאון מרטין-גרופיוס-באו, ברלין.
2005 - Such Stuff as Dreams are Made on, מוזיאון צ'לסי, ניו יורק.
2006 - הזוכים - 2006, פרס משרד המדע, התרבות והספורט לאמן הצעיר", מוזיאון פתח תקווה לאמנות
2008 - תערוכה ראשונה: אמנות עכשווית ממוזיאון ישראל, ירושלים", בית מאני, תל אביב.
2008 - "זמן אמיתי, אמנות בישראל 1998–2008 ", מוזיאון ישראל, ירושלים.
2008 - "התרוקנות", מוזיאון תל אביב לאמנות.
2008 - "נופים אישיים: אמנות עכשווית מישראל", מוזיאון האוניברסיטה האמריקנית, וושינגטון.
2009 - בית סטארט, יפו
2010 - השקט שלפני הסערה, מרכז ווינזאבוד לאמנות, מוסקבה.
2011 - אמנות מזרח תיכון, גלריה פורד פרוג'קט, ניו יורק.
2011 - Blowing on a Hairy Shoulder/Grief Hunters, מוזיאון ICA, פילדלפיה.
2012 - מרחבים: רכישות חדשות ועבודות מהאוסף, מוזיאון ישראל, ירושלים.
2012 - Re: Visiting Rockefeller, מוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה, מוזיאון ישראל, ירושלים
2012 - מאיצים לעבר אחרית הימים - עבודות מאוסף דורון סבג, בשיתוף אוסף דיימלר, שטוטגרט/ברלין, ברלין, גרמניה.
2012 - הזוכים - 2011, פרס משרד המדע, התרבות והספורט לאמן הצעיר", מוזיאון פתח תקווה לאמנות
2012 - אחרי כן חלק 1: סיפור מישראל, מוזיאון טוטאל לאמנות עכשווית, סיאול, קוריאה הדרומית
2012 - גליציה אהובתי, גלריה BWA SOKOL לאמנות עכשווית, נובי סונץ', פולין.
2013 - ישראל היום, ממציאים מחדש את העתיד, Marco Testaccio, רומא, איטליה.
2016 - Apocalypto, גלריה Arturo Bandini, לוס אנג'לס
2019 - אגודת לרווה לחקר העל-טבעי, בית האמנים בירושלים

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001 - פרס אהוד אלחנני, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים.
2002 - פרס קיפר לאמנים צעירים, קרן וולף.
2002 - פרס ראשון, קרן גוסטי רדר.
2002 - פרס משרד החינוך התרבות והספורט לאמן הצעיר.
2003 - פרס ישראכרט.
2005 - מענק קרן רבינוביץ.
2006 - פרס משרד החינוך והתרבות לאמן הצעיר.
2006 - מענק ממפעל הפיס.
2011 - פרס משרד החינוך והתרבות לעידוד היצירה.
מענק תמיכה בפרויקט, קרן Outset.
2015 - מענק תמיכה, מפעל הפיס.
2017 - מענק תמיכה, מפעל הפיס.
2018 - מענק תמיכה בפרויקט, קרן Outset.
2018 - פרס שרת התרבות והספורט ליוצרים בתחום האמנות הפלסטית.
2019 - מענק תמיכה, המפעל לפרויקטים מיוחדים, עיריית תל אביב בשיתוף קרן יהושוע רבינוביץ׳.
2019 - פרס לנדאו לאמנות^[1]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטילס מתוך הסרט ״חדר צחוק״, 2020
״חדר צחוק״ 2019
״חדר צחוק״ 2019
״חדר צחוק״ 2019
סטילס מתוך הסרט ״סכר פרפר״ 2016
״סכר פרפר״, המשכן לאמנות עין-חרוד, 2018
״סכר פרפר״, המשכן לאמנות עין-חרוד, 2018
״סכר פרפר״, המשכן לאמנות עין-חרוד, 2018
״סכר פרפר״, המשכן לאמנות עין-חרוד, 2018
סטילס מתוך הסרט Macoal 2017
סטילס מתוך הסרט Macoal 2017
דימוי מ Heat Archer מוזיאון רוקפלר, מזרח ירושלים, 2012
דימוי מ Heat Archer מוזיאון רוקפלר, מזרח ירושלים, 2012
Heat Archer, מוזיאון רוקפלר, מזרח ירושלים, 2012
סטילס מתוך הסרט "מאיץ", ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011
סטילס מתוך הסרט ״מאיץ״, 2011
"מאיץ", ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011
"מאיץ", ביתן הלנה רובינשטיין, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011
סטילס מתוך הסרט "הזדמנות שניה", 2011
סטילס מתוך הסרט ״מדוזה״, 2011, דם אנושי מוזרק למדוזות
"חוג הפעימה", גלריה ברוורמן, 2009
"הפרח זקוק למים", 2006, תצלום דיגיטלי, חוף ים, שלד מטרייה, חוט פלדה, מדוזות
"חוג הפעימה", גלריה ברוורמן, 2009
"מראות שחורות בעיניך", 2005, תצלום דיגיטלי, יער שרוף, שלד מטרייה, חוט פלדה, שברי זכוכית מפויחים, שתי עיניי פרה
."סייבורגים מסיביריה", 2005, תצלום דיגיטלי, משטח החלקה על הקרח, פרוטזות ישנות עבודת יד, קרח, צבע מאכל אדום.
Plantation, גלריה ברוורמן, 2005
"יונה לבנה", 2005, תצלום דיגיטלי, מפל, עמוד שדרה
Lost Herbs, מוזיאון הרצליה, 2004
Lost Herbs, מוזיאון הרצליה, 2004
Lost Herbs, מוזיאון הרצליה, 2004
״צי יום כיפור״ 2001, קרני איילים, מוטות אלומיניום, חוט דנטלי