אדם אפטרמן

אדם אפטרמן הוא פרופ׳ מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב. פרופ׳ אפטרמן הוא חוקר קבלה, מיסטיקה יהודית ופילוסופיה יהודית. למד לתואר ראשון ושני בחוגים לפילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית והשלים את לימודיו באוניברסיטה העברית עם דוקטורט (בציון "מעולה") בהנחיית פרופ' משה אידל. זכה במלגת אלון (תשע״א-תשע״ג) והתמנה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ב-2010 למרצה בכיר, ב-2015 קודם לפרופ׳ חבר וב 2020 קודם לדרגת פרופ׳ מן המניין. פרופ׳ אפטרמן שימש כראש החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד בין השנים 2016-2021 ופרופ׳ אורח באוניברסיטת הרווארד ב-2015. אפטרמן הוא עמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מנושאי מחקריו של אפטרמן הוא ההיתכנות של חוויות של איחוד מיסטי, דהיינו - התמזגות מלאה עם האל, במיסטיקה היהודית. רבים מן החוקרים המודרניים שוללים את קיומה של תופעה זו וטוענים שהמחשבה היהודית תמיד שימרה פער מסוים בין האל הבורא ובין האדם. לשיטת החוקרים הללו, פיתחה היהדות שפה מיוחדת המפשרת בין שני הצדדים – שפת ה״דבקות" שבמסגרתה המיסטיקאי אמנם מגיע למגע ואף לאינטגרציה עם האל אך לעולם לא לאיחוד מיסטי מלא. במחקריו יוצא אפטרמן נגד גישה זו וטוען כי גם המיסטיקנים היהודים פיתחו ועיצבו שיח מיסטי איחוד

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוונת המברך למקום המעשה: עיונים בפירוש קבלי לתפילות מהמאה הי"ג, לוס אנג'לס תשס"ד.
דבקות: התקשרות אינטימית בין אדם למקום בהגות היהודית בימי הביניים, לוס אנג'לס תשע"א.
And They Shall Be One Flesh”: On The Language of Mystical Union in Judaism, Brill 2016"