אדא ג'עפרי
 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1924 בודאון, הודו  |
|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 2015 (בגיל 90) קראצ'י, פקיסטן |
| מדינה |
פקיסטן, הראג' הבריטי |
| שם עט |
Ada Jafri |
| שפות היצירה |
אורדו |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אדה ג'עפרי (באורדו: ادا جعفری; 22 באוגוסט 1924 – 12 במרץ 2015) הייתה משוררת פקיסטנית, אשר מוכרת בתור משוררת האורדו המז'ורית הראשונה שפרסמה את שיריה.[1][2] היא כונתה "הגברת הראשונה של שירת האורדו". היא הייתה גם סופרת ונחשבה לדמות בולטת בספרות האורדו העכשווית.[3] היא זכתה בפרסים מטעם גילדת הסופרים של פקיסטן, ממשלת פקיסטן ומאגודות ספרותיות בצפון אמריקה ואירופה בהוקרה על עבודתה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדא ג'עפרי נולדה ב-22 באוגוסט 1924, בבדאון, בראג' הבריטי, באזור שהיום נקרא אוטר פרדש, בהודו. שם לידתה היה עזיז ג'אהאן (عزیز جہاں).[4][5] אביה, מאולבי בדרול חסן, נפטר כשהיא הייתה בת שלוש.[6] היא התחילה לכתוב שירה כשהיא הייתה בת שתים עשרה, בשם העט אדא בדאיוני. המוסכמות החברתיות של סביבת ילדותה לא התירו לבנות להתבטא באופן חופשי.
היא נישאה לנורול חסן ג'עפרי ב-29 בינואר 1947, בלאקנאו, הודו הבריטית. לאחר נישואיה, היא אמצה את שם העט אדה ג'עפרי. בעלה היה בכיר בשירות הממשלה הפדרלית של הודו. אדא ונורול חסן עברו לקראצ'י לאחר קבלת העצמאות של פקיסטן ב-1947. בעלה כתב טורים באנגלית ואורדו לעיתונים. הוא גם שימש כנשיא של האגודה לקידום שפת האורדו. הוא נפטר ב-3 בדצמבר 1995.
לאחר מותו, היא נסעה לעיתים קרובות לטורונטו, במסגרת פעילותה לקידום ספרות אורדו.
לג'אפרי שלושה ילדים, צביחה, עזמי ואמיר.[7] צביחה ועזמי חיים עם משפחותיהם בארצות הברית. אמיר ג'עפרי נשאר בקראצ'י, ואדא התגוררה עמו ועם אשתו ובתם עד מותה.
מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדא ג'עפרי נפטרה בערב ה-12 במרץ 2015 בבית החולים בקראצ'י,[8] בגיל 90.[9][10][11][12] תגובות צער וזיכרון יצאו מפי דמויות מובילות בפקיסטן, ביניהן שר התקשורת הפקיסטני, פרבז ראשיד, מושל סינד, אישרטול עבד ח'אן, ראש ממשלת פקיסטן, נוואז שריף, ועוד. הם שיבחו את עבודתה והכירו במורשתה.[13][14][15][16][17]
קריירה ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'עפרי גדלה בסביבה מסורתית, בה לא התירו לנשים וילדות מחשבה עצמאית, אך היא מצאה את קולה באמצעות השירה. ב-1950 היא כבר כונתה "הגברת הראשונה של שירת אורדו". אמה ובעלה עודדו אותה להמשיך בפעילותה הספרותית למרות הקשיים החברתיים. היא למדה מהמשוררים הגדולים של זמנה, כמו אכתאר שירני וג'אפר עלי ח'אן אסאר לח'נאבי, שהיו עוברים על יצירותיה ונותנים לה ביקורת.
סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'עפרי היא חלק מתנועה הפמיניסטית בספרות אורדו. נשים אחרות בתנועה כוללות את עישרת אפרין, זוהרה ניגה, פהמידה ריאז, קישוואר נאהיד ופרווין שאקיר.
ג'עפרי כתבה בגופים נייטרליים מגדרית,[18] אך כללה תמות פמיניסטיות ביצירותיה, ביניהן אפליה ודה-הומניזציה של נשים, והחפצתן המינית. חוקרי עבודתה מעירים שהיא עצמה כאילו נעדרת משיריה, שלא מספקים צוהר לאישיותה. היא כן כתבה על חוויותיה כרעיה וכאם, תוך שימוש בניב המסורתי, וכללה גם את חוסר ההגשמה העצמית שמלווה את מערכות היחסים הללו.
ג'עפרי כתבה בעיקר בז'אנר הע'זל, אך היא התנסתה גם עם סגנון הנאזם,[19] כמו גם עם ההאיקו האורדו. היא כתבה גם מספר עבודות פרוזה.
עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הע'זל הראשון של ג'עפרי פורסם במגזין של אכתאר שירני, "רומן" (رومان), ב-1945. האוסף הראשון שלה, "המשכתי לחפש את כלי הנגינה" (میں ساز ڈھونڈتی رہی) יצא ב-1950. "אימאם ע'זל" (غزل نما) אשר יצא ב-1987, כלל מאסות קצרות וביוגרפיות של משוררי אורדו, עם הערות על עבודתם. היא פרסמה בנוסף חמישה אוספים של שירה ("עיר הכאב", "ע'זל מוכר", "הרשה שסטאי", "מנוחה ממסע", ו"עונות" - شہر درد، غزالاں تم تو واقف ہو، حرف شناسائی، سفر باقی، اور موسم موسم), היא כתבה את האוטוביוגרפיה שלה, "הייתה זו רק בורות שנשארה" (جو رہی سو بےخبری رہی}), וכארבעים מאמרי מחקר. הע'זל שלה "שמות שפתיהן עלו על שפתיי" (ہونٹوں پہ کبھی ان کے میرا نام ہی آئے) הולחן והפך לשיר פופולרי בביצועו של אוסטד אמנאט עלי ח'אן.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1955,קרן המדארד בניו דלהי הכיר בג'עפרי בתור "המשוררת המצטיינת של המאה". מאוחר יותר, היא זכתה בפרס ספרותי אדמג'י, מטעם גילדת הסופרים של פקיסטן, ב-1967 עבור אוסף השירים השני שלה. בהכרה בעבודתה, ממשלת פקיסטן העניקה לה מדליית הצטיינות ב-1981. היא קיבלה את פרס באבא-א אורדו על שם ד"ר מאולבי עבדול האק מן האקדמיה לספרות של פקיסטן ב-1994, ואת פרס מוחמד עלי ג'ינה לספרות בשנת 1997. היא גם קבלה אות הצטיינות מטעם קרן המדארד של פקיסטן, וגם זכתה במגוון פרסים בינלאומיים מאגודות ספרותיות בצפון אמריקה ובאירופה.
ממשלת פקיסטן העניקה לה את פרס "גאווה בביצוע" לספרות לשנת 2003.[20] היא זכתה בפרס קמאל-א פאן למפעל חיים בספרות של האקדמיה לספרות ב-2003. היא הייתה האישה הראשונה לקבל את הפרס מאז הקמת האקדמיה ב-1997.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Natarajan, Nalini (1996). Handbook of Twentieth-century Literatures of India. Greenwood Publishing Group. p. 352. ISBN 9780313287787.
- ^ Mahmood, Khwaja Tariq (2008). Selected Poetry of Women Writers (4 languages). Star Publications. p. 6. ISBN 9788176503105.
- ^ Mittra, Sangh (2004). Encyclopaedia of Women in South Asia: Pakistan. Gyan Publishing House. p. 69. ISBN 9788178351872.
- ^ "Biography of Ada Jafarey". PoemHunter.com.
- ^ A. Khan, Rohail. "Ada Jafarey: The first lady of Urdu poetry". Saudi Gazette. אורכב מ-המקור ב-3 בדצמבר 2013. נבדק ב-29 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Āʾīnah-yi Urdū (lāzmī). 40, Urdu Bazaar, Lahore: Khalid Book Depot. 2009. p. 358.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - ^ Jafarey, Ada. "Family". Personal website. Dr. Aamir Jafarey.
- ^ "Poetess Ada Jafri passes away". ARY News.
- ^ "Poet Ada Jafri is no more". Dawn.
- ^ "Poetess Ada Jafri passes away". Pakistan Today.
- ^ "Death of the first lady". The News.
- ^ "Poetess Ada Jafarey passes away". The Nation.
- ^ Jabri, Pervez. "Pervaiz Rashid condoles over demise of Ada Jafri". Business Recorder.
- ^ Imaduddin. "Ebad grieved over poetess Ada Jafri's death". Business Recorder.
- ^ Jabri, Pervez. "PM saddened over demise of Ada Jafri". Business Recorder.
- ^ "Ada Jafri's death termed a colossal loss to Urdu literature". Daily Times. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ada Jafri's demise a great loss: PAL chief". The News.
- ^ George, K. M. Modern Indian Literature, an Anthology: Plays and prose. Sahitya Akademi. p. 440. ISBN 9788172013240.
- ^ Samiuddin, Abida (2007). Encyclopaedic Dictionary of Urdu Literature. Global Vision Publishing House. p. 223. ISBN 9788182201910.
- ^ "'Honto pay kbhi un k mery naam hi aeay' fame poetess Ada Jafri passes away". The News Teller.(הקישור אינו פעיל)