אדלברט, דוכס לורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדלברט, דוכס לורן
שושלת בית לורן
פטירה 11 בנובמבר 1048
ת'וין, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב Gerard de Bouzonville עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדלברט, דוכס לורן (100011 בנובמבר 1048) היה דוכס לורן עילית משנת 1047 ועד מותו בשנה לאחר מכן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדלברט היה בנם הראשון של גרהרד הרביעי, רוזן מץ וגיזלה, אולי בתו של תיאודוריק הראשון, דוכס לורן עילית. אביו של גרהרד, אדלברט ירש את רוזנות מץ מאחיו גרהרד מהמוזל.

גותלו הראשון, דוכס לורן התחתונה ולורן עילית, מת בשנת 1044 ובנו גודפרי השלישי ירש אותו בלורן עילית אך נדחה בלורן התחתונה. נרגז, גודפרי מרד באותה שנה והרס את אדמותיו של המושל בלורינ התחתונה. עד מהרה הוא הובס ואדלברט נקרא במקומו בלורן עילית. גודפרי המשיך להילחם למען כל לורן ואדלברט מת בקרב נגדו ב-Thuin ב-11 בנובמבר 1048. לא היו לו בנים ידועים, [1] והיינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מינה מיד את אחיו גרהרד למקומו.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריכרד, רוזן מץ
 
לא ידועה
 
קונרד הראשון, דוכס שוואביה
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדלברט השני, רוזן מץ
 
 
 
 
 
יודית מאטינגן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גרהרד הרביעי, רוזן מץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גיזלה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדלברט, דוכס לורן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ In 1960, Szabolcs de Vajay hypothesized that Adalbert was count of Longwy and father-in-law of William VII of Aquitaine and William I, Count of Burgundy. (Annales de Bourgogne, Vol 32 (1960) 258-261), and has been followed in this by Frederick Lewis Weis, Ancestral Roots of Certain American Colonists Who Came to America Before 1700, Line 144-22. However, de Vajay subsequently published an unqualified retraction of his hypothesis in "Parlons encore d'Etiennette" in Onomastioque et Parente dans l'Occident medieval (Prosopographica et Genealogica, no.3), K. S. B. Keats-Rohan and C. Settipani, eds. (2000), pp. 2-6.