אוטפור
אוטפור (בסרבית קירילית: Отпор!, אנגלית: !Otpor מילולית: "התנגדות!") הייתה תנועת סטודנטים בסרביה (אז חלק מיוגוסלביה) שפעל בשנים 1998 עד 2004, ונודע בעיקר בזכות חלקו במאבק בלתי-אלים שהצליח להביא להדחתו מהשלטון של נשיא יוגוסלביה סלובודן מילושביץ'. האסטרטגיה של אוטפור! שילבה בה פעולות מחאה והתנגדות אזרחית בלתי-אלימה לצד פעילות פוליטית ממסדית במסגרת מערכת בחירות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטפור! החלה את דרכה בסוף שנת 1997 כאשר 12 סטודנטים מאוניברסיטת בלגרד, שהיו שותפים למחאות עבר נגד מילושביץ במהלך שנות ה-90 ונשכלו, נפגשו בניסיון להבין את הכשלים ולהתניע מחדש תנועת מחאה עם התובנות החדשות והקימו את אוטפור! בשנת 1998[1]. במקור, עם הקמתה, אוטפור! הייתה תנועה סטודנטיאלית ששמה לה למטרה להתנגד לדיכוי האקדמיה בידי המשטר אחרי שזה העביר את ״חוק האוניברסיטה״ במאי 1998 שמנע מאוניברסיטת בלגרד אוטונומיה וחופש ביטוי אך התנועה הניחה את המטרות הללו בצד לטובת הדחת מילושביץ[2].
במהלך השנתיים שבין 1998 ו-2000 תנועת אוטפור! התרחבה מחוץ לבלגרד, התפשטה ברחבי סרביה עד שאספה מעל ל-70,000 תומכים ואף אימצה את התואר Narodni pokret (תנועת העם). פעילותה הגיעה לשיא ב-5 באוקטובר 2000, עם הדחתו של מילושביץ' במה שנודע כמהפכת הבולדוזרים בשל התמונה של טרקטור (שזוהה בטעות כבולדוזר תחילה) שפרץ את שערו של משרד הרדיו והטלוויזיה של סרביה, ששימש ככלי התעמולה המרכזי של משטר מילושביץ (לתנועת אוטפור! לא היה קשר לפעולה או מפעיל הטרקטור)[3] [4]. התמונה פורסמה בכלי תקשורת רבים בעולם והפכה לסמל המזוהה עם הפלת משטר מילושביץ.
לאחר הפלת מכן הפכה אוטפור לארגון "כלב שמירה" פוליטי שעוקב אחר הפעילות של קואליציית DOS. אוטפור פתחה בקמפיינים של פיקוח אזרחי ומתן דין וחשבון של הממשלה החדשה, תוך לחיצה לרפורמות דמוקרטיות ולמלחמה בשחיתות, וכן התעקשה על שיתוף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICTY) בהאג.
לבסוף, במהלך סתיו 2003, הפכה אוטפור לזמן קצר למפלגה פוליטית. בשל כישלונה לעבור את רף 5% הדרוש כדי לקבל מושבים כלשהם בפרלמנט הסרבי, התמזגה עם המפלגה הדמוקרטית (DS).
מבנה רעיוני וארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחינת המבנה הארגוני של התנועה, אוטפור! שילבו בין שתי אסכולות של שינוי חברתי: התארגנות (organizing) ששמה דגש על מטרות ארוכות-טווח, בניית קהילה והקמת מוסדות והתגייסות (mobilizing) שמדגישה את ההיבטים המחאתיים וריבוי המשתתפים של שינוי חברתי. אוטפור! הובילה תפיסה היברידית ששילבה מאפיינים משתי האסכולות בך שבמהותה ניצלה את הכוח המשבש של ההתגייסות המונית ומצד שני התארגנה בקבוצות מקומיות שפעלו לבנות מומנטום ולייצר רגעי שיא[5].
הנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההחלטה באוטפור! שלא יהיו מנהיגים מוצהרים הייתה בחירה מודעת מתוך התפיסה שבלי מנהיגים קלים לזיהוי יהיה קשה יותר לתקוף את התנועה[6]. האופי ההנהגתי של אוטפור! היה של תנועה מבוזרת, ללא הנהגה מרכזית, דוברות, ייצוג פרלמנטרי או מוסדות רשמיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוטפור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mark & Paul Engler, This Is An Uprising, New-York: Nation Books, 2016, עמ' 79
- ^ Otpor and the Struggle for Democracy in Serbia (1998-2000), ICNC (באנגלית אמריקאית)
- ^ The Bulldozer Revolution: When the Serbians Ousted Milošević, My Country? Europe., 2018-10-17 (באנגלית בריטית)
- ^ Niccolo Soldo, Serbia's "Bulldozer Revolution" (2000), Fisted by Foucault, 2023-03-29
- ^ Mark Engler, This is an uprising: how nonviolent revolt is shaping the twenty-first century, New York: Nation Books, 2016, עמ' 65, ISBN 978-1-56858-733-2
- ^ Srđa Popović, Matthew Miller, Blueprint for revolution: how to use rice pudding, Lego men, and other nonviolent techniques to galvanize communities, overthrow dictators, or simply change the world, First Edition, New York: Spiegel & Grau, 2015, עמ' 9, ISBN 978-0-8129-9530-5
