אוי כי ירד אש
אוי כי כי ירד אש
|
|---|
|
אוי כי ירד אש מן השמים לירושלים, עיני עיני יורדה מים. טירת קודש איך נשמה, יושב בשמים עד מה. בת מלך אמה, הקדשה היא בעיניים. ירח אב בו שמשי קדר, אהרן הכהן בו נעדר, וגם עיר ההדר, בו חרבה פעם ושתיים. מרה הלילה הזה ארים, ויהי לבכי ליל שימורים, ואותי החרים, אל מוציאם ממצרים. |
אוי כי ירד אש היא קינה לתשעה באב מאת רבי טביומי בן ישראל.[1] היא נאמרת ברוב קהילות הספרדים לאחר ערבית.
מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב בני עדות המזרח נהגו לומר קינה זו קודם תפילת ערבית, ורק כשתשעה באב חל ביום חול, אך כשחל במוצאי שבת לא נהגו לאומרו.[2]
שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעמים רבות נוסח "אוי כי כי ירד אש" משמש להספד.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידור/נוסח עדות המזרח/ערבית לתשעה באב, באתר ויקיטקסט- אוי כי ירד אש, אתר הפיוט והתפילה
- הרב בן-ציון מוצפי, נחמת ציון, מכון בני ציון, ירושלים תשע"ט, עמ' תנ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אוי כי ירד אש, באתר התפילה והפיוט
- ^ הרבסט, מרדכי, אויף אייגענע וועגן, באתר אוצר החכמה
- ^ ראו לדוגמא: חזון עובדיה, באתר אוצר החכמה. אלישר, חיים משה בן יעקב שאול, כבוד לאיש, באתר אוצר החכמה
